המודל של אוטה פריית' (1985):
1. שלב לוגורפי – שלב בראשיתי של הקריאה בו הילד לומד להפיק משמעות מגירוי חזותי.
2. שלב אלפביתי – פענוח מילים מדויק יותר. בשלב זה הילד מצליח לייחס משמעות פונולוגית לסמלים הגרפיים והוא מבצע סגמנטציה בין הצלילים ליחידה שלימה. ככל הנראה, בגלל השיבושים הרבים של מנדי בקריאה, ייתכן והוא נתקע בשלב זה. בפענוח שאינו מדויק לסמליים.

3. שלב אורתוגרפי – פענוח מילים מהיר ומדויק. בשלב זה התפתחות יכולת פענוח המילים מגיעה לדרגה גבוהה והילד מפנים את תבניות הכתיב המדויקות של המילים. מנדי מתקרב לכאן משום שהיכולת שלו לזהות מילים טובה יותר מאשר היכולת הפונולוגית שלו שכנראה נובעת בעיקר מקוצר רוח וחוסר סבלנות לפענח צלילים.

המודל של אדאמס (1991):
המעבדים התקינים:
א. מעבד המשמעות – מעבד זה מאפשר לקורא להיעזר בידע הסמנטי על מנת לקשר את תבנית המילה שלפניו עם מילה דומה מהלקסיקון שלו. מניתוח האבחון ניכר כי מנדי מפעיל את המעבד היטב. הוא מבין את המשמעות לרוב, של מה שהוא קורא נכון. (למשל את המילה "התכנסות" הוא שייך למילים מוכרות כמו כינוס).
ב. מעבד ההקשר – מעבד זה מאפשר את קריאת המילה באופן תקין מתוך ההקשר הכללי של המשפט, הוא כולל גם את המודעות התחבירית.
שגיאותיו של מנדי בקריאת הסיפור היו בעיקרן שיבוש של אותיות תחיליות וסופיות, באופן כזה שהמילים נותרו מתאימות להקשר המשפט, גם מעבד זה תקין אצל מנדי. אפשר להזכיר את המבחן של זכרון המילים ומבחן פלט וקלט ודיבור חזותי בו הוא זכר דברים בעיקר בזכות ההקשר.
ג. המעבד האורתוגרפי – באמצעות מעבד זה יש ביכולתו של הילד לקרא את המילה שלפניו כיחידה שלמה. במבדק הידע האורתוגרפי השיג מנדי 100% הצלחה, דבר המוכיח על תפקוד תקין ב"ה של המעבד האורתוגרפי.
המעבד הלקוי:
ד. המעבד הפונולוגי – חלוקת המילה ליחידות הפונמיות המרכיבות אותה על מנת שהקריאה תתבצע בצורה מדויקת. בשלב קריאת העיצורים אחוז השגיאות של מנדי אמנם היה ממוצע, אך בשלבי האבחון האחרים של כאשר מנדי נדרש לבצע אנליזה וסינטזה למילים בלתי מוכרות נמצאו אצלו שיבושים בצלילים וחוסר סבלנות ורצון לקרוא ולחבר את המילים מה שמעיד על מעבד פונולוגי לא לגמרי בתפקוד תקין בקריאה שלו.