אסטרטגיה בינלאומית

מה בין אסטרטגיה עסקית לאסטרטגיה בינלאומית
או: האם העולם באמת שטוח??
כאשר באים להחליט האם להתרחב לפעילות בינלאומית, יש לבדוק את שלוש הרמות הבאות:
– מדינה (מאקרו):
o אקלים פוליטי / בטחוני
o פערי תרבות (ארגונית ובין מדינות) + שפה
o יציבות כלכלית / שינויים בשערי חליפין
o הסכמי סחר (מיסוי)
o רגולציה על ייבוא וייצוא, מיסים ותנאי השקעות (הטבות ואיסורים)
– ענף:
o עלות הייצור (יחסית)
o עלויות הובלה
– פירמה / פונקציה של הפירמה:
o גודל שוק מקומי
o צפי ביקושים
o שליטה ובקרה (מנהל מקומי / re-location)
o איכות ייצור / השפעה על המיתוג
o הגנה על זכויות יוצרים
על חברת דלתא גליל עברו שנים לא טובות מאז 2004, וחזרו רק ב2010 למחזור כשם שהיה בשנה זו. בתחילה פתחו מפעל בסין, שנסגר (כנראה בגלל שהיה מאוחר מדי, ולא הגיעו לאיכות גבוהה מספיק. בנוסף ישנן חברות סיניות רבות שלא היו צריכות את דלתא לשם התיווך עם העולם המערבי, והעדיפו לעשות את כל פעולות העיצוב והשיווק בעצמן). הייתה התמקדות של דלתא לייצור במזרח התיכון בשל הקרבה לישראל והקרבה לאירופה.

יש צורך להבין את העולם העסקי הבינלאומי מכיוון שיש שונות רבה ברחבי העולם. חוקים שונים, תרבויות שונות, ובאופן כללי יש מרחק בין מדינות שונות בעולם: גיאוגרפי, תרבותי, כלכלי, פוליטי, מוסדי (רגולציה, תקינה, מערכות שיפוטיות), מסחרי (מכסים, האם ישנם הסכמי סחר). מטרת הקורס לעמוד על מרחקים אלו, להציף אותם, ולהגיע למסקנה שהעולם הוא לא כפר גלובלי כמו שנהוג לחשוב.

ניתוח מאורע – איקאה
1. יותר לקוחות, מעט השקעה יחסית, בזכות זה העלות השולית שלה לכל מוצר ירדה "…the resulting efficiencies from these global sourcing decisions… reduced the price… by some 40% between 1999 to 2005"
תוספת: ישנה סטנדרטיזציה של מוצרים בין מדינות ושכפול המוצרים ממדינה למדינה (ביחס להתאמה מקומית שעולה הרבה יותר כסף).
2. הורדת עלויות חומרי גלם ("…to reduce the cost of cotton slipcovers…"), קירוב מפעלי הייצור ללקוח הסופי במדינות שונות (ובכך הורדת עלויות משלוח).
תוספת: סטנדרטיזציית המוצרים עוזרת להורדת עלויות הפיתוח. רוב הייצור של איקאה מתנהל בידי ספקי משנה, זאת בניגוד לעיצוב שנעשה ע"י מעצבי הבית, בדר"כ שבדיים. גם חנויות איקאה מנוהלות בידי זכיינים בכל מדינה, אולם איקאה שולטת ביד רמה במראה החנות, בהתנהלות ובאופי השירות. שינויים מינוריים בין חנות לחנות ובין מדינה למדינה, לכן גם זה נחשב "in house".
בנוסף, יתרון הגודל גורם לסיכון נמוך יותר לפגיעה ברווחיהם במקרה של ניסיון לתחרות.
יתרון פיזור הייצור מסייע להתנתקות מלחץ היצרנים והספקים (יתרון הגודל), וכן מסייע לקירוב הייצור ללקוח הסופי.
3. ניתן ללמוד מסיפור זה על כך שהעולם אינו שטוח באמת – ישנם הבדלי תרבויות ואפילו עד כדי הבדלים באופן המדידה, שגורמים לשינוי הטעם ואופן הרכישה של הלקוחות. "beds were measured in CMs, not queen-size, king size …"
תוספת: הבדלי התחבורה במדינות (כמו סין) גורם לשינוי במיקום החנויות או להוספת שירותי משלוח. אדפטציה לשוק מקומי גורמת להעלאת עלויות כי יש צורך לעצב מוצרים מחדש. יש איזון שצריך למצוא, בין התאמות מקומיות לבין שימוש בקו עולמי מוגמר. זאת על מנת להשתמש ביתרונות הגודל ומציאת לקוחות מרוצים חדשים, ביחס לעלויות התאמה ופיתוח מחדש.

האם רמת הגלובליזציה והסחר בין מדינות נמצא במגמת עלייה לינארית? ישנן תופעות מחזוריות – בסוף מלחה"ע השנייה ועד 2007 – הייתה צמיחה במדדי בינלאומיות (כמו למשל אחוז הייצוא מהתל"ג העולמי, אחוז ההשקעות הבינלאומיות מהתל"ג העולמי וכו'), שנקטעה עם המשבר העולמי, בין מלחמות העולם במאה הקודמת הייתה תקופה של שפל, ובין 1870 ל1913 הייתה גם כן עלייה מאוד גדולה במדדים שהוזכרו לעיל, עד לרמות שהצליחו לחזור אליהן רק ב1980.

שיעור שני 23.2.2011
הסביבה העסקית הבינלאומית:
ההשפעה של הבדלים פוליטיים ותרבותיים בין מדינות על פעילות עסקית בינלאומית + מאפיינים כלכליים של מדינות
כיצד נבחר את המדינה בה אנו רוצים ליצור עסקים? PESTLE
P = הסביבה הפוליטית (political):
– יציבות
– סוג המשטר, על שתי סקאלות: בין דמוקרטי לטוטליטרי, ובין כלכלה ריכוזית לכלכלת שוק. מה אנחנו מעדיפים? אם אתה קרוב לאנשים הנכונים במדינה ריכוזית אתה יכול להסתדר יופי, אבל בסה"כ זה די סיכון, כי מחר יכולים להלאים לך את הרכוש. בדר"כ נהיה בצד הדמוקרטי עם הכלכלה החופשית.
– אינטגרציה כלכלית – שיתוף מדינות בסחר, תוך הסכמי מיסוי מיטיבים (סחר חופשי, איחוד מכסים, שוק משותף, איחוד כלכלי). קרבה גאוגרפית יכולה להוות סיבה להסכמים שכאלה.
E = הסביבה הכלכלית (economy):
– 5 המדינות התורמות ביותר לתל"ג העולמי, כיום, הינן:
ארה"ב (27%), סין (9%), יפן (8%), גרמניה (6%), בריטניה (5%).
– התחזיות לשנת 2050, לפי האקונומיסט:
סין (19%), ארה"ב (17%), הודו (12%), ברזיל (5%), אינדונזיה (4%)
– ומה היה ב1820? סין (29%), הודו (16%), צרפת (5%), אנגליה (5%), פרוסיה (4%)
כלומר, מה שהיה הוא שיהיה… אולי…
S = סביבה תרבותית (socio) – נורמות, ערכים, הבדלי שפה, דת ואמונה, אקלים והשפעותיו על התרבות,
אידיאולוגיה, וכו.
T = סביבה טכנולוגית (technology)
L = סביבת החוק (law)
E = סביבת הסביבה… (environment)
המאמר על הרובל של רוסיה:
למה הייתה אינפלציה? היה כסף מתחת לבלטות וגידול אדיר בביקוש אחרי נפילת המשטר, שגרם לעליית מחירים. המדינה החזיקה מפעלים לא יעילים, וכו'. האינפלציה הגבוהה מתואמת עם פיחות בשער הרובל (בגלל חוק המחיר האחיד).
קרן המטבע העולמית, IMF הסכימה לתת הלוואה לרוסיה בתמורה להעלאה במיסים הנגבים, ועוד שינויים. רוסיה לא עשתה זאת. כמו כן, הייתה התנגדות של האופוזיציה (בשל ירידת מחירי הנפט שמהווה הכנסה עיקרית ברוסיה). רוסיה הייתה קרובה לפשיטת רגל.
אחרי כמה ניסיונות סיוע של קרן המטבע העולמית, שלא צלחו, הרובל החל להתייצב בשל עלייה בכל אותם משאבי טבע שברשות המדינה. אחד מהניסיונות היה ניסיון של העלאה של הריבית. הריבית הריאלית (נומינלית חלקי אינפלציה), באופן תיאורטי, אמורה להיות זהה בכל העולם (אחרת הכסף ינוע למדינה בה הריבית גבוהה, וייווצר בה פיחות). העלאת הריבית ברוסיה אמורה הייתה למשוך יותר משקיעים בינלאומיים למטבע הרובל, ובנוסף לגרום לכך שתושבי בריה"מ יעדיפו לשים את הכסף בבנק (שנותן בוודאות ריבית), על פני רכישות באפיקים אחרים. ברוסיה הם ניסו לעשות זאת עד שנגמר להם הכסף, כי לא נגבו מספיק מיסים וכי היו ירידות מחירים לסחורות.
מאזן התשלומים – ביטויים חשובים
Trade Balance – מאזן מסחרי (ייבוא מול ייצוא)
החוק של מחיר אחיד: אם יש מוצר שעולה 50 דולר בארה"ב, או 200 ₪ בישראל, אין עלויות הובלה, ושער החליפין 3.6 ₪ לדולר, כמובן שנעדיף לקנות את המוצר בארה"ב, ולכן הייצוא של ארה"ב יגדל, הייבוא של ישראל יגדל, ושער החליפין יגדל מ3.6 ל4 ₪ לדולר.
השקעות ישירות נטו: השקעה של חברה בבניית מפעל בארץ, ולחילופין גם השקעה של 10% או יותר בחברה בארץ, נחשב השקעה ישירה נטו (פחות מ10% זה נחשב השקעות בניירות ערך). אנחנו מעוניינים בהשקעות לטווח ארוך ולא בהשקעות קצרות וקטנות שמשפיעות מאוד על המטבע המקומי.
השקעות תושבי חוץ בנדל"ן נכנס להשקעות אחרות נטו (זה מקוזז עם ההוצאות של תושבי הארץ בחו"ל).
התבוננו בטבלה: Trade, exchange rates, budget balances and interest rates
גירעון במאזן השוטף גורם לפיחות, למשל כאשר הצריכה גבוהה מהתוצר הגולמי לנפש (רמת חיים), או כאשר יוצרים שימור שער חליפין ללא תגובה של מאזן שילומים.
לפיחות יש יתרונות: עלייה בייצוא ואולי תחילת צמצום פערים.
מתוך ויקיפדיה:
פיחות המטבע (או בקיצור פיחות) הוא הפחתת ערכו של מטבע ביחס למטבעות אחרים. בשימוש המודרני, מציין המונח "פיחות" הפחתה רשמית של שער המטבע של מדינה הנעשית על ידי המדינה או מטעמה.
המונח בעל המשמעות ההפוכה לפיחות הוא ייסוף המציין העלאה רשמית של שער המטבע.
הפחתת ערך המטבע לעומת מטבעות אחרים בכלל ופיחות בפרט מתייחסים לירידת ערך המטבע לעומת מטבעות אחרים. מונח אחר, הקשור במונחים אלה, אך אינו זהה להם, הוא אינפלציה המתייחסת לירידת ערך המטבע במונחים של סחורות ושירותים.
מאזן תשלומים: אם הזרם של הכסף היוצא גדול מהזרם הנכנס, אזי מאזן התשלומים שלילי; אם הזרם הנכנס גדול מהזרם היוצא, אזי מאזן התשלומים חיובי. כסף הזורם מעבר לגבול המדינה הוא כמו כסף אחר המשלם עבור סחורה, מצרכים, נדל"ן, שירותים וניירות ערך.
ניתן לחלק את העסקאות הבינלאומיות של מדינה מסוימת לשלוש קטגוריות:
(1) חשבון שוטף current account
א. יצוא
• סחורה (רכוש מוחשי)
• שירותים (כגון סחר סמוי כגון שירותי ייעוץ או משפט, תגמולים והכנסה השקעתית)