עבודה זו מבוססת ברובה המוחלט על מקורות ראשוניים כגון פרוטוקולים, מסיבות עיתונאים, כתבות מעיתונים, מסמכים שהוצאו מארכיון המדינה, שידורי טלויזיה, ציטוטים, הקלטות, רישומים וכיוצא בזה …

עבודה זו תעסוק בעמדות בעד ונגד הסכם השילומים. בתאריך ה-10 לספטמבר 1952, לאחר שישה חודשים של דיונים, נחתם הסכם השילומים. נציגי ההסכם היו משה שרת שכיהן אז כשר החוץ הישראלי, נחום גולדמן, נציג הסוכנות היהודית וקונרד אדנאואר, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. ההסכם נחתם בבניין העירייה של לוקסמבורג, שנבחר אז כמקום ניטרלי מבחינת שתי המדינות . מטרת העבודה היא לבחון מה היו עמדות הממשלה בנוגע להסכם השילומים עם גרמניה ומה הכריע בסופו של דבר לקבלת ההחלטה לחתימת ההסכם.

על מנת להגיע למטרת העבודה אציין את הרקע ההיסטורי להסכם: מה הוביל להתגבשות הרעיון ומהם האינטרסים מבחינה פוליטית, כלכלית וביטחונית לפתוח במשא ומתן ישיר עם גרמניה. כמו כן אבחן כיצד גובש הסכם השילומים עוד לפני חתימתו ואפרט בקצרה את הדיון בכנסת לפתיחת המשא ומתן הישיר בנוגע להסכם.

בהמשך העבודה אביא את עמדות הממשלה בעד ונגד חתימת ההסכם ואציג את הצדדים העיקריים בכנסת בדיון על החתימה: תנועת חירות, אשר בראשה עומד מנחם בגין ומפא"י, שבראשה עומד ראש הממשלה של אותה התקופה- דוד בן גוריון. בנוסף אציג את מערכת היחסים בין דוד בן גוריון ומנחם בגין עוד לפני הדיון על חתימת ההסכם, מתוך הנחה כי עוד לפני קום המדינה הייתה בין השניים מערכת יחסים מורכבת ויריבה אשר השפיעה רבות גם על הדיון לחתימת ההסכם.

בעבודה זאת אתייחס גם למשבר הפנימי בישראל לאור המחלוקת בקבלת ההחלטה בנוגע להסכם השילומים, מחלוקת אשר התעוררה לא רק בזירה הפוליטית אלא גם בזירה הציבורית. בהמשך לכך אציג את המחאה הגדולה שחלחלה לציבור והגיעה לשיאה בהפגנה הגדולה שנערכה ב-7 בינואר 1952 ויצאה משליטה.

לבסוף אציג פרק שמדבר על חתימת ההסכם. בפרק זה אפרט מה כולל ההסכם וכיצד הוא בוצע. כמו כן, אציג כיצד ההסכם תרם ליחסים המדיניים עם גרמניה, ומלבד זאת תרם למדינת ישראל מבחינה כלכלית, פוליטית וביטחונית.

בחרתי לעבודה סמינריונית זו את הסכם השילומים בעיקר בשל המחלוקת הרבה שהוא עורר במדינה. ההחלטה על קבלת השילומים מגרמניה הייתה בין ההחלטות החשובות והגורליות שקיבלה המדינה. עניינה אותי הדילמה שבה עמד בן גוריון כמנהיג בכל הקשור לנהל משא ומתן ישיר עם גרמניה, כאשר מצד אחד נושא השואה הוא עדיין נושא רגיש במדינה ומצד שני הוא צריך לקבל החלטה כיצד לנהוג בכל הקשור לזירה הפוליטית הבין לאומית. למעשה בן גוריון נמצא במצב של דילמה, כאשר מצד אחד ישנו אינטרס אידיאולוגי ומן הצד השני עומדים אינטרסים ביטחוניים, כלכליים ופוליטיים שיכולים לתרום רבות למדינת ישראל של אותה תקופה. לאור כל זאת, ראיתי לנכון את הסכם השילומים כנושא המתאים ביותר לעבודה זו, גם בשל הדילמה שבה נמצא בין גוריון וגם בשל עמדות הממשלה החד משמעיות בעד או נגד חתימת ההסכם.