הטבח בכפר קאסם

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2021
מספר מילים 4568
מספר מקורות 58

תקציר העבודה

מבוא – והמאפיינים שבכוונתנו לבחון:
ב- 29 באוקטובר 1956, יום פתיחת מבצע קדש, נורו למוות במבואות כפר קאסם 47 מתושבי הכפר, בהם נשים וילדים. בינואר 1957 הועמדו לדין 11 קצינים וחוגרים שהיו מעורבים בטבח זה. בתחילה הם נידונו לשנים רבות בכלא, עונש שהופחת בערעור שהגישו. לבסוף עונשי כל המעורבים הופחתו משמעותית עד לחנינה של נשיא המדינה תוך זמן קצר מהאישום. בעבודה זו נבדוק האם התקיימו המאפיינים של משפט ראווה בהליכים המשפטיים של מקרה זה. משפט ראווה הינו כינוי גנאי להליך משפטי המקבל הד ציבורי רחב. הצגה – בה לא חשובים הצדק והעובדות אלא רק כיצד זה יוצג לציבור. ברוב המקרים גזר הדין נקבע לפני המשפט, ללא ברור העובדות באופן מעמיק, לנאשמים לא ניתנת האפשרות להתגונן, להבדיל ממשפט רגיל שם התוצאה אינה ידועה מראש והוא נועד לעשיית צדק, תוך בירור האמת המשפטית והעובדתית. במשפט ראווה ההליכים והעונש לא פרופורציונליים למעשה, העונש עשוי להיות קל או חמור ביחס למעשה. היוזמה למשפט תבוא בדרך כלל מצד המדינה ומטרתה היא פרסומו לציבור למען יראו וייראו. לעיתים המדינה תעשה שימוש ציני ופסול בכלי המשפט למטרות פוליטיות שונות, ולשליחת מסר לחברה או לגורמים מסוימים בה. ברוב המקרים (לא בכולם) מטרת גזר הדין היא להעניש ולהתנקם ולאו דווקא לשקם.
לעיתים משפט ראווה עשוי לשמש ככלי של האופוזיציה להתנגחות בשלטון. המסר שלו יכול להיות גם לאומות העולם הבוחנות את המשפט שלנו ואת מוסריות הצבא. במקרים רבים משפטי ראווה מתקיימים במשטרים טוטליטריים לאנשים חפים מפשע כדי לשלוח מסר למתנגדים. למשפט ראווה יכולות להיות גם מטרות חינוכיות כפי שנטען לגבי משפטו של אייכמן בע"פ 366/61 נטען כי התובע המשפטי (היוהמ"ש) ייעד למשפט מטרות חינוכיות ובלשונו: "גם מבחינה חינוכית רציתי להשיג יותר ממה שמושג בפרוטוקול, ויהא שלם כאשר יהיה. רציתי שאנשים בארץ ובעולם יתקרבו באמצעות המשפטי להווי של האסון הגדול".
בפרק הראשון של עבודה זו נערוך סקירה היסטורית, פוליטית, חברתית, ציבורית שקדמה להגשת כתב האישום.
נבחן את התקיימותו של משפט ראווה לאור רצון השלטונות לקיים משפט רק לאחר שהידיעות על הטבח התפרסמו ונודעו לציבור בארץ ובעולם, וכיצד הוא הפך ככלי שרת בידי בן גוריון להציג את צה"ל כצבא המוסרי ביותר. בפרק השני נבחן את ההיבטים המשפטיים של ההליך המשפטי. האם ההליך המשפטי היה אמיתי תוך בירור העובדות? האם העונש שניתן היה פרופורציונלי למעשה ביחס לכל ההליכים המשפטיים, תוך בחינה כיצד המערכת הפוליטית עשתה שימוש באפשרות החנינה במטרה לביטול העונש? וכיצד התערבו גורמים פוליטיים בהליכים? בפרק השלישי נבחן כיצד הליך משפטי זה ותוצאותיו סוקרו בתקשורת וכיצד הם נתפסו על ידי הציבור? נבדוק האם פרשת הטבח בכפר קאסם חוללה מפנה במשטר המשפטי של מדינת ישראל? נבחן האם צה"ל הפנים והטמיע את לקחי כפר קאסם? ונבחן האם דעת הקהל הפכה לגורם המכריע בעיצוב התהליכים וההתפתחויות בחברה הישראלית?
דרך בחינת המאפיינים של משפט ראווה בפרק הסיכום נגיע למסקנות האם משפט זה היה משפט ראווה או לא. או האם קיימים בו יותר מאפיינים ממשפט ראווה מאשר משפט פלילי רגיל.
תוכן עניינים:

מבוא…………………………………………………………………………………………………………. 3
א. סקירת הנסיבות שברקע הגשת כתב האישום ……………………………………………………….4
ב. ההיבטים המשפטיים שברקע ההליך המשפטי ותוצאות ההליך השיפוטי……………………….. 6
ג. סקירת ההליך המשפטי ותוצאותיו בתקשורת וכיצד נתפס על ידי הציבור………………………….8
סיכום ומסקנות………………………………………………………………………………………………10