חוברת היחסים בין יהודים ונוצרים בתקופת המשנה – חובה לרכוש את החוברת. במפעיל ליד 410. אין הבדל בין החוברות בין השנים השונות.
בחינה – בחינה בסוף שנה. מבחן פתוח.
ניתוח ספרי והיסטורי של קטעי הברית החדשה. לקראת ההמשך נלמד קטעי תלמוד והשאלה שתנחה אותנו היא איך חכמי המשנה והתלמוד התייחסו לקבוצה של יהודים אחרים שהאמינו בישו כדמות משיחית. "יהודים משיחיים". איך הוגדרו את אותם היהודים האלו ע"י חכמי התלמוד?
_
תקופת סוף ימי הבית השני – תקופה ממוקמת במאה השלישית לפני הספירה ועד חורבן הבית. בית המקדש השני נחרב בשנת 70 לספירה ובמאות השנים שקדמו לחורבן הזה נקראים סוף ימי הבית השני, שם החברה היהודית הייתה שונה מאוד מאשר החברה היהודית שבאה אחריה.
החברה היהודית במאה השנייה לפני הספירה הייתה חברה מאוד מפוצלת, מפולגת ובנויה מפלגים שונים, זרמים שונים של יהודים וכל תנועה היו לה מאפיינים משלה והייתה לה את הפרשנות המקראית שקשורה אליה. היו יריבויות ויחסי שנאה בין התנועות.
יוסף בן מתיתיהו, יוספוס פלאביוס, במאה הראשונה לספירה כתב ספרים. בספרים האלה הוא מתאר את התקופה שקדמה לו וגם את ימיו, את התקופה שבה חי, היה מצביא יהודי, מרד ברומאים. הוא מונה את התנועות והזרמים שחיו בסוף ימי הבית השני. במאה השנייה לפני הספירה, לפני החורבן ניתן לראות שיש הרבה פלגים:
1) פרושים – יהודים שמבחינה אטימולוגית, פרשו מן ההנהגה היהודית שהייתה ההנהגה במאה השנייה לפני הספירה. הנהגה חשמונאית שלימים דובר עליהם במלחמה נגד היוונים. לאחר מלחמה זו, אותם החשמונאים נטמעו והושפעו מהתרבות היוונית וההלניסטית ולקחו לעצמם את המלוכה והכהונה וכל זה נתפס כדבר מושחת בעיני הפרושים, על כן הם פרשו ממנה.
המאפיין את הפרושים – המפעל הגדול שהם הקימו הוא היהדות שאנו מכירים היום – המפעל של התורה שבעל-פה. מה שעומד בראש התפיסה הפרושית הוא זה שהתורה שבכתב בראשית שמות ויקרא דברים במדבר.. לא מובנת. לא מבינים את דברי האל. יש צורף בפרשנות האדם על מנת לבאר את דברי האל. למשל : זכור את יום השבת לקדשו. חייבים מצוות קונקרטיות, ריטואל, כוס יין וכו'. כל ההלכות שאנו מכירים כיום מוזכרות במשנה ובגמרא כלומר הפרושים התבססו על דברים שניתנו בסיני, כלומר על המקרא ועליהם הוסיפו ויצרו. התרבות הזו נקראת תרבות/תורה שבעל-פה כיוון שהיא נמסרה לדורי-דורות והיא עוסקת בהרחבה ובפרשנות של הטקסט המקראי. הפרושים מבחינה רוחנית ופרשנית הם אבות-אבותיהם של חז"ל.
2) מתחרי הפרושים: צדוקים – אנשי האליטה, כוהנים, תפסו את כל הפירושים של הפרושים כדבר שהוא ללא שום ביסוס. הטקסט הוא מה שניתן בסיני ולא ניתן להוסיף עליו ולא לגרוע. הטקסט הוא טקסט של התגלמות. הם תפסו את הפרושים כרפורמאטורים. הם העדיפו את התורה שבכתב.
3) אסיים – יהודים לא נורמטיביים שחלק התגוררו באזור ירושלים במאה השנייה לפני הספירה או ים המלח (עומרן) הם חיו חיי נזירות. מה זה אומר? הם הסתגרו באזור הדרומי של ים המלח לא נשאו נשים, לא נתנו ליהודים אחרים להצטרף אליהם אלא אם יחוייבו למבחן בן שנה לשלוש שנים. הם לא התרבו. הם הקפידו יתרה על ענייני טומאה וטהרה. כל היום הם טבלו את עצמם. הם היו הדוקים במיוחד לדברים מסוימים. הם ראו את כל האנושות כדבר מושחת. מגילות כומראן החל מה1945, גילו הארכיאולוגים את המגילות הגנוזות של מגילות כומראן. במגילות הגנוזות יש שכתוב של ספרים מהמקרא. יש פרשנות מאוד מיוחדת לכת הזו. יש נורמות של איך לחיות בכת הזו. מן מערכת חוקים ששייכים לכת הזו. לכת הזו יש ייחודיות שלא ניתן להשוות אותם עם הפרושים והצדוקים. בשונה מהפרושים והצדוקים שהם תנועות, האסיים הם כת. אחד המאפיינים של כת הוא תפיסה אפוקליפטית – התגלותית (אפוקליפטיקה). מונח חשוב נוסף : אסכטולוגיה – אחרית הימים. שני המונחים הללו קשורים אחד לשני. הכת משוכנעים שהם יזכו להתגלות באחרית הימים והם קבוצה של נבחרים אז הם יבחרו ע"י האל והגורו שלהם יוביל אותם למקום הזה – חיי נצח, והם חייבים להילחם במלחמה אפוקליפטית נוראית באנושות מושחתת על מנת שהם יזכו בגאולה.
דייויד כורש – בשנות ה-70, היה צעיר בארה"ב שאמר שהוא זכה באיזו התגלות. התחיל לקרוא כתבים קדושים. אנשים החלו לעקוב אחריו, קבוצה גדלה. לימים, דוד עלה לאיזו בית והכתיב נורמות מאוד קשות, הפחיד את המשפחות לא נתן לנשים לגור עם בעליהם ועם הזמן כולם נלחמו עם נשק נגד השוטרים "הבבלים המושחתים".

כדי להבין טוב את תחילתה ההיסטורית של הנצרות, צריך להבין שני דברים:
א) עד המאה השנייה לספירה, בסוף ימי הבית השני, אנחנו לא יכולים לדבר במונחים של נצרות אין דת נוצרית ממוסדת ורשמית, עד המאה הרביעית בה הרומאים הכירו בדת הנוצרית כדת רשמית. יש קבוצות של יהודים שמאמינים בישו כדמות משיחית – הזרם הנוצרי הקדום. הזרם הקדם נוצרי, הזרם הראשון של היהודים שהאמינו לישו, ניתן לשייך אותו לתוך הפסיפס הרחב של תנועות היהדות השונות באותה תקופה. הם ראו את עצמם כיהודים לכל דבר. במחקר הם נקראים ההיסטורי "יהודים נוצרים". כשאנו לומדים את החברה היהודית בסוף ימי הבית השני, בין הזרמים היהודיים המוכרים, אנו חייבים להוסיף על הזרמים האלו את התנועה הנוצרית.

לאחר החורבן חל איזשהו מהפך בין החברה היהודית שקדמה את החורבן לבין החברה היהודית שלאחר החורבן, חלו תמורות. היהדות השתנתה, ניסו למצוא חיים יהודיים ללא בית מקדש. אין כהונה ואין קורבנות, אין תודעת עלייה לרגל. איך אפשר להתמודד ולהמשיך להיות יהודי אחר אסון לאומי רוחני? היו צריכים להתמודד עם שאלה חדשה? איך ממשיכים לקיים את היהדות ללא בית מקדש? שאלה נוספת שעולה – מה הם הפרמטרים של הדת היהודית? לאחר החורבן עלתה קבוצת החכמים, שהייתה ממשיכי דרכם של הפרושים, הצליחה לשקם את החברה היהודית לאחר החורבן. הם מצאו תחליפים לבית המקדש.
70-135 : תקופת יבנה
החכמים ניסו למצוא תחליפים לבית המקדש. מה הם היו?
1. ריבוי והעצמת בתי כנסת (מקדש מעט) – סוג של בית מקדש – אין פולחן וכוהנות. נעשה תפילות. נמסד את התפילה בתוך הבית כנסת. בית הכנסת בהתחלה לא היה בית תפילה אלא היה בתים שבהם מתכנסים, לנים וקובעים את התורה. לימים זה הפך להיות בית תפילה במאה השלישית והרביעית. לא התפללו בצורה סגירה לפני החורבן.
2. בית מדרש ולימוד תורה – אבן פינה של תרבות ישראל של המסורת היהודית. מה זה לימוד תורה? אנו נוהגים לחשוב שזו מצווה דתית. יש לו השלכה אחרת, מימד אחר – מדובר בגיבוש חברתי. ברגע שאתה קורא לכולם להצטרף לדרשן שבא לגליל, ואתה מזמין אותו לשמוע לקולו של הדרשן – אתה אפשרת לכל אחד לבוא ולהצטרף לקבוצה הלומדת, וכן להתגבש ולהתאחד. זוהי הנקודה החשובה. לימוד התורה הפך להיות השיקום החברתי והזהותי של העם היהודי לאחר חורבן בית שני. אם הקבוצה הלומדת שנמצאת בתימן/קייב/פריז – לא צריך יותר טריטוריה ולא בית מקדש. הם אפשרו לזהות היהודית לשרוד מעבר לזהות הטופוגרפית ולמיקום הרוחני של בית המקדש.
שאלה: כשהחכמים תפסו את ההנהגה הרוחנית של הקהילה היהודית הארצישראלית שרוצים לנרמל את החברה ולא רוצים לקבל כפירה/סטייה לאחר החורבן במאה ה-6,7 לספירה – כיצד הם התייחסו לקבוצת היהודים שהאמינה בנצרות? מה מקומם של היהודים האחרים בתפיסתם. "האמינים".
ספרים מתקופת התנאים
הספר הראשון של קורקוס התלמוד נקרא המשנה. המשנה נערכה במאה השנייה/שלישית לספירה. מה זה המשנה? הרחבה או פרשנות בנויה על מחלוקות בין החכמים שמטרתן של המחלוקות האלה להבין את הפסוקים המקראיים. להבין את החוקים של המקרא. את ההלכה של המקרא. לא את האגדה. למשל ענייני שבת. יש שישה נושאים עיקריים שנקראים שישה סדרי משנה שדנים בכל אורח החיים היהודי אם זה נזקים אם זה ירושה, אבלות, חגים וכו'. כל זה חומר קדום, תנאי. חכמי המשנה (מהמאה הראשונה עד המאה השלישית) נקראים התנאים. אלה שמשננים את החומר וחוזרים עליו. החומר הזה אמין כי הוא קרוב למאורעות של תקופת יבנה 70-135.
הספר השני של קורקוס התלמוד נקרא משניות חיצוניות. כשהחכמים ערכו את המשנה, הם קיבלו הרבה מסורות. הם עשו בחירה של סלקציה וסדר. יש דברים שהם השמיטו. המסורות שלא הוכנסו נקראות משניות חיצוניות: תוספתא – תוספת על המשנה. ברייתא – תוספות מפוזרות בתלמוד.
הספר השלישי מדרשי הלכה – פרשנות אגדית של סיפורים על פסוקים הלכתיים של המקרא מן התקופה של התנאים. כלומר מדרש הלכה על שמות, וקרא, במדבר, דברים.
ספרים מתקופת האמוראים מהמאה ה-3 עד המאה ה-6
הספר הרביעי התלמוד הירושלמי – נערך במאה הרביעית לספירה בטבריה ובקיסריה בתקופת האמוראים. תלמוד מאוד מתומצת, כהרחבה של המשנה. ההתפתחות הספרותית באה לתוך התלמוד.
הספר החמישי התלמוד הבבלי – נערך במאות ה-5-6 בבבל.

כיום-
שומרונים – בחולון יש הרבה שומרונים – מתפללים כמו מוסלמים, מתפללים עם עברית קדומה. יש להם מנהגים שיראו לנו מוזרים – אצלם ביום כיפור כולם צמים.
4) כראים
ההתייחסות של השומרונים והכראים למקרא דומה.

בשבוע הבא נדבר על הנצרות, ישו ופאולוס.
אין נצרות עד המאה הרביעית לספירה. רק מהמאה הרביעית היא מתווסדת ע"י הרומאים, הקיסר קונסטנטינוס המיר את דתו הפגאנית והתנצר. עד המאה השנייה, יש קדם נצרות, פרו-נצרות. הקהילות הנוצריות היו יהודיות נוצריות. הנוצרים לא היו נוצרים פגאנים אלא נוצרים יהודים. – נולדו כיהודים, מקפידים על מצוות היהדות, יושבים לצד יהודים אחרים בבתי כנסת, אך ההבדל הוא שהם החשיבו את ישו כמשיחי.
מונח היסטוריוגרפי – יהודים נוצרים.
מי היה ישו?
ישו היה יהודי. נולד כיהודי ומת כיהודי (שומר מצוות) ולא התכוון מעולם לייסד שום דת חדשה.
מה הייתה משנתו של ישו?
ישו היה יהודי גלילי מהגליל. פשוט ולא אינטלקטואל. עולמו היה עולם הטבע והחקלאות. כשהוא רצה להמשיל משהו, זה היה באמצעות הדייגים, הפירות, היבול, התבואה וכו' – עולמו הסובב. קשה לדעת עד כמה הוא ידע קרוא וכתוב. ישו חונך על ספרות הנבואה, כלומר העולם התרבותי והחשיבתי והרגשי שלו היה מבוסס ומושפע מהספרות הנבואית. זה אומר שבתקופתו, בשנות ה-20,30 של המאה הראשונה, עדיין אין לנו את כל ההתפתחות של התורה שבע"פ, אין את כל הדיונים שלימים יהיו הדיונים התלמודיים. כל ההלכה התלמודית היא בימיו עדיין בהתפתחותה ובהתהוותה. ישו חי בארץ ישראל בעולם פסטוראלי ופשוט. הוא ואביו עובדי כפיים והוא לא מלומד גדול.
התפיסה של ישו היא בעיקר תפיסה חברתית ולא תפיסה דתית עקב ההשפעה של הספרות הנבואית. כלומר: קרבה לזולת, אלטרואיזם, אהבה אחד את רעהו, ערכים חברתיים, לב טהור, מחילה. אם נערוך השוואה בין מסר הנביאים בתנ"ך לבין כמה קטעים מסויימים עיקריים של הברית החדשה, נראה כי הדברים חוזרים על עצמם. לדוגמה: בספר ישעיהו מדובר על קורבנות ולב טהור, וזוהי משנתו של ישו.
מה תפקידו של הנביא בתנ"ך? מטיף. מביא את דברי האל לעם, ומוכיח – לשון תוכחה. אומר לעם לשנות את התנהגותו שכן הוא לא בדרך הנכונה. גם ירמיהו וגם יונה וגם ישעיהו.
ישו היה דמות כריזמטית והתודעה הנבואית גרמה לאנשים להימשך אחריו (גליל, פרנסה קשה, חיים קשים, הרומאים).
תפיסה תרבותית ומשנה חברתית – חשובה בעיני ישו.
האם היה לישו דעה פוליטית?
כן – הוא התנגד לאוטוריטה הכהנית (צדוקית) ביוון. הצדוקים משרתים בבית המקדש בימיו והכהנים (לפי ספרי החשמונאים) היו מושחתים, קנו את כהונתם בכסף מבלי להיות כהנים מלידה. ישו התנגד אליהם גם בגלל דת וגם בגלל פוליטיקה. לישו מאוד הפריע לראות וגם לפרושים, ההתנהלות הפנימית שלו של הצדוקים לא טובה, והם שליחם של הרומאים ששולטים בארץ ישראל.
– מה היה בית המשפט? בעינינו זה נתפס רומנטי, אך זה היה בית חרושת לקורבנות – קנו חיה, פונים לכהן ומקריבים לה'.תוך התעסקות באיברי החיה, דם וכו'. בית המקדש היה מקור כלכלי מאוד מובהק. נוכחותם של הצדוקים והרומאים התנהלה מול השלטון הרומאי שרצה לשמור על הסדר הציבורי – PAX ROMANA – השלום הרומאי.
כשישו רצה למחות ולהביע את התנגדותו – לאן הוא ימחה? לבית המקדש, עושה בלאגן. בית המקדש לא מילא את ייעודו. מחאתו הייתה פוליטית. הוא נתפס ע"י הצדוקים ונשפט ע"י הרומאים. מי שהוא לא אזרח רומאי ומפר את הסדר הציבורי – דינו – צליבה.
*צריך להיות ביקורתיים כלפי מקורות וחשדניים. אם מדובר בכתב נוצרי או יהודי או מקור אחר.

הצליבה
מוות רומאי שמיועד לאנשים שהם לא אזרחי רומא, מורדים במלכות הרומאית. זה אמור לגרום לסבל והשפלה. הנאשם נושא פאטיבולום (קורה) שהוא נושא מאחורי הצוואר והוא עולה לגולבוטה (מקום שהוא גבוה) – שם אנשים יורקים עליו ומכים אותו כדי להשפיל אותו. בסוף הדרך הוא מגיע לעמוד, מרימים את גופו עם הקורה ואז קושרים אותו. לאט לאט הגוף מחליש ונחנק. לקראת סוף ההליך מסמרים אותו בורידים שבידיים (לא בכף היד) ואז האדם מת.
מדובר במוות רומאי סמלי, על כן לא יכול להיות שהיהודים עשו זאת – זהו סימן היער של הרומאים.
מסופר שלישו יש נזר וקוצים וטיטולוס (שלט) של הסיבה בגינה הוא הוצא להורג ולישו רשמו "מלך היהודים". מה הכוונה למלך באותם הימים? א. הוא מבית דוד. ב. הוא בא למלוך על היהודים ולסלק את האויב הזר מארץ ישראל.
איך ישו ראה את עצמו?
האם הוא הכריז על עצמו אי פעם כמשיח? האם אי פעם הכריז על עצמו אל? או בן של האל? במקורות הביוגרפיים מן הברית החדשה, אין לנו הוכחה ברורה לומר זאת. האם משיח מצהיר על עצמו שהוא משיח? או שהוא מוצהר ע"י אחרים? זו הבחנה מאוד חשובה על ישו.
במקורות האמינים ביותר שיש לנו, אין לנו אפשרות לומר אלא משישו ראה את עצמו כדמות נבואית בגלל משנה חברתית, וראה את עצמו כאדם שבא לבשר עידן חדש. כלומר מלכות שמיים קרובה לבוא.
לאחר שישו נצלב
מי שממשיך את דרכו של ישו ומנהיג את הקהילה היהודית-נוצרית הוא פטרוס (שנות ה20,30), בשמו השני שמעון, היה דייג (גם נקרא כיפא- סלע) – היה תלמידו המובהק של ישו. הנהיג עד 43-44. לאחר פטרוס, המנהיג החשוב מ44-65 היה יעקב – בלועזית ג'יימס. יעקב היה אחיו של ישו. לישו היו 4 אחים ו2 אחיות, ויעקב היה אחיו הגדול של ישו. איך זה מסתדר עם עניין הבתולין הנוצריים של מריה? אם מרים אמו של ישו היא בתולה – כיצד ישו נולד ושאר אחיו נולדו? "הרתה ע"י רוח הקודש". חלק מציעים שהם לא היו אחים ביולוגים, חלק מציעים שהוא היה בן דוד, יש חלק שאמרו שהוא היה אח חורג. זו בהחלט בעיה תיאולוגית. לאחר יעקב, עולה דמותו של פאולוס או בעברית: שאול הטרסי. על דמותו מתבססת הנצרות.
פאולוס
לא הכיר את ישו. חי בשנות ה-40 עד שנות ה-60. הוצא להורג ע"י רומאים. יעקב גם הוצא להורג אגב. פאולוס ייסד את עקרונותיה של הנצרות. הוא לא ייסד את הדת אלא רק את עקרונותיה. מסופר עליו שהוא זכה בהתגלות של ישו בדרכו לדמשק ובהתגלות הזו, ישו מופיע אליו ואומר לו "למה אתה רודף את תלמידיי"?. הוא אכן רדף את תלמידיו של ישו בתחילה, גם היה בעד הריגתו של סטפאנוס, נוצרי פגאני. ישו אומר לו "במקום שונא תהיה תומך". פאולוס מתעוור ואחרי שלושה ימים רואה את "האור".
פאולוס נהיה האידיאולוג הגדול של הנצרות הקדומה. הפיץ לא את תורתו של ישו אלא את הבנתו של תורתו של ישו. כלומר יש כאן פער תהומי. הקתולים והפרוטסטנטים בעולם המחקר מאמינים כי הנצרות לא מבוססת על ישו אלא על פאולוס.
למה יעקב ופאולוס היו יריבים? שניהם ראו עצמם כיהודים פרושים. פאולוס דגל בגישה אוניברסאלית, כלומר פאולוס בא מהתפוצות. הוא בא מטרסי שבאנטוליה. העולם התרבותי שלו הוא עולם הלניסטי, פגאני, קורא את התורה ביוונית, קשה לדעת אם הוא ידע עברית, הוא פילוסוף, בשונה מישו. פאולוס מושפע משתי תרבויות שונות: הפרושית-היהודית והוא הושפע גם מהתרבות ההלניסטית היוונית. כל זה משתלב בתפיסתו. במילים אחרות הוא זה שעשה מישו אל לראשונה בהיסטוריה וגם איפשר לנוכרים פגאנים לזכות בהבטחות שנאמרו לעם היהודי. במילים ארות הוא דגל בגאולה לכל האנושות כולה. לתפיסתו, ישו נצלב כדי למחוק את החטאים של כל האנושות. עם מותו הגאולה מתחילה את דרכה ובה כולם יזכו להיגאל גם הפגאנים. בתנאי אחד – שיאמינו בישו. החידוש הגדול פה הוא שהמצוות לא תובלנה יותר לגאולה. גלומר המצוות לא מזכות את הרבים והמצוות לא עוזרות כדי להיגאל. הגאולה באה בלי מצוות. לכן כשפאולוס מטיף לנוכרים בפריפריה, שהם מאוד מקורבים ליהדות, אך לא המירו את דתם באופן פורמאלי, שלא מלו את עצמם, מגיעים לבתי הכנסת, יראי שמיים, כלומר פגאנים מקורבים ליהדות באותה תקופה. פאולוס אומר להם לבטל לגמרי את המצוות. לא צריך ברית מילה – זה לא בבשר זה בלב. לא צריך שבת כי ישו התגלה לעולם. אין צורך בכשרות. זו לא תפיסה ייחודית, אין עם ישראל אלא כל האנושות כולה היא עם ישראל. כולם נבחרו וכולם יזכו בגאולה העתידה להיות שישו חונך אותה. כלומר הגישה היא כבר לא ייחודית אלא אוניברסאלית. פאולוס פתח את השערים לכל בני העמים ואיפשר לנצרות לצאת לדרך חדשה. הדבר הזה הוא מאוד חשוב.
אם ניקח דוגמה אחרת – יעקב למשל, נראה כי יעקב פועל בשיטה אחרת לחלוטין. יש לו צורך מובהק בכל המצוות כולן.
לפי פאולוס התורה הגיעה לקיצה, סיימה את תפקידה, ואנחנו בעידן של המשיח ישו.
פאולוס מפנה את דבריו ליהודים הנוצרים וגם לציבור יראי שמיים – שהם לא נוכרים לגמרי, הם קרובים ליהודים.
פאולוס מפנה את דבריו ליהודים הנוצרים וגם לציבור יראי שמיים – שהם לא נוכרים לגמרי, הם קרובים ליהודים.
פאולוס אומר להם כי הגאולה הגיעה לעולם. כיצד הוא הציג להם את זה? הוא מציג להם "יהדות לייט". יהדות ללא מצוות. לא צריך את כל החובות של שמירת שבת, כשרות, מילה וכו'. אתה בדיוק כמו יהודי. אין הבדל בין יווני ויהודי. מה שהובטח ליהודים מבחינת הנבואה וההבטחות האלוהיות – אפשר עדיין לזכות בהן.
ישו ממש לא הציג דבר כזה. עם ישו יש גבולות פנימיות של היהדות.
הברית החדשה
הברית החדשה מחולקת לכמה ספרים שונים.
החלק הראשון הוא החלק של הבשורות. יש 4 בשורות. כל בשורה היא סיפור על חייו ופעולותיו של ישו. במילים אחרות בשורה היא סיפור ביוגרפי של ישו (גוספל).
הבשורה הראשונה היא הבשורה ע"פ מתי – נכתבה בין 85 ל95 לספירה
השנייה היא הבשורה ע"פ מרקוס – קדמה לחורבן הבית – נכתבה בין 65 ל75.
השלישית ע"פ לוקס – נכתבה בין 85 ל95.
הרביעית ע"פ יוחנן – נכתבה בסוף המאה ה-1, תחילת המאה ה-2.

שלושת הבשורות הראשונות נקראות הבשורות הסינופטיות (כלומר משהו שהוא מקביל). הבשורה האחרונה היא שונה לחלוטין ואיננה סינופטית.
מה ההבדלים בין הבשורות? מתי ומרקוס הן בשורות עם תפיסה שמושתתת על היהדות. מתי ומרקוס הם יהודים בעצמם. מתי פונה אך ורק לציבור יהודי-נוצרי.
לוקס – ככה"נ לא היה יהודי. היה נוכרי ופנה לציבור יראי השמיים (Teoso beis ton theon) – אנשים שמקורבים ליהדות. הוא ביסס את תפיסתו על סמך כל מיני תרבויות – היהודית, היוונית, הפרושית וכו'.
הבשורה ע"פ יוחנן מושפעת מהמיתולוגיה ההלניסטית, שם ישו מתואר כאל ולא כדמות משיחית. ישו = LOGOS שם שלקוח מהספרות היוונית העתיקה – הדבר האלוהי.
אנשי הבשורות לא הכירו אחד את השני.
Q – האות הראשונה של המילה Quelle. פירוש = מקור בגרמנית. המקור הקדום ביותר של הדברים שנאמרו ע"י ישו. ישו, כאמור, לא כתב כלום. בחנו את כל הדברים שנכתבו ע"י הבשורות וראו מה היה משותף לכולן. המשותף נכנס לQ ונחשב כדברים שנאמרו ע"י ישו באופן סביר.
הברית החדשה תרגום של פראנץ דליץ'. תרגום עברי טוב. תרגום קשה ותנכ"י. יש גם תרגום של מילון כיס ע"י מיסיונרים. אין אף מהדורה מדעית.