מחלת האלצהיימר מהווה את אחת מבעיות הבריאות העיקריות בקרב קשישים, ושכיחותה עולה בהתאם לעלייה בתוחלת החיים (Alzheimer's Association, 2016). המחלה מתבטאת בניוון הולך ומתקדם של המוח על-ידי המשקע העמילואידי שנוצר כתוצאה מפירוק חלבון בשם APP. תנגודת לאינסולין משפיעה על הצטברות של פפטיד הבטא-עמילואיד כמו כן, היא מעלה את השינוי המטבולי של חלבון הטאו באמצעות הגדלת פעילותו של הגליקוגן המסונתז עם קינאז-3בטא (Craft et al., 2004). סוכרת מסוג 2 זוהי מחלה פרוגרסיבית המתאפיינת ברמות סוכר שעולות בהדרגה ככל שהזמן עובר במקביל לירידה בתפקוד תאי הבטא של הלבלב. שכיחותה של מחלת הסוכרת עולה בעשורים האחרונים, ולכן היא מכונה "המגיפה העולמית" (Zimmet et al., 2001). מטרת העבודה הזו היא לבחון את הקשר שבין מחלת האלצהיימר לבין מחלת הסוכרת מסוג 2. העבודה מורכבת משלושה פרקים, הראשון מפרט על מחלת האלצהיימר, השני על מחלת הסוכרת, והשלישי על הקשר ביניהם. הפרק השלישי והאחרון מציג את הקשר בין שתי המחלות ממספר כיוונים שונים, מוצגים ממצאים מעניינים מחזקים את הטענה אודות הקשר המסועף והמורכב בין מחלת הסוכרת לבין מחלת האלצהיימר. הממצאים הוכיחו את הקשר הרב כיווני בין שתי המחלות והראו כי קיים מקור משותף לשתי המחלות – פגיעה בכלי הדם. כמו כן, הקשר עשוי לנבוע מכך שאצל חולי סוכרת ההורמון אינסולין אינו נכנס לתאים באופן תקין, ומעבר לתפקידו המוכר בוויסות רמת הגלוקוז בדם, האינסולין גם מגן על תאים במוח מפני פגיעה. אכן, במוחותיהם של חולי אלצהיימר נמצא שהתפתחה עמידות לאינסולין, בדומה לחולי סוכרת.