פרק 1- מבוא 3

פרק 2- מאפיינים תיאורטיים להנצחת נשים בישראל 5
פרק 3- נשים ומגדר בהיסטוגרפיה היישובית 9
פרק 4- רקע על נשים בארגוני הביטחון או ריגול בכלל 12
פרק 5- תרבות הזיכרון וההנצחה בראשית היישוב 14
פרק 6- אנדרטאות והנצחת נשים בישראל 15
פרק 7- מקרה בוחן חנה סנש 20
פרק 8- מקרה בוחן שרה אהרונסון 26
פרק 9- דיון ומסקנות 31
ביבליוגרפיה 32

בעבודה זו אבחן את הנצחת הנשים בחברה היהודית בישראל, המחקר שלי יעסוק בדרך שבה דמותן של נשים נבנתה והצטיירה בעיני החברה היהודית בתקופת היישוב וכן בעיני ההיסטוריונים והחוקרים אשר תיעדו זאת.

שאלת המחקר שלי היא כיצד בא לידי ביטוי הנצחת נשים בתודעה הישראלית מקרה בוחן חנה סנש ושרה אהרונסון, והשתנות לאורך זמן?

בעבודה אציג את ההשתנות לאורך זמן של הזיכרון הקולקטיבי וההנצחה, החל מהגל הראשון של הפמיניזם בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 שבהם החלו להופיע תנועות מאבק לשוויון ובהמשך את גל הפמיניזם השני משנות ה- 60 ועד שנות ה-80 של המאה ה-20 אשר הרחיב את מאבק לשוויון זכויות נשים לתחומי חיים נוספים, כגון: מיניות, משפחה, קיפוח והדרה בחוק ובאופן לא רשמי.

בעבודה זו אציג גם את ההבחנה בין נשים בארגוני מגן והנצחתן לבין נשים בתפקידים אחרים, אבחן כיצד נשים לוחמות התברגו לתפקידי מפתח בארגוני ריגול ובכוחות הביטחון שהייתה מוגבלת היסטורית, אציג את האידיאולוגיה העיקרית בדבר השוויון בין המינים, ההתקדמות המשמעותית שנעשתה במהלך השנים לקידום שוויון מגדרי, שילובן והנצחתן של נשים לוחמות בכוח המגן המורכב ביותר.
.
בעבודה ארצה לבסס את הניתוח המגדרי של חנה סנש ושרה אהרונסון, ומקרי בוחן אשר יאפיינו את אופי תהליך חדירתן לזיכרון הקולקטיבי בחברה. בנוסף אבחן את דפוסי הנצחתן בישראל ואבדוק באם יש גישה תיאורטית מסוימת לכך שדמות נשית אחת מונצחת יותר או נכנסה מהר יותר לתודעה הישראלית לעומת האחרת. מעבר לכך, אנתח את הגישה של החברה כלפי ההרואיות של שתי נשים בולטות אלה, מעצם היותן נשים זכורות ולא גברים.

החקירה תתבצע באמצעות ניתוח הספרות המחקרית בנושא הנצחת נשים וניתוח מגדרי של הגיבורות על רקע תרומתן למאבק של מדינת ישראל על ריבונותה והגנתה. בסקירה הספרותית אתבסס על המאמר הבולט של מרגלית שילה בנושא נשים, מגדר ותולדות היישוב היהודי בארץ: הישגים ויעדים.

כמו כן, אבדוק את הנצחת הנשים בישראל ואת גיוסן לצבא תוך התבססות על המחקר של יהודית באומל הנצחת נשים בישראל. בהמשך אבחן בכל פרק בנפרד את מקרי הבוחן – הרקע הכללי של קורות חייהן, הניתוח המגדרי של חדירתן לזיכרון הקולקטיבי והנצחתן.

אסיים את העבודה בפרק סיכום ומסקנות כדי להגיע למסקנה הכוללת של אופי עיצוב דמותן כגיבורות לאומיות בחברה הישראלית.