הוגים שונים עסקו לאורך השנים בהשפעה של ההיסטוריה והתרבות ובייחוד האספקט הטכנולוגי על האופן שבו מוצא האדם את מקומו בעולם (Habermas, 2003; Heidegger, 1953/2008). ההתפתחויות הטכנולוגיות של התקופה האחרונה הינן בעלות פוטנציאל רב להשפיע על מיקומו האדם ביחס לסביבתו. בעקבות קיצוניות השינויים והערעור על מקומו המסורתי של האדם בעולם ואף יש המכנים את ההתפתחויות הללו כעידן ה"פוסט-הומניסטי" כרמיזה לשיני מיקומו המרכזי של האדם בעולם (Braidotti, 2013; Hayles, 1999; Pepperell, 2003).

המידע כיום הוא הדלק המניע את עולמנו, וההתפתחויות הטכנולוגיות המשמעותיות האחרונות נוגעות באופן שבו אנו חושבים, חוקרים וצורכים באמצעות מידע. אין כיום שדה שאיננו מושפע מעלייתן של טכנולוגיות המידע (Gleick, 2011). לשם כך אנסה לבחון התפתחויות טכנולוגיות קודמות וכיצד הן השפיעו עלינו. מספר הוגים נתנו בתקופות שונות את דעתם על האופן שבו שינויים טכנולוגיים בתקופתם מובילים לשינוי האופן שבו אנו מבינים את עצמנו ומקומנו בעולם כבני אדם

ניטשה, כפילוסוף עם מודעות היסטורית ותרבותית רחבה, אשר פעל בתחילת המהפכה התעשייתית, על שלל השינויים הטכנולוגיים של ימיו, מציע אפשרויות שונות לאדם המנסה להתמודד עם השינויים הטכנולוגים בחברה של ימיו. הצעתו של ניטשה ייחודית מכיוון שבין היתר, היא בנויה על שלילה של הערכים הומניסטיים אשר היו קיימים בזמנו. (Graham, 2002; Hauskeller, 2010; Kroker, 2004; Sorgner, 2009).  ניטשה מציג בכתביו עמדה מורכבת כלפי הטכנולוגיה אשר מאפשרת מימוש של הפוטנציאל האנושי היצירתי אך מאידך עשויה לנוון את הרוח האנושית עד כדי הפיכת האדם לבורג במכונה.

היידגר, אשר ראה את האדם כ"יש מפרש", תהה על האופן שבו משפיעה "שאלת הטכנולוגיה" על האדם (Heidegger, 1953/2008). הרי לא ניתן להניח שהטכנולוגיה "שקופה" ואיננה בעלת השפעה על אופן יצירת הטקסט או על הבנתו, מה שכמובן יוצר לנו בעיה משמעותית. היידיגר כתב את מאמרו בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות של תחילת המאה, אשר התבססו על מדעי הטבע ואפשרו הבנה ושליטה אפקטיביים יותר בטבע.

וולטר בנימין, כהוגה רב תחומי וכמבקר חברה ותרבות,  פעל בתחילת המאה. בנימין התייחס לאופן שבו הטכנולוגיה של ימיו, הצילום והקולנוע, משנה את אופן ההתארגנות של החברה האנושית, כלפי יצירת האומנות בכלל ומעשה היצירה עצמו בפרט (בנימין, 1939/1983(. בנימין מציג בכתביו עמדה מורכבת כלפי הטכנולוגיה אשר מאפשרת חירות ודמוקרטיזציה רבה בתהליך היצירה האנושי יחד עם בחינת אופן ההשפעה של טכנולוגיות אלו על החברה ותרומתן ליצירת החברה הפאשיסטית.

אבקש בעבודה זו לבחון את האופן שבו אבחנו שלושת ההוגים את השפעת השינויים הטכנולוגיים של תקופתם על העצמי ומיקומו ביחס לחברה ולתרבות בת זמנם.  מתוך כך אנסה לאפיין מה בדרך הניתוח שלהם על אופן השפעת הטכנולוגיה רלוונטי עבור האדם המנסה להתמודד עם המציאות המשתנה של זמנו  ועשוי להציע הסבר לתופעות חברתיות ותרבותיות שאנו נתקלים בהן כיום.

 

 

תוכן עניינים

תקציר. 2

מבוא. 5

טכנולוגיה. 6

הטכנולוגיה של "עידן המידע". 7

עלייתו של העולם הווירטואלי 7

בינה מלאכותית וטכנולוגיות רובוטיות. 8

עלייתן של הרשתות החברתיות. 9

ניטשה. 10

רקע על תקופתו וימיו 10

ניטשה על העצמי 11

ניטשה והטכנולוגיה. 12

מכונת הכתיבה של ניטשה. 13

השתלטות הטכנולוגיה על האדם.. 13

הטכנולוגיה כמאגברת את בעיות המעמד החברתי 14

הטכנולוגיה כפעילות של יצירה. 15

המכונה המטאפורה טכנולוגית מארגנת מרכזית בעידן המודרני 16

הטכנולוגיה כמאבק אנושי אל אתגרי הטבע. 17

היידגר. 17

השאלה אודות הטכנולוגיה. 18

וולטר בנימין 20

רקע על תקופתו וימיו 21

בנימין על הטכנולוגיה. 22

מסקנות. 27

השפעותיהם של ההוגים על השיח הטכנו-דטרמיניסטי כיום.. 27

השתלטות הטכנולוגיה על האדם.. 28

השפעת הטכנולוגיה  על בניית נקודת המבט של העצמי 29

הטכנולוגיה כמאגברת בעיות חברתיות. 31

השפעת הטכנולוגיה על פעילות היצירה. 32

המטאפורה הטכנולוגית כמארגנת מציאות. 34

הטכנולוגיה כמאבק אנושי מול אתגרי הסביבה והטבע. 35

טכנולוגיות המידע – אוטופיה או דיסטופיה?. 36

סיכום.. 37

מקורות. 38