תוכן עניינים

1. מבוא  1
2. שיטת המחקר  8
2.1 משתתפים 8
2.2 כלי מחקר 8
2.3 הליך 8
2.4 מתודולוגיה 8
3. ממצאים 9
3.1 ממוצע הנתונים אודות השימוש בפייסבוק 9
3.2 ממצאים נוספים 11
4. דיון ומסקנות 14
5. רשימה ביבליוגרפית 17
6. נספחים 20
6.1 נתוני spss 20
6.2 עמוד הפייסבוק של המשתתף 22
6.3 עמוד הפייסבוק של המשתתפת 23
6.4 שאלון למשתתפים בנושא דימוי עצמי 24
6.5 שאלון למשיבים בנושא דימוי נתפס 29
7. טופס הצהרה 36

מחקר זה נועד לבחון את אופן ניהול הרושם של האדם דרך רשת הפייסבוק. לשם כך נבחנו שתי מגמות; הראשונה שבהן עוסקת בדרך שבה אנשים נתפסים דרך הפרופיל שלהם בפייסבוק על ידי אנשים זרים להם תוך השוואה לתפיסת הדימוי העצמי שלהם. השנייה נוגעת בהבדלים בין המינים באופן ניהול הרושם שלהם בפייסבוק. המחקר כלל 62 אנשים, מתוכם שני אנשים; גבר ואישה, אשר פרופיל הפייסבוק שלהם הוצג לשאר 60 המשתתפים במחקר. כלי המחקר היה שאלונים מקוונים שנותחו לאחר מכן, על ידי ניתוח כמותני. ממצאי המחקר העיקריים הראו כי קיים פער בין הדימוי העצמי של הבחורה לבין הדימוי הנתפס שלה בפייסבוק ואילו במקרה של הבחור, לא נמצא פער. כתוצאה מכך ומשאר הממצאים שנמצאו הועלו שתי מסקנות מרכזיות; הראשונה היא כי קיים הבדל בין גברים ונשים בטקטיקת ניהול הרושם בפייסבוק כך שנראה כי נשים מנהלות רושם אידיאלי בעוד גברים מנהלים רושם אותנטי והמסקנה השנייה שעלתה היא שהעולם המצטייר דרך רשת הפייסבוק הינו עולם חיובי יותר בהשוואה למציאות.

1. מבוא

בוקר אחד קמתי כהרגלי, לקחתי את הפלאפון, פתחתי את אפליקציית הפייסבוק וראיתי שחברתי העלתה תמונה משותפת שלנו מהבילוי אמש. חשבתי לעצמי מיד שיצאתי נורא בתמונה וישר עלו לי מחשבות כגון מה יהיו תגובותיהם של חבריי בפייסבוק: "איך היא יצאה לא טוב בתמונה", "איך היא השמינה", "היא לא נראית כל כך טוב כמו שחשבתי". התקשרתי לאותה חברה באותו הרגע ודרשתי ממנה להוריד את התמונה שלטעמי לא מחמיאה לי. דוגמה זו היא אחת מבין סיטואציות רבות שאנחנו נתקלות בהן, לאור העולם החדש שרשת הפייסבוק יצרה עבורנו, בהן אנחנו דואגות לאופן שבו ניתפס בעיניי אחרים. אנחנו מוצאות את עצמנו משקיעות אנרגיות רבות בהצגת פרופיל שיאפיין אותנו בצורה הטובה ביותר ללא כל המגרעות שאנו חושבות על עצמינו בעיקר מאחר שזה אפשרי ונגיש ובנוסף מפני שכך זה נראה שכולם עושים. אנו מאמינות שתופעה זו קיימת בקרב רוב משתמשי הפייסבוק, ולכן במחקר זה נבקש לבחון את הפער, במידה וקיים, בין הרושם שנוצר לאנשים בפייסבוק לבין הדימוי העצמי שלהם המעיד על ניהול רושם כלשהו. העצמי מורכב מעמדות, אמונות, כוונות, תפקידים, נורמות וערכים של האדם. הדרך שבה אדם מעבד ומעריך את הסביבה מעצבת את המבנה העצמי שלו ומובילה להבדלים בהתנהגותו החברתית. יש לכך השלכות על הדרך בה אנשים מרגישים, על מה שהם מאמינים בו ועל הדמיון בין התנהגותם לעמדותיהם. היבטים מסוימים של העצמי יכולים להיות אוניברסליים, למשל: "אני רעב" שעשוי להיות אלמנט עם משמעות זהה ברחבי העולם ועל פני זמן ואילו אלמנטים אחרים יכולים להיות ספציפיים המותאמים לתרבות מסוימת. לכן, מושג העצמי הינו דינמי ומשתנה בסביבות שונות
.(Triandis, 1989) העצמי מובחן בהיבטיו בעיקר בין ה"אני הפרטי", "האני הציבורי" ו"האני הקולקטיב". ה"אני הפרטי" הינו הערכה עצמית על ידי הפרט, ה"אני הציבורי", מתאים להערכה עצמית על ידי האחר וה"אני הקולקטיב", מתאים להערכה על ידי קבוצת התייחסות ספציפית (Greenwald & Pratkanis, 1984). כמו כן, ישנם שלושה תחומים בסיסיים של העצמי : (א) "עצמי בפועל"; ייצוג התכונות של הפרט שהוא או מישהו אחר מאמין שקיימות בו, (ב) "עצמי אידיאלי; ייצוג התכונות של הפרט שהוא היה רוצה שיהיו לו, באופן אידאלי כגון; התקוות, השאיפות או המשאלות של הפרט ו (ג) "עצמי חייב"; ייצוג של הפרט באשר לתכונות שהוא מאמין שצריכות שיהיו לו או שהוא אמור להחזיק בהם, אותה תחושת החובה או החובות של הפרט. Higgins, 1987)).
לאנשים יש עניין מתמשך באופן שבו אחרים תופסים ומעריכים אותם. בכל שנה, אנשים מוציאים מיליארדים דולרים על דיאטות, קוסמטיקה, וניתוחים פלסטיים שנועדו להפוך את המראה שלהם לאטרקטיביות יותר בעיני אחרים. הורים מדגישים בפני ילדיהם את החשיבות הראשונה של הרושם אותו הם יוצרים על ידי אמרות כגון: "מה יחשבו השכנים ", מיליוני אנשים משתתקים לנוכח האפשרות של דיבור והופעה בציבור מאחר והם מודאגים ממה יחשוב עליהם הקהל ואף במפגשים יומיומיים בבית, בעבודה, בבית ספר ובמקומות אחרים, אנשים עוקבים אחרי תגובות של הסביבה אליהם
(Mark & Robin, 1990) . ניתן להתייחס להתנהגות זו כניהול רושם.
ניהול רושם הוא התהליך שבו אנשים מנסים לשלוט על הרושם שהם יוצרים בפני הסביבה שלהם, תהליך חשוב בהתנהגות בין אישית(Leary& Kowalski, 1990) . הסוציולוג Goffman היה הראשון שהסתכל על ניהול רושם כשדה אובייקטיבי למחקר. הוא הגדיר את הרעיון של ניהול רושם כרעיון בו הפרט מנהל במודע את הרושם שהוא מעביר לאחרים באינטראקציות בין אישיות. הוא הציע נקודת מבט לפיה העולם הוא תאטרון והפרט נתפס כשחקן העוטה מסיכות במסגרות שונות במטרה להתאים את עצמו לסיטואציה בו הוא נמצא. הוא האמין שזה הוא מצב בו הפרט מכוון ל"עצמי אידאלי" שלו, בשאיפה לגרום לסובבים לחשוב שאותה דמות היא אכן הוא. כתוצאה מכך הפרט מתחזק את ה"עצמי אידאלי" שלו לאורך זמן ומשקיע בדמות זו אנרגיות ומאמצים רבים. ישנם שני סוגים של רושם: הרושם אותו הפרט יוצר והרושם שנוצר למראהו. כאשר הפרט מופיע בין אנשים אחרים הוא יוצר ביודעין או שלא ביודעין הגדרת מצב שבה תפיסת העצמי שלו ממלאת חלק נכבד. הפרט נקלע למצב בו הסביבה שואפת לדעת מידע עליו בכדי לסייע בהגדרת המצב; מה הוא מצפה מהם ולהיפך ובנוסף, כיצד עליהם לפעול בכדי לקבל ממנו את התגובה הרצויה להם. הסביבה תתעניין במעמדו הכללי, הכלכלי והחברתי, תפיסת עצמיותו, היחס שלו כלפיה, היכולות שלו, אמינותו וכדומה. מקורות המידע העומדים לרשותו הם הסקת מסקנות מהתנהגותו והופעתו של אדם, ניסיון קודם עם אנשים הדומים לו או הסתמכות על אותם הדברים שהאדם מגולל על עצמו, הן בעל פה והן על ידי מסמכים שהוא מציג בפניהם (Goffman, 1959). מקור מידע נוסף להסקת מסקנות אודות הסביבה הוא דרך סטריאוטיפים הקיימים בחברה. סטריאוטיפ מוגדר כמערכת של אמונות המתייחסת לתכונות אופייניות של קבוצת בני אדם. הסטריאוטיפ הינו כלי הכרחי לבני אדם במטרה למיין ולסווג את המידע והרשמים שהם קולטים מסביבתם ועל פיהם הם נוקטים עמדות ופועלים, לטוב ולרע (וסרמן, 1985).
ישנן מטרות שונות לאדם בניהול רושם כגון; הרצון להיתפס כאהוב, להיתפס כאדם מוסמך או כאדם מוצל ולהיחשב אדם ממעמד כלכלי גבוה. מטרות אלו משתנות לפי ההקשר בו מצוי האדם, לדוגמא; אדם בדייט ראשון עשוי להיות מעוניין יותר בהצגתו כאדם אהוב ופחות כאדם מוסמך ואילו בראיון עבודה דווקא הצגתו כאדם מוסמך תהיה בראש סדר העדיפויות לניהול הרושם. אופן הרושם הוא אכן אסטרטגי אך הוא אינו בדיוני, אנשים מתכננים את אופן הצגתם במטרה לכוון לרושם הרצוי אך לרוב אינם מפברקים רושםLeary, 1995) ). הנחת המוצא של שימוש באסטרטגיות ניהול הרושם היא שהתפיסה של הסביבה את האדם תשפיע על האופן שהאדם יתפוס את עצמו. לעיתים קרובות ההשלכות הללו משפיעות על הדימוי העצמי של האדם ולכן במידה והערך העצמי של הפרט משתנה נוכח השפעות חיצוניות כגון: אישורים חברתיים, תהיה לו מוטיבציה גבוהה יותר לנהל רושם ולכן השפעות חיצוניות יקרו בעיקר בקרב אנשים בעלי תחושת ערך עצמי נמוך. המידה שבה ערך עצמי מושרש בעקבות גורמים חיצוניים כגון אישור חברתי, הוא מדד לכך שאדם אכן עוסק בניהול רושם (Leary et al., 2018).
הפרט מעוניין ליצור רושם מסוים בסביבתו בנוגע אליו או בנוגע לתחושותיו כלפי הסביבה, הוא מעוניין ליצור הצגה עצמית שתאפשר לו להשיג מטרה כלשהי כגון: רכישת תגמולים חברתיים ולכן הוא בוחר להתנהג בדרך מסוימת בכדי להטמיע רושם מסוים על הסביבה שבה הוא מנהל את הרושם
(Leary & Kowalski, 1990; Metts & Grohskopf, 2018). במקרים רבים, מטרת ניהול הרושם היא רצייה חברתית, מצב בו אנשים נוטים להתנהג באופן שהם מאמינים או צופים שישפיע לטובה על מצבם ותפיסת הסביבה אותם (Crowne & Marlowe, 1960).
מחקר זה מתמקד בניהול רושם בקהילות מקוונות. קהילה מקוונת היא קבוצה של אנשים שהאינטראקציה ביניהם מתבצעת בסביבה וירטואלית, במטרה לקבל ולתת מידע או תמיכה, ללמוד אחד מהשני או למצוא חברה. הקהילה יכולה להיות מקומית, לאומית, בינלאומית, קטנה או גדולה (Preece, 2018). תחילה, קהילות אופיינו בעיקר על ידי התכונות הפיזיות שלהן, כגון גודל , מיקום והגבולות שלהם אך בעקבות המהפכה התעשייתית קל יותר לאנשים לעבור ממקום למקום ומאפיינים פיזיים סיפקו בסיס פחות אמין להגדרת קהילה. לעומת זאת, הגדרות המבוססות על מערכות היחסים של אנשים היו יותר מבטיחות (Haythornthwaite & Wellman, 1998 ;Wellman, 1997). למרות שהאינטרנט התפתח עם השנים במידה ניכרת, אנשים עדיין מחפשים שיטות יעילות יותר לתקשורת בינאישית. כל מי שעוסק בפיתוח האינטרנט ניסה ליצור טכנולוגיות חדשות לתקשורת בינאישית וקהילה מקוונת היא אחד מהפיתוחים היעילים שפותחו. המציאות האינטרנטית היא מציאות מדומיינת, אין לה קיום פיזי ממשי, אך היא פועלת על ידי אנשים ממשיים. העולם האינטרנטי מטשטש ממדי מרחב וזמן ומביא את האדם לתחושת ניכור ובדידות בכך שהוא מוצא את עצמו מסתתר מאחורי מסך המחשב. האדם מחפש קשר אנושי משמעותי בעולם הטכנולוגי ומכאן החלו היווצרותן של קהילות מקוונות כדי להקל על המצוקה הזו. המענה של קהילה מקוונת הינו מפגש אותנטי בין בני אדם גם כאשר הם אינם נוכחים בו פיזית (שנר, 2012). הקהילות המקוונות מאפשרות לנו לשוחח עם אלפי אנשים במרחקים שונים ואזורי זמן שונים. הן מאפשרות לגייס אנשים עם דעות דומות, להציע תמיכה בנושאים ספציפיים, או כדי למצוא אנשים עם תחומי עניין משותפים (Preece, 2018).
ישנם סוגים שונים של קהילות שלהן צרכים שונים ומטרות שונות (Preece, 2001). במצבים שבהם אנשים שואפים להגיע למגע עם חברי הקהילה המקוונת הם מראים את עצמם באופן נרחב למידי ובאופן אינדיווידואלי ואילו במצבים שבהם אנשים לא מכוונים לחתור למגע אישי הם מעדיפים להציג את עצמם באופן יותר ממוקד המדגיש את ההיבטים המגדירים אותם כחברי הקבוצה (Schwammlein & Wodzicki, 2018). אחת הדוגמאות לקהילות מקוונות היא רשת חברתית. Boyd & Ellison (2018) במחקרן מגדירות רשתות חברתיות בכמה אופנים; ראשית, שירותים מבוססי אינטרנט המאפשרים לאנשים לבנות פרופיל ציבורי או ציבורי למחצה בתוך מערכת חסומה. שנית, יצירת רשימה של משתמשים נוספים בעלי קשר או נושא משותף. ולבסוף, מעבר וצפייה ברשימה של המשתמשים המשותפים ואלה שנעשו על ידי אחרים במערכת. באתרים אלו, לכל משתמש ישנו דף פרופיל אשר בתוכו המשתמש יכול להדגיש היבטים שונים של חייו ואישיותו וזאת בנוסף למידע הבסיסי שמילא שם כגון; שם, גיל, עיר הולדתו ,מוסד לימודיים, תמונות ומידע על העדפות אישיות כגון: מוסיקה וסרטים. כמו כן, קיימת האפשרות לתיאור קליל של בעל הפרופיל והוספת תמונת פרופיל. בנוסף, אתרים אלו מספקים אופציה להעלות תמונות וקטעי וידיאו ואף משמשים ככלי תקשורת המספק מקור מידע חדש. אתרי רשתות חברתיות מורכבות מקהלים מגוונים הנוצרים על בסיס; שפה, מין, גזע או לאומיות משותפת. הן עוזרות למשתמשים לשמר את הרשת החברתית שלהם אך בנוסף, הן עוזרות לאנשים זרים להתחבר על בסיס אינטרסים משותפים, דעות פוליטיות משותפות או פעילויות משותפות. הנכונות לספק מידע אישי בפרופיל המשתמש באתרי רשתות חברתיות בדרך כלל גבוהה (Strano, 2018; Boyd & Ellison, 2018; Stutzman, 2016; Siibak, 2018;).
מה שעושה את אתרי הרשתות החברתיות ייחודיים הוא שהם מאפשרים לחברי המשתמש לבטא עצמם ולהפוך גלויים בפני המעגל החברתי הרחב שלו. זה יכול לגרום לקשרים בין אנשים שלא יכלו להתקיים בדרך אחרת (Haythornthwaite, 2015). רשתות חברתיות כמו "מייספייס" מאפשרים למשתמשים לבחור אם הם רוצים שהפרופיל שלהם יהיו ציבוריים או שיהיו גלויים רק לחבריהם בלבד. פייסבוק נוקט בגישה שונה לפיה משתמשים, שהם חלק מאותה הרשת יכולים לצפות בפרופילים זה של זה, אלא אם כן בעל פרופיל החליט לשלול את הרשות לאלו שאינם ברשת שלהם. שינויים מבניים סביב נראות וגישה הם אחת הדרכים העיקריות שרשתות חברתיות מבדלות עצמן אחת מהשנייה (Boyd & Ellison, 2017).
אתרי הרשתות החברתיות הפכו לתופעה נפוצה שהפופולריות וההשפעות שלה רק הולכות וגדלות ומיליוני משתמשים הפכו את השימוש בהם לנוהג יום יומי (Strano, 2018, Boyd & Ellison, 2017 Siibak, 2019). אחת הרשתות הנפוצות ביותר הינה רשת הפייסבוק אשר הוקמה בשנת 2004 תחילה למען סטודנטים מאוניברסיטת הרווארד אך בהמשך, בשנת 2006 הונגשה לכלל הציבור Boyd & Ellison,) 2017). מנתונים סטטיסטים של האתר; נכון לשנת 2007 מספר משתמשי הרשת הפעילים הגיע למאה מיליון משתמשים בעוד שבשנת 2013 מספר המשתמשים כבר הגיע ל1.11- בליון משתמשים ("Statistic Brain", 2014). תמונת הפרופיל הינה תמונה המופיעה בפינה השמאלית העליונה של דף פרופיל הפייסבוק ופועלת כסמן זהות עיקרי לפרופיל של משתמש. תמונה זו מהווה את "הפנים" של המשתמש ולרוב באמת חושפת את דמותו. כאשר משתמשים מחפשים אחד את השני בפייסבוק, תמונת הפרופיל מוצגת, בדרך כלל גם בפרופילים שהם מוגנים בפרטיות. כאשר משתמש שולח הודעות תגובה או שולח הודעה למשתמש אחר, תמונת הפרופיל שלו או שלה מוצגת לצד הטקסט שהם כותבים למרות שתצלומים נוספים של המשתמש עשויים להיות מועלים תחת הלשונית "תמונות", תמונת הפרופיל פועלת כדרך הבולטת ביותר של הצגה עצמית בפרופיל בפייסבוק .(Strano, 2018)
קיום אינטראקציה וניהול רושם ברשת זו הפכו להיות הנורמה המקובלת ביותר
בחברה Siibak, 2009) Buffardi & Campbell, 2008;; ,(Qiu, Lin, Leung & Tov, 2012כשאנשים הופכים להיות חברים בקהילה מקוונת, בשלב הראשון הם ממלאים פרופיל חבר על עצמם בו עליהם להחליט באיזו מידה הם רוצים להיות גלויים לקבוצה ואיזה רושם הם רוצים להעביר. זוהי הנחת יסוד מרכזית במחקר הצגה עצמית שאנשים רוצים למצוא חן בעיני הקהל שלהם ולקבל אהדה מהם (Baumeister, 1982). הצגה עצמית היא תהליך דינמי שמושפע מאוד מתגובות הקהל ואינטראקציות מתמשכות. מטרת ההצגה העצמית דרך פרופיל המשתמש בפייסבוק הינה משיכה לאינטראקציה בינאישית. עיצוב פרופיל שיש לו פוטנציאל לשביעות רצון הקהילה, נובע מהרצון להשתייך לאותה קהילה מקוונת ואילו חוסר התאמה כרוכה בסיכונים של חוסר שביעות רצון ואי השתייכות לקהילה. מסיבה זו, למשתמשים רבים חשוב לספק מידע הקשור לנושאים משותפים עם החברים ברשת שעשויים לשפר את האינטראקציה ביניהםSchwammlein & Wodzicki, 2012) ). כמו כן, המשתמשים דואגים לשמור על נוכחותם באינטרנט ולתקשר עם מספר גדול של אנשים באמצעות רשתות החברתיות (Buffardi & Campbell, 2008 ), הם משתפים את פיסות המידע הרלוונטיות למצב מסוים (Leary, 1993) ונזהרים יותר עם החשיפה ברשת מכיוון שהם לא מעוניינים באותה מעורבות חברתית ושקיפות עם כל הקבוצות אליהן הם משתייכים Brandtzæg, Luders & Skjetne, 2010)). לדוגמא במחקרם של Acquisti & Gross (2006) נמצא כי 91% ממדגם של סטודנטים סיפקו תמונה אישית באמצעות הפייסבוק, ו-88% שיתפו גם את תאריך יום ההולדת שלהם, 51% מהפרופילים גילו את המוזיקה האהובה עליהם, ספרים, או סרטים. 40% מהפרופילים הכילו את הכתובת הנוכחית של החברים ואפילו 40% מהחברים גילו את מספר הטלפון שלהם.
ניהול הרושם מושפע רבות מציפיות הקהל, כמו גם ממאפייני אישיותו של המשתמש
Campbell, 2008) Buffardi &). בעוד שהתנהגויות של ניהול רושם מורכבות מתקשורת מילולית מכוונת כגון דיבור וכתיבת טקסטים ,(Goffman, 1959)בעידן זה בעזרת הרשתות החברתיות, נפתחה אפשרות נוספת להצגה עצמית המתנהלת על ידי; העלאת תמונות , הצטרפות לקבוצות וחשיפת פרטים אישיים, ולכן המשתמש נעזר בכלים אלו לשם הבלטת מידע ספציפי, חיובי ואטרקטיבי ( Buffardi & Campbell, 2008). יתרה מכך, הפייסבוק מספק משאבים והזדמנויות חדשות ליצור זהות המאפשרת התגברות על חלק מהמגבלות המובנות במצבי פנים מול פנים ובכך המשתמשים יכולים להגדיל את סיכוייהם להתחבר בעולם הלא מקוון. הזהות בפייסבוק הינה תוצר חברתי והיא משתנה בהקשרים שונים ובהתאם למאפיינים של הסביבה החברתית בה המשתמש נמצא. בהתאם לכך, אנשים יבחרו לתבוע זהויות שיוכלו לעזור להם למקם עצמם בצורה טובה יותר באותה סביבה חברתית. הזהות הינה אמתית במובן הזה שיש לה השלכות אמתיות על חייהם של האנשים שבנו אותה מאחר שהעולם החברתי שלנו כולל גם את הסביבה החברתית בעולם הווירטואלי וגם את הסביבה החברתית בעולם המוחשי ולכן המשתמשים למדים כיצד מתאמים התנהגויות אלו בשני העולמות הללו .(Zhao, Grasmuck& Martin, 2008) המשתמשים מנצלים את ההיבטים הטכנולוגים של המדיום כגון היכולת לתכנן ולערוך את המסרים שהם בונים על מנת לשפר את הרושם (Walther, 2007). הם מאמצים את "כללי המשחק" והנורמות שהפייסבוק מחייב ומודעים לציפיות והאיכויות הנדרשות במטרה להיות פופולרי בו. בפרט במקרה של בני נוער, חוות הדעת של חברים היא בעלת ערך במיוחד. התודעה הקולקטיבית של קודים חברתיים היא זו שלעתים קרובות מהווה את הגורם המכריע של הדימוי העצמי ולכן, על מנת לשמור עליו חיובי ולהשתייך לנורמות החברתיות , אדם חייב להיות מודע כל הזמן למשוב הסביבתי שהוא מקבל ולהתאים את עצמו לכך.
מחקרים הוכיחו שבאמצעי המדיה החדשים אפשר בקלות להפוך מ"עצמי בפועל" ל"עצמי אידאלי" (Siibak, 2009). יתרה מכך, אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך להוטים יותר להשתמש בפעילויות מקוונות במטרה להגיע ל"עצמי אידאלי" שלהם Mehdizadeh, 2010)). אחת הסממנים הידועים עם פייסבוק כפי שכבר ציינו, היא תמונת הפרופיל של המשתמש, התמונה נועדה להיות הדבר הראשון שמשתמשים אחרים רואים. תוכן תמונת הפרופיל בפייסבוק של המשתמשים משמשת לרושם ראשוני והיא אובייקט חשוב למחקר כדי לראות איך אנשים מנהלים רושם Rose et al., 2012)).
מחקרם של Qiu et al (2012) בדק בין היתר את אופן הצגתן של רגשות חיוביים ושליליים על ידי רשת הפייסבוק. קבוצת סטודנטים נשאלה אודות הצגת רגשותיהם של חבריהם, שליליים או חיוביים, כפי שהם באים לידי ביטוי הן בפייסבוק והן בחייהם האמתיים במטרה לבחון האם בפייסבוק רגשות אלו נתפסים באופן שונה. נמצאו מספר ממצאים; ממצא ראשון מדבר על כך שאנשים נוטים להציג רגשות חיוביים יותר מאשר רגשות שליליים בחייהם, וברשת הפייסבוק זה מתעצם עוד יותר. ממצא שני היה כי משתמשים נוטים לשתף רק חוויות חיוביות ולא לחשוף חוויות שליליות ברשת, לכן כאשר משתמשים אחרים צופים בדפי הפרופיל שלהם הם נוטים לתפוס אותם כבעלי איכות חיים טובה יותר. ממצא שלישי היה כי משתמשים נוטים להציג תמונות פרופיל, תמונות עם חברים ורשימת חברים אטרקטיבית כדי ליצור תמונה חברתית טובה יותר.
מחקרה שלStrano (2008) מאשש את הממצא השלישי תוך כדי התמקדות בהבדלים בין המינים. היא בחנה את אופן התנהלות המשתמשים בפרסום תמונת הפרופיל בפייסבוק והרושם הנובע מכך. הנחקרים נשאלו אודות הסיבות לבחירת תמונת הפרופיל ששמו ולגבי הרושם שיוצרת תמונה זו לדעתם. נמצא כי הסיבות לבחירת התמונה היו (לפי הסדר מהגבוה לנמוך): אטרקטיביות, להיתפס כמי שנהנה, תמונה הומוריסטית, להראות כי האדם נמצא בקשר רומנטי, להדגיש חברות מסוימת עם מישהו, רגע מיוחד במינו ולבסוף תמונה המראה את משפחתם. בנוגע לשאלה אודות הרושם שתמונה זו יוצרת לדעת המשתמשים, שליש מהם דיווחו שהם נתפסים על פי תמונה זו (לפי הסדר מהגבוהה לנמוך): אוהבי כיף, חברותיים, שמחים, שאכפת להם מההופעה שלהם, גאים במערכת היחסים שלהם, אקטיביים- ספורטיביים, משפחתיים, מיוחדים. בעקבות ממצאים אלו ניתן להסיק כי משתמשים נוטים לנהל רושם בפייסבוק באמצעות תמונות המשדרות תכונות חיוביות שלהם. בנוסף, נמצא במחקר כי נשים נוטות להחליף תמונת פרופיל בתדירות גבוהה יותר מגברים מהסיבה שהן מנסות לייצג מספר רב של קשרים חברתיים ופעילויות, במקום זהות אישית סטטית יותר. מכאן עלתה המסקנה כי נשים עוסקות בניהול רושם יותר מאשר גברים.
מחקרים נוספים מראים כי קיימים הבדלים משמעותיים בניהול רושם בין המינים. במאמרם של Guadagno & Cialdini, (2007) נמצא כי קיים הבדל בניהול רושם בין נשים וגברים בארגונים וכי ניהול הרושם תואם לצפיות המגדר. תיאוריית התפקיד החברתי טוענת כי גברים ונשים תופסים תפקידים שונים בחברה וכפופים לנורמות וצפיות התנהגותיות מסוימות דרכם הם למדים מיומנויות שונות ומפתחים אמונות המתייחסות להתנהגות חברתית. התנהגות זו היא שמובילה לשוני ביניהם ומשפיעה על אופן ניהול הרושם שלהם (Eagly, 1987). כמו כן, גם סטריאוטיפים מגדריים המוכרים לפרט ישפיעו על התנהגותו, לדוגמא, סטריאוטיפ נשי יהיה קשור עם תכונות כגון טיפוח, אכפתיות, ולהיות ורגישות לצרכים של אחרים, וסטריאוטיפ גברי יהיה קשור עם תכונות כגון נחישות, קור וקשיחות (Matheus, 2010). יחד עם זאת, מחקרם של (Williams & Best (1990 שעסק בזיהוי אמונות נפוצות בתרבויות רבות דרך המאפיינים הפסיכולוגיים הקשורים לגברים ונשים, בחן סטריאוטיפים והבדלים בין המינים, והראה כי אטרקטיביות היא תכונה שנתפסת נשית יותר וזאת לאור הנורמות התרבותיות המועברות לנשים מגיל צעיר שהמראה החיצוני חשוב ועל ידי מופע אטרקטיבי הן יכולות להשיג אישור חברתי.
הבדלים אלו נבחנו גם בניהול הרושם בפייסבוק. מחקרם של Rose et al (2012) שבחן את ההבדלים בין המינים בבחירת תמונת הפרופיל בפייסבוק לפי הסטריאוטיפים הקיימים בחברה, מצא כי קיימים הבדלים בניהול הרושם בין המינים כך שכל אחד מהמינים בוחר את תמונת הפרופיל שלו בפייסבוק לפי סטריאוטיפים הקיימים בחברה על כל אחד מהם כך שנשים נוטות להתאים את תמונת הפרופיל לפי הסטריאוטיפים החברתיים לציפיות של אטרקטיביות. הן יציגו הבעה מינית יותר בתמונת הפרופיל שלהן מגברים מכיוון שהן תופסות את המיניות שלהן כאמצעי למעמד בחברה. גם במחקרם של (2003) ,Urbanik & Kilmanנמצאו הבדלים דומים; גברים מטרוסקסואלים מדגישים את האישיות שלהם בפרופיל בין השאר כדי לפנות לבני המין השני. לעומת זאת, כדי לפנות לגברים, נשים בקהילות מקוונות חשות כי הן צריכות להיות אטרקטיביות מבחינה פיזית. כמו כן, דגש על מראה מיני הוא אחד הדרכים היעילות ביותר שאישה יכולה למשוך שותפים לטווח קצר(Schmitt & Buss 1996) . ואילו במחקרם של Alpizar, Islas-Alvarado, Warren & Fiebert (2012) נמצא כי משתמשי פייסבוק מחפשים רמות אופטימליות של הצגה עצמי כדי ליצור את ההתגלמות של הצגה עצמית אידיאלית. משתמשים לעיתים קרובות מעצבים את התמונה שלהם ואת פרטי החשבון באופן כזה שתוצג תמונה אידאלית כפי שהיו רוצים להצטייר.
מכל הנאמר לעיל, ברצוננו לבחון במחקר זה האם קיים הבדל בין הדימוי העצמי של האדם לבין הדימוי הנתפס שלו הנוצר דרך רשת הפייסבוק? כמו כן, אנחנו מעוניינות לדעת האם קיים הבדל בין הדימוי העצמי המדווח של נשים וגברים לבין ניהול הרושם שהם יוצרים דרך רשת זו?
בנוגע לשאלתנו הראשונה, מצאנו כי רשת הפייסבוק משמשת רבות לשם ניהול רושם
Siibak, 2009) (Buffardi & Campbell; 2008, Qiu et el., 2012; וכי האופן שבו נתפס האדם בפייסבוק הוא חיובי יותר מאשר במציאות )2012Qiu et el, ). כמו כן, מצאנו כי ההיבטים הטכנולוגים של הפייסבוק מאפשרים ניהול רושם אידיאלי (Siibak, 2009) ולכן אנחנו משערות כי יימצא הבדל בין הדימוי העצמי של האדם לבין הדימוי הנתפס דרך רשת הפייסבוק כתוצאה מניהול רושם אידיאלי.
בנוגע לשאלתנו השנייה, אנחנו משערות כי ימצא פער בניהול הרושם בין המינים כך שהפער בין הדיווח העצמי של הנשים לבין הדיווח עליהן, יהיה גדול מהפער בין הדיווח העצמי של גברים לבין הדיווח עליהם. אנו מניחות זאת לאור הנתונים המראים את חשיבות ניהול הרושם עבור נשים במטרה להתקדם בסביבתן; Guadagno & Cialdini, 2007)2008Strano, ). כמו כן, לפי תאוריית התפקיד החברתי של Eagly (1987), ומחקרים נוספים; Urbanik & Kilman, 2003) 2008Strano, ), ניתן להבין כי נשים למדות את חשיבות האטרקטיביות הפיזית במטרה לקדם עצמן והן מקדמות זאת על ידי תמונות הפייסבוק.