תקציר
במחקר הנוכחי נחקר הקשר בין תמיכה חברתית לדיכאון לאחר לידה ומנטליזציה הורית. עד היום מחקרים רבים התמקדו בהשפעתה של תמיכה חברתית על רווחתה הנפשית של האישה לאחר הלידה, חקרו גם את הופעתן של תסמיני דיכאון לאחר לידה והשפעתה על התקשרות אם ותינוק. מעט מחקרים התמקדו בנושא מנטליזציה הורית והוא נחשב לתחום מחקר צעיר ובתחילת דרכו. כמעט ואין מחקרים שהתמקדו בקשר בין תמיכה חברתית, דיכאון לאחר לידה ומנטליזציה הורית. במחקר הזה ברצוני לחקור את הקשר בין שלושת המשתנים.
השתתפו במחקר 210 אימהות, 19 אימהות מהחברה הערבית ו 191 אימהות מהחברה היהודית, ממוצע גילאי הנשים הוא 31.47 שנים, כמעט יותר מ 70% מהן בעלות השכלה אקדמית (תואר ראשון, שני ושלישי), 63.9% מהן עובדות. נמצא כי יש קשר שלישי בין תמיכה חברתית ודיכאון לאחר לידה {r=-0.21, p=0.005}, זאת אומרת שתמיכה חברתית עוזרת להפחית תחושת חרדה, תסכול, חוסר עניין ודיכאון. ממצא נוסף הוא הקשר השלישי ביו דיכאון לאחר לידה ומנטליזציה הורית { r= -0.438, p<0.001}, ככל שרמת הדיכאון אחרי לידה היא נמוכה יותר כך רמת המנטליזציה אצל האימהות גבוהה יותר.
המחקר נערך עם אימהות לתינוקות בגיל 6-8 חודשים שהגענו אליהן דרך הרשתות החברתיות, חברים, משפחה וקבוצות תמיכה לאימהות או קורסים לתזונה נכונה. הן הסכימו וחתמו על טופס אישור להשתתפותן במחקר, מילאו שאלונים, צולמו בזמן אינטראקציית האכלה, ורואיינו מיד אחרי צילום הסרטון וענו על שאלה אחת המתייחסת לתינוק/ת שלהן.

יחס אם וילדיה הוא היסוד לכל מערכת יחסים אחרת. היא זו שיולדת, מטפלת, מזינה ושומרת, ואיתה חווים את כל חוויות הילדות. מערכת היחסים עם האם היא לרוב הארוכה מכל מערכות היחסים שאנו חווים בחיינו (פרוני 2009). לצורך התפתחות תקינה הילדים זקוקים לחיבה ולקשרים מגוונים ורציפים עם המטפלים. הקשר האימהי מפתח את היכולת להתמודד עם הרבה רגשות ולהתנהל נכון בסביבה ( Chodorow 1999).
תינוקות מונעים על ידי מצבים נפשיים פנימיים כגון רגשות, מחשבות, משאלות ורצונות. היכולת של האם להבין את המצבים הנפשיים הללו ולהכיר בזה שלתינוק יש מיינד משלו השונה מהמיינד שלה ולהבין את אופן בו הם מתקשרים מאוד משפיע על סוג הקשר בין האם והילד ומשפיע על תחושת המסוגלות והעצמאות שלו. (Luyten P, Nijssens L, Fonagy P, Mayes LC 2017). במילים אחרות, היכולת של האם להבין ולפרש את ההתנהגות של התינוק בהקשר למצבים מנטליים כגון: רגשות, מחשבות, אמנות ורצונות- הם של העצמי והן של האחר ולהפוך אותם למשמעותיים, מובנים וצפויים. תהליך זה מכונה מנטליזציה (saled 2005).
מנטליזציה הורית מתייחסת ליכולתו של ההורה להתייחס לילדיו כבעלי תודעה ועולם פנימי משלהם הנפרד מזה של ההורה, וזה מאפשר להורים להתמקד בהבנתו את העולם הפנימי שלו, ולחשוב על עולמו הפנימי של התינוק ( סרדצה וגרודזין 2020). הורה בעל מנטליזציה גבוהה נוטה באופן ספונטני להרהר לגבי העולם המנטלי שלו ושל ילדיו, הוא מסוגל לעשות את זה גם במצבי קונפליקט. הורה בעל מנטליזציה נמוכה/ חסרה מביט בהתנהגות ילדיו ללא ניסיון להבין מה עומד בבסיסה, בדרך כלל רמה זו של מנטליזציה מאפיינת הורים דלים ובמצבי דיכאון וניתוק.