תקציר
עבודה זאת עוסקת בנושא השפעת תקשורת ההמונים על מנהיגים ביישוב סכסוכים אלימים. בהמשך לכך, שאלת המחקר היא "כיצד באה לידי ביטוי השפעת התקשורת על מנהיגים ישראלים ביישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני? " והשערת המחקר היא כי סיקור תקשורתי בעת משא ומתן מהווה חסם למנהיג המדינה, ומקטין את הסיכוי להצלחת יישוב סכסוך.
שיטת המחקר היא חקר מקרים: וועידת קמפ דיוויד 2000, וועידת אנאפוליס 2007. כמו כן, ברקע ההיסטורי נדון תהליך אוסלו, 1993.
על פי ממצאי המחקר, לא ניכרת השפעה מהותית של תקשורת ההמונים על מהלכי ותוצאות הוועידות. בכך, לא ניתן לאושש את השערת המחקר.
נראה כי סיבות אובייקטיביות הן שגרמו לכישלון וועידות אלו.
מבוא
אמצעי התקשורת מספקים את החומרים, שמתוכם אנו מעצבים את הוויתנו, זהותנו ואת התרבות שלנו. הם מגדירים את ה"אנחנו" מול ה"הם". במסגרת זו מביאים סיפורי התקשורת את הסמלים, המיתוסים והמשאבים באמצעותם אנו מרכיבים תרבות משותפת ומספחים עצמנו לתוכה. תרבות זו, המעוצבת על-ידי התקשורת, מאגדת בתוכה את השקפת עולמנו ואת הערכים הבסיסיים שלנו (קלנר 1995). בדומה לכך, במאמר "התפקוד של אמצעי התקשורת כקובעי סדר היום", של מקומבס ושואו (1995) מציינים המחברים כי התקשורת אומנם אינה מצליחה בהכרח לקבוע לאנשים מה לחשוב, אולם היא מצליחה לנתב אותם על מה לחשוב. ע"י כך, התקשורת היא קובעת סדר היום הציבורי, ובכוחה להעלות אירועים למוקד העניין הציבורי, ובמידה הפוכה, לקברם.
עבודה זאת עוסקת בנושא השפעת תקשורת ההמונים על מנהיגים ביישוב סכסוכים אלימים.
שאלת המחקר היא "כיצד באה לידי ביטוי השפעת התקשורת על מנהיגים ישראלים ביישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני? "
השערת המחקר היא כי סיקור תקשורתי בעת משא ומתן מהווה חסם למנהיג המדינה, ומקטין את הסיכוי להצלחת יישוב סכסוך.
שיטת המחקר היא חקר מקרים. ייבחנו שני מנהיגים ותהליכי משא ומתן:
• רוה"מ אהוד ברק בוועידת קמפ דיוויד 2000.
• רוה"מ אהוד אולמרט בוועידת אנאפוליס 2007.

תקציר 3
מבוא 4
סקירה תיאורטית 5
יישוב סכסוכים בין מדינות ע"י משא ומתן 5
ארצות הברית כהגמון משכין שלום 7
קבלת החלטות ע"י מנהיגים 9
סקירה היסטורית 13
הסכם אוסלו 13
ניתוח מקרי הבוחן 17
וועידת קמפ דיוויד 2000 17
וועידת אנאפוליס 2007 19
דיון וסיכום 23
ביבליוגרפיה 25