תוכן העניינים: 2
תקציר 2
מבוא 3
אי השוויון במדינות המפותחות ובהשוואה לישראל: 4
צמיחה כלכלית ואי-שוויון כלכלי: 9
גורמים לאי השיוויון החריג בישראל: 12
העוני בישראל: 13
אמצעים להקטנת אי-השיוויון: 14
דיון, סיכום ומסקנות 15
ביבליוגרפיה: 18

מדיניות הרווחה החברתית מותקפת במדינות רבות לרגל האילוצים התקציביים ולצורך שיפור הביצועים הכלכליים. במיוחד נושא למתקפה הם תשלומי ההעברה, וגם ההקצבות בתחום החינוך, הבריאות והשיכון. בארה"ב אנו עדים למאבקים הקורעים את החברה לגבי מדיניות הרווחה בשירותי הבריאות ותשלומי הביטוח הלאומי למובטלים, ומנגד להעלאת שיעור המס לרובד העליון. בישראל נמצאים כמעט מידי יום ביומו על סדר היום הציבורי סוגיות שכולן קשורות במדיניות הרווחה, כגון: קצבאות הילדים, משפחות חד-הוריות, החינוך בגיל הרך, תקציבי החינוך היסודי והתיכוני, תקציבי המוסדות להשכלה הגבוהה ושכר הלימוד באוניברסיטאות, קרנות הפנסיה וקיצבאות הזיקנה, עליית תוחלת החיים ושנוי גיל הפרישה, סל הבריאות ושירותי הבריאות הממלכתיים, טיפולי שיניים, דיור ציבורי, שכר המינימום, עובדי קבלן, נפגעי השואה, המסוי הישיר והעקיף, העלאת השיעור השולי של מס ההכנסה, חידוש מס עיזבון ומס מתנות, מס הכנסה שלילי, רפורמות מבניות במשק לצמצום הריכוזיות ולהגברת התחרות, תמלוגים מזכיונות ניצול משאבי הטבע, ועוד. מדיניות הרווחה נועדה להבטיח לאזרח חיים בבטחון ובכבוד במובן הרחב ביותר של המושג, כאשר מושג זה אינו מקיף רק את החיים בעוני. באותה מידה שתפקיד המדינה להגן על האזרח בפני גורם עוין חיצוני או גורם פלילי, כך תפקידה של המדינה להגן על האזרח בפני חוסר אפשרות לעבוד לרגל נכות, מחלה, אבטלה, או הזדקנות, או להבטיח לאזרח שיוויון הזדמנויות להשתלבות במערכת החינוך וההשכלה בכל רמותיה. קיים טיעון כי מדיניות הרווחה ונטל המס הכרוך בה גורם לאי יעילות כלכלית ושיעורי צמיחה נמוכים. אולם Atkinson (1996) שסקר שורת מחקרים אמפיריים בנושא מצא התפלגות שווה למדי בין המחקרים המאשרים השערה זו ובין אלו הסותרים אותה. כל זה מבלי להתייחס לבעיות המתודולוגיות במחקרים מסוג זה.