תשובה לשאלה 1 : צא'רלס אוסטיין בירד (1874-1948) נולד באינדיאנה, היסטוריון אמריקאי, תזה שלו "בירד" 1913 בספרו פרשנות כלכלית לחוקת ארה"ב. למד בקולג' מקומי ולאחר מכן למד באוקספורד והושפע שם מרוח הביקורת נגד הליברליזם הכלכלי המסורתי. בשנת 1904 קיבל תואר דוקאור מאוניבריטת קולומביה שבניו יורק ולימד היסטוריה ומדע המדינה. בשנת 1919 ייסד עם אנשים נוספים את בית הספר החדש למחקר חברתי ושם קנה את עיקר פרסומו ומרבית השפעתו המקצועית על גישת הדטרמיניזם הכלכלי שלו. בשנת 1913 יצא לאור ספרו של בירד "פירוש כלכלי של חוקת ארצות הברית" שגרם לתמורות מהותיות בתפיסה האקדמית והציבורית של החוקה ונסיבות היווצרותה. עיקר טענתו של בירד היא שלתפיסה המשפטית החוקה היא ביטוי לרצון העם אולם העובדות מראות "שתקנות החוקה נועדו להגן על זכויותיו של מעמד מסוים ולהבטיח את רכושה של קבוצת אנשים אחת מפני התקפותיהן של קבוצות אחרות" . כשקרל מרקס כותב את התזה שלו יש חוסר צדק מובהק שקיים בחברה באירופה ובארה"ב, על שמירת זכויות בסיסיות לאוכלוסייה. אדם כבירד שרגיש חברתית שנתקל במרקסיסט הנושא שובה אותו. הוא מגיע לעולם של חוסר צדק שבמסגרתו קבוצה גדלה מהאוכלוסייה חיה על גבול העבדות. האמריקאים מתקופת המושבות רובם שייכים למעמד הביניים. ההתפשטות בארה"ב למערב מביאה לאזרחים העניים אפשרות להתיישב בטריטוריה זולה ולשנות מעמדם החברתי והכלכלי. בתיאוריה המרקסיסטית כל חברה מכילה 3 מעמדות – נמוך, בינוני וגבוה ובנמוך מספר האנשים הכי גבוה ברם בארה"ב רובם במעמד הבנוני. בסוף המאה 19 מתחילים להיווצר תאגידי ענק בארה"ב אשר שולטים על חיי המסחר, כך שהעסקים הקטנים נעלמים ומתחילה ההתעוררות מחשבתית על המצב. המטרה לעצור את הקפיטליסטי כך שעם צ'ארלס בירד באים אנשים ואומרים שאפשר לעשות מעשה באופן חוקתי שאותו תעשה הממשלה בארה"ב. "התנועה הפרוגרסיבית"-טוענת שממשלת ארה"ב חייבת לפעול אל מול הגל של בניית תאגידי ענק ולחוקק חוק שיבטיח רשת ביטחון לאוכלוסייה הענייה שהולכת וגדלה בארה"ב – חוקים סוציאליים שיעזרו לאזרחים. בירד מתנגד ובשנת 1913 מפרסם את ספרו "פרשנות כלכלית לחוקת ארה"ב" וטוען שבוועידת החוקה מתחילתה מזהים אינטרסים כלכלים חבויים מאחורי מילים יפות בחוקה –קבוצת עילית מצומצמת שרוצה לשמר לעצמה שלטון ואמצעים כלכלים. בירד טוען שהמצדדים לממשל הפדראלי על פי החוקה הם בעלי אינטרס כלכלי והמתנגדים ובמידה כל שהיא זכו לטובות הנאה כלכליות מיצירת החוקה והמתנגדים לחוקה היו בעלי אינטרס כלכלי מסוג אחר כלומר אלו בעלי העמדה האידיאולוגית. חוקרים שונים חקרו את תזת בירד לגבי הטענה הנ"ל ברם תשובת המחקר הייתה ברורה- לא הייתה קורלציה כזו. הדמויות המרכזיות בעידן החוקה השתייכו לאותה קבוצה חברתית כלכלית ויותר מזאת העמדות שנקטו נבעו ממכלול אינטרסנטי ואידיאולוגי. בירד החל התהליך החיוני של הדה- מיסטיפיקציה כלומר הבנת הגורמים לחוקה והתוועדות מעמיקה לתהליך שאין בו סודיות יתרה שאין בו הטעיה ורמאות והדה – מיתולוגיזציה של ההיסטוריה החוקתית האמריקנית. אחרי חקירת תזת בירד לא ניתן להתכחש שהיו קיימים גורמים כלכליים בתהליך קבלת החוקה אולם לא היו הם חד צדדים. לגבי טענת בירד שהעמדות הרעיוניות נובעות משיקולים חומריים בלבד (תפיסה עם מאפיין מטריאליזם