העבודה בוחנת כיצד נסיבות היסטוריות שונות, ובעיקר חשיפתו של ויקטור פראנקל למקרי־קיצון בזמן השואה, משקפים את השיטה הפסיכותרפית אותה ניסח לאחר המלחמה. היא עוקבת מנקודת־מבט היסטורית אחר האירועים, הנסיבות התקופתיות, וגם אחר היחשפותו של פראנקל לזוועות רפואיות ונפשיות בשואה, ומשווה אותן לדרכי הטיפול הפסיכותרפיות שהוא מציע בכתבים שפרסם לאחריה. מטרתה לגלות כיצד מקרים היסטוריים וביוגרפיים קונקרטיים, איתם התמודד פראנקל טרם ובמהלך השואה, השפיעו על פיתוח שיטתו.

תוכן עניינים

מבוא 4
1 – פראנקל הרופא וראשית הלוגותרפיה (1930-1941) 6
2 – מקרי התמודדות כלליים המתוארים ב־"האדם מחפש משמעות" 9
3 – מקרי התמודדות פסיכיאטריים המתוארים ב־"האדם מחפש משמעות" 12
סיכום 14
רשימת מקורות 16