תוכן עניינים:
1. פתח דבר עמוד 3.

2. מבוא לנעשה בעבודה עמוד 5.

3. טענות מקדמיות במשפט הישראלי עמוד 6.

4. טענת "הגנה מן הצדק" בשיטות משפט שונות- משפט משווה

א. התפתחות הטענה במשפט הפלילי האנגלי עמוד 7.
ב. התפתחות הטענה בפסיקה האמריקאית עמוד 8.

5. התפתחות טענת "הגנה מן הצדק" במשפט הישראלי עמוד 11.

6. מקרים בפסיקה בישראל שבהם הטענה התקבלה, וההתפתחות בשיטות משפט שונות (משפט משווה)

א. אכיפה בררנית/ אפליה פסולה עמוד 17.
ב. מחדלי חקירה חמורים שפגעו ביכולת הנאשם להתגונן עמוד 20.
ג. שיהוי רב בהגשת כתב האישום עמוד 21.

7. סיכום וביקורת עמוד 23.

8. ביבילוגרפיה עמוד 25.

עבודה זו תעסוק בשאלה אילו מהמקרים במשפט הישראלי יכללו בכלל טענת "הגנה מן הצדק" שבחוק סדר הדין הפלילי?
ה"הגנה מן הצדק" היא אחת מעשר טענות ההגנה במשפט הפלילי, סעיף 149(10) לחסד"פ שעומדת לטובת הנאשם, אשר בקבלתה עשויה או עלולה להביא לידי ביטול כתב אישום או חלק ממנו וכמו-כן לעיכוב בהליך המשפטי. דוקטרינה זו מאפשרת לנאשם להביא בפני ביהמ"ש כי עצם קיום ההליך נגדו הוא בגדר פגיעה בעקרונות הצדק וההגינות.
על-כן בחלק הראשון שכותרתו "טענות מקדמיות במשפט הישראלי", נציג את החקיקה הרלוונטית (סעיפים 149-151 לחוק סדר הדין הפלילי) העוסקת בטענות המקדמיות שנאשם יוכל לטעון, ותהיינה להן השלכות על משפטו. בחלק הזה נדון בשאלות הללו: מהן הטענות המקדמיות במשפט הישראלי? מתי ניתן להעלות טענה מקדמית? מהן תוצאות קבלת הטענה, כלומר מה קורה במצב שאחת הטענות או יותר תתקבלנה?
בחלק השני שכותרתו "טענת הגנה מן הצדק בשיטות משפט שונות", נתחיל את תהליך ההסברה מה מקורה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק, נציג את ההשתלשלות ההיסטורית הפסיקתית במשפט הפלילי האנגלי (שנות השישים) ובפסיקה האמריקאית (שנות השבעים), ואת הפרשנות שלהן לדוקטרינה ואילו מקרים נכללים בה.
בחלק השלישי שכותרתו "התפתחות טענת "הגנה מן הצדק" במשפט הישראלי", נעסוק בייבוא המושג "הגנה מן הצדק" לפסיקה הישראלית באמצע שנות התשעים, והפרשנות שהעניקו לה השופטים. נציג זאת בסדר כרונולוגי שהחל בפס"ד יפת (1996), שייבא את הדוקטרינה אל המשפט הישראלי בצורה ברורה ופומבית (שכן כבר לפני הפס"ד הנ"ל הוזכרה הטענה אבל לא באופן פומבי וברור), ואת הפרשנות הצרה שהוענקה לדוקטרינה. מספר שנים לאחר מכן (2005) הורחבה הפרשנות לדוקטרינה בפס"ד בורוביץ. בשנת 2007 הוסף לחוק סעיף 149(10) במסגרת תיקון חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51) המכונה " הגנה מן הצדק" לאחר דיונים רבים בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ודיונים במליאת הכנסת. ואת הסנונית האחרונה עד עתה של הרחבת הפרשנות שהובאה בפס"ד ורדי (2018).
בחלק הרביעי שכותרתו "מקרים בפסיקה בישראל שבהם הטענה התקבלה, וההתפתחות בשיטות משפט שונות", נעסוק בחלק מהמקרים (3 מקרים) שהפסיקה הישראלית יצקה לתוך דוקטרינת ההגנה מן הצדק, ואת ההתפתחות באותן מקרים ספציפיים בשיטות משפט אחרות. המקרים בהם נעסוק הם: אכיפה בררנית/ אפליה פסולה, מחדלי חקירה חמורים שפגעו ביכולת הנאשם להתגונן, שיהוי רב בהגשת כתב האישום.
בחלק החמישי של העבודה ערכנו "סיכום" ממצה שבו ניתן את התשובה לשאלה המשפטית שהוצגה במבוא העבודה. נוסף על כך, ברצוננו להציג מזווית ראייתנו ביקורת (בונה) אישית שלנו ואת הפתרונות וההצעות על פי עניות דעתנו.
במהלך לימודי התואר במסגרת ה"אשכול הפלילי" עסקנו בעבירות ה"צווארון הלבן" מפיו של המרצה עו"ד עופר ברטל אשר הטיב לתאר בלשונו הצחה והיצירתית מהן העבירות, ואילו הגנות ניתנות בגינן. ובכך גולל בפנינו את התפתחותן של הטענות המקדמיות ובהן טענת ה"הגנה מן הצדק". הבחירה בנושא העבודה קרמה לה עור וגידים מכמה הביטים: הראשון שבהם, הידיעה שמדובר בדוקטרינה מהותית בשונה מטענות מקדמיות אחרות שהינן טכניות, שמאפשרת סעד לנאשם בשל פגיעה לא מידתית בזכויותיו ונחשבת אף לזכות יסוד שנלמדת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שנית, התחושה שקיננה בנו שיש פעמים שכשמועלת טענה זו נחלץ הנאשם מהעמדה לדין בעור שיניו והמרחק בינו לבין הרשעה הוא כחוט השערה.
חשוב להטעים שחקיקת טענת ה"הגנה מן הצדק" יצרה מבחן רחב המכונה סעיף "סל" שבו אמורים בתי המשפט למלא אותו בתוכן. מכאן עולות וצפות שאלות רבות: מהן אמות המידה לקבלת הטענה? האם גובר האינטרס החברתי למיגור הפשיעה והגשת כתב אישום, על פני אינטרס חירות הפרט? האם נשמר עקרון החוקיות או שמא התישתשו הגבולות בין מחוקק לשופט?. רקמה פתוחה זו כמו שהגדירה עו"ד ברטל מביאה אותנו לנסות להבין פני הדוקטרינה לאן?