יסודות השלטון המקומי ממן 12

ממן 12

שאלה 1:

עם קום המדינה מצבו של השלטון המקומי ביחס למצבו של השלטון המרכזי היה נחות וסביל, המאפיינים המרכזיים שיאפשרו זאת היו:

עד לשנות ה80 של המאה ה20 מערכת היחסים בין השלטון המקומי למרכזי היה נחות ביחס לשלטון המקומי, השלטון המקומי קיבל מעמד של נתין לשלטון המרכזי ראש הממשלה דוד בן גוריון באותם שנים עיצב את מוסדות המדינה על פי עקרון של מרכוז הכוח שלה, עיקרון הממלכתיות שבא לידי ביטוי בסמכויות השלטוניות בהן אחזו מוסדות שונים לפני הקמת המדינה והעברתן למדינה, הרצון היה שהשלטון המרכזי ישלוט בשלטון המקומי והממשל המקומי יהיה זרוע של השלטון המרכזי, מפלגת מפא"י אשר שלטה במנגנוני המדינה ובשלטון המקומי חיזקה נטייה זו.

שיטת הבחירות: הייתה שיטה מפלגתית פוליטית כאשר יש בחירות נבחרת המועצה שהיא בוחרת את ראש הרשות כאשר הרשימות היו מפלגתיות וסניפים של המפלגה הארצית המפלגה למעשה קבעה מי יהיה ראש העיר שיטה זו הביאה לתלות ראשי הערים במפלגות לכן התפקיד של השלטון המקומי היה נמוך ופסיבי והוא שימש לזרוע של השלטון המרכזי, בתחום בניית ערים התהליך שאמורה הרשות המקומית לעצב את מפת הבנייה של היישוב כפופה הרשות המקומית לתכנון הארצי גם בנושא משק המים שהרשות המקומית אמנם עוסקת באספת המים לתושבים אבל אין לה סמכות לפעול בתחום הפקת המים. גם בתחום החקיקה הוסדר מתן שירותים ממלכתיים ציבוריים כגון חינוך, ושירותי סעד ורווחה כביצוע הוראותיו של הממשל המרכזי- מי יקבל את השירותים נקבע על ידי הממשל המרכזי ולא על ידי הרשות המקומית. כך גם בתחום הדת והמיסוי. מכן רואים כמה השלטון המקומי נחות מהשלטון המרכזי באותם שנים.

ב:

משנות ה80 של המאה ה20 השתנה מעמדו של השלטון המקומי בתחילת שנות ה80 של המאה הקודמת התהוותה באופן לא מכוון רפורמה שלטונית שעיצבה חלוקת עבודה חדשה בין השלטון המרכזי למקומי, כיווני השינוי חלוקים בין חוקרים שונים: בלנק, בן- עליא ורזין טענו כי השלטון המקומי הפסיק להיות סניף של השלטון המרכזי….