כלכלה בין לאומית – היבטים מוניטריים 13020– ממ”ן 12, ציון 95 – כולל הערות המנחה.
כלכלה מוניטרית 10971.
נושאים: מלחמת מטבעות, מניפולציה של שוק המט”ח, רכישות מסיביות של מט”ח, שע”ח קבוע, רצועת שע”ח אלכסונית, אג”ח מקומי, אג”ח חו”ל, ייסוף, פיחות, שיעור אינפלציה מקומית, שיעור אינפלציה חו”ל, רמת סיכון של מדינה, מסים פרסונליים.

שאלה 1:
א. מדוע נחשבת סין למניפולטורית של שוק המט”ח?
תשובה:
הממשל בסין מתערב בשוק המט”ח באמצעות קביעת שע”ח גבוה מזה של שו”מ, מה שמחליש את היואן לעומת מטבעות אחרים ומתמרן את מערכת הכלכלה הבינלאומית.
ב. מהי מלחמת מטבעות ומהי מטרת המדינות המשתתפות בה?
ג. מה היו שתי המטרות, בגינן ביצע סטנלי פישר רכישות מסיביות של מט”ח?
ד. מדוע ממשל ארה”ב מותח ביקורת חריפה, על מדיניות החלשת המטבע של סין ולא על מדיניותה של ישראל?
ה. שרטטו את שוק מט”ח והציגו את השינויים בשוק בעקבות רכישות המט”ח ע”י בנק ישראל. מה השינוי שחל בשע”ח, ביבוא ביצוא ובחשבון השוטף?

שאלה 2:
במשק הפתוח לתנועות הון, התוצר והמחירים קבועים ושער החליפין קבוע. ידוע שאם שער החליפין היה שווה ל-0, היה מתקיים איזון בחשבון השוטף. בשנת 7100 היו תנועות ההון
וההעברות החד צדדיות נטו גדולות מאפס, ויתרות מט”ח עלו. בהנחה שמצב המשק הוא כמתואר עד כאן, האם מכך נובע בהכרח ששער החליפין הקבוע היה באותה שנה גבוה מ?0-הסבירו באמצעות תרשים של שוק המט”ח.

שאלה 3:
גרמני יכול לקנות אג”ח של ממשלת גרמניה, ששיעור התשואה השנתי עליה ,7% או לחילופין, לקנות אג”ח של ממשלת ישראל, שהתשואה השנתית עליה .0%
בשנים אלו צפוי ייסוף של האירו, בשיעור של 7% בשנה, ביחס לש”ח. בישראל ובגרמניה מוטלים מסים פרסונליים על רווחים מריבית, ועל רווחים מהפרשי שער.
בישראל שיעור המס 01% ובגרמניה הוא .9% שיעור האינפלציה השנתי הצפוי בגרמניה הוא 1.0% ובישראל המחירים צפויים להיות יציבים. כל משקיע משלם מסים לממשלתו בלבד.
בהנחה שרמת הסיכון של שתי המדינות שווה:
א. היכן כדאי לגרמני להשקיע? – בישראל.
ב. היכן כדאי לישראלי להשקיע? – בישראל.
ג. היכן כדאי לישראלי ללוות? – בגרמניה.
ד. היכן כדאי לגרמני ללוות? – בגרמניה.

שאלה 4:
משטר שער-החליפין המתקיים במשק הוא של רצועה אלכסונית. הגבול העליון של הרצועה גבוה ב07%- משער האמצע וגבולה התחתון נמוך משער האמצע ב07%- שיפוע הרצועה הוא 2% בשנה (הן שיפוע שער האמצע והן שיפועיהם של שני הגבולות.) ביום מסוים היה שער האמצע 01 יחידות של המטבע המקומי ליחידת מט”ח, וזה היה גם שער החליפין בפועל. לאחר שנתיים:
א. מה היה שער האמצע? 11.446
ב. מה היה הגבול העליון? 12.823
ג. מה היה הגבול התחתון? 10.075
ד. האם ייתכן שלאחר שנתיים אלו (מהיום הראשון שבשאלה ועד לתום שנתיים לאחר מכן,) חל ייסוף של המטבע המקומי? לא ייתכן.