שאלה 1
מגפת הקורונה התפשטה בעולם במהירות הודות לקשרים כלכלים מפותחים, פריסה גלובלית של
חברות רב לאומיות, אמצעי תחבורה יעילים שאפשרו תנועה חופשית של בני אדם וסחורות.
ואולם, כאשר התבררו ממדי הסכנה לבריאות, העדיפו ממשלות להעמיד במקום ראשון את
הדאגה לאזרחי המדינות שלהן על פני שיתוף פעולה עולמי.
הסבירו את הנטייה להעדיף אינטרסים של המדינה, כפי שבאו לידי ביטוי במגפת הקורונה.
השתמשו במושגים האלה: "הגישה הספקנית לגבי גלובליזציה" )הגלובליזציה ועולמנו המשתנה(,
"הגישה הגלובליסטית" )הגלובליזציה ועולמנו המשתנה(.
המשך המטלה בעמוד הבא
16
שאלה 2
שינויים במבנה הארגוני של חברות עסקיות גדולות מחליפים את המבנה ההיררכי שלהן במבנה
רוחבי של רשתות, שבו קבלת החלטות דורשת תיאום בין גורמים הממלאים תפקידים שונים.
ביחד עם זאת הפריסה הגיאוגרפית של קונצרנים על פני מקומות שונים בעולם מצריכה ניהול
וקבלת החלטות בהעדר קשרי פנים אל פנים. שיתוף במידע, קבלת ההחלטות ותהליכים של בקרה
ומעקב שבעבר התקיימו באמצעות ישיבות ופגישות, עוברים להיות מבוססים על תקשורת
מקוונת. עובדים נדרשים לפתח יכולות שיאפשרו להם לתפקד בסביבה שבה חלק ניכר
מהתקשורת עם עמיתיהם היא וירטואלית.
מהם האתגרים לתקשורת בין עובדים בארגון בתנאים האלה?
השתמשו במושגים: "תרבות ארגונית" )ארגונים ורשתות( "טכנולוגית המידע" )ארגונים ורשתות(,
"רשתות חברתיות" )ארגונים ורשתות(.
שאלה 3
התנועה לעצירת שינוי האקלים מתמקדת בהשפעה של בני האדם על הסביבה והיא אחת
החשובות בתנועה העולמית לאיכות הסביבה, בשל מספר המשתתפים הגדול בפעולותיה וטווח
הנושאים שאליהם היא מתייחסת. הפעולה הגדולה הראשונה של התנועה הייתה בזמן שוועידת
האו"ם הראשונה לדיון בשינויי האקלים התכנסה, בשנת 2009 ,בקופנהגן. עשרות אלפי פעילים
ותומכים, ממדינות רבות, הגיעו לקופנהגן כדי להפגין כנגד מה שהם ראו כרפיסות וחוסר
החלטיות של הועידה. חמש שנים לאחר מכן, בוועידה דומה שהתכנסה בניו-יורק כבר הגיעו מאות
אלפים למה שהם כינו "צעדת האקלים של העמים" ובאותו הזמן נערכו במקביל הפגנות בערים
נוספות בעולם. התנועה ממשיכה לקיים פעולות הסברה, הפגנות והשבתות של מוסדות לימוד
ומקומות עבודה כדי לקדם את מטרותיה.
הסבירו את תנועת המחאה ופעולותיה תוך הסתמכות על המושגים האלה: "תנועת חברתיות
חדשות" )פוליטיקה, ממשל ותנועות חברתיות(, "תיאורית אי שקט חברתי" )פוליטיקה, ממשל
ותנועות חברתיות(, "תיאורית גיוס המשאבים" )פוליטיקה, ממשל ותנועות חברתיות(.