שירי א"י היוו פסקול של התנועה מתחילת דרכה, כבר מהעלייה הראשונה. הם ליוו את החיים החדשים בא"י ואת החלוצים בכל תהליך הקמת המדינה. עד אז העברית הייתה שפה עתיקה, שפת קודש ששימשה בתפילות ובמנהגים מסורתיים-דתיים וכדי להפוך אותה לשפה מדוברת היה צורך להחיות אותה. חלק מהמטרה של שירי א"י היה החייאת השפה העברית ולכן יש לה מקום כ"כ מרכזי בשירים אלו.
נושאי השירים שנכתבו באותה תקופה "שירי ארץ ישראל המוקדמים" והמאפיינים הטקסטואליים של יצירות אלה, משקפים את הירתמותם לסדר היום הציוני הם עסקו בעבודת בניית הארץ והגנתה, ערכי הציונות, אהבת הארץ, תיאור נופיה הייחודיים ואזכור מקומות בארץ ישראל, שירים אלה מתאפיינים בפאתוס ותחושת שליחות.