ישראל בתקופת המקרא

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 13
מקצוע
ציון 100
שנת הגשה 2020

תקציר העבודה

.המקורות ההיסטוריים לימיו של המלך חזקיהו , רבים .המקרא כתובות חיצוניות וממצאים ארכיאולוגים שופכים אור על ימי מלכותו ומאפשרים תמונה רחבה על סוף המאה השמינית לפני הספירה .
● ספרי המקרא : מלכים ב יח'- כ , דברי הימים ב כט-לב , נבואות ישעיהו ..
● כתובות אשוריות : אנאלים אשוריים , מנסרת סנחריב .
● ממצאים ארכיאולוגים
בימי תגלת פלאסר ה 3 , כובשת האימפריה האשורית את מרבית עמי האזור , מגלה את תושביהן והופכת חלק מהן לפחוות המעלות לה מס. ממלכת יהודה בראשה אחז, אביו של חזקיהו , משועבדת לאשור . האשורים הורגים את פקח בן רמליהו מלך ישראל ומכתירים במקומו את הושע בן אלה והופכים את ממלכת ישראל לפחוות שומרון . האימה שהטילה האימפריה האשורית על התושבים ונטל המיסים הכבד ,הביאו להתמרמרות של האוכלוסייה מחד וחשש לפעול מנגד . לפיכך מרידות התעוררו בעיקר בתקופות מעבר שלטוני במיוחד עם מותו של מלך. חזקיהו עולה לכס המלכות בשנת 726 או 715 וממשיך בתחילת דרכו את המדיניות של אביו מול אשור [עליו הועברה ביקורת על שסמך גורלו על מלך אשור ולא על ה'] .
המס הכבד שהוטל על תושבי יהודה וקריאתו של הנביא ישעיהו כנגד ההשתעבדות של אחז לאשור יצרו קרקע פוריה למרד בתוך החברה היהודית . המקרא מתאר שחזקיהו פועל להנחלת סדרה של רפורמות דתיות במטרה להשיב את הפולחן לירושלים בלבד .הוא קורא לניתוץ הבמות לאלילים ואף אוסר על הקרבת קורבנות מחוץ לירושלים ו וַיִּדְבַּק, בַּיהוָה, לֹא-סָר, מֵאַחֲרָיו; וַיִּשְׁמֹר, מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה.ז וְהָיָה יְהוָה עִמּוֹ, בְּכֹל אֲשֶׁר-יֵצֵא יַשְׂכִּיל; וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ-אַשּׁוּר, וְלֹא עֲבָדוֹ. " .הדעות על קביעת זמנן של הרפורמות חלוקות , המקרא טוען שחזקיהו החל ברפורמות מיד עם עלייתו לשלטון ,עודד בוסתנאי טוען שהרפורמות החלו לאחר חורבן שומרון . כך או אחרת, בשנת 722 כובש שלמנאסר ה 5 את שומרון ומת מיד לאחר מכן , את מקומו תופס סרגון השני ,ובשנת 720 משלים את המלאכה והופך את שומרון לפחוות אשורית . הווה אומר , הגליה דו סטרית של התושבים והעלאת מס למלך אשור . אין זאת הגליה מלאה ולכן באזור הגליל והגלעד נותרו עדיין יהודים ישראלים . ההדים לאסונם של שבטי ישראל והפחד מגורל דומה חלחלו אף יותר והיו הזרע למרד חזקיהו באשור . על פי עודד בוסתנאי נובט זרע המרד בליבו של חזקיהו לאחר ההגליה . הוא קורא לישראלים שנותרו על אדמתם לעלות לירושלים ולזבוח בבית המקדש . על כל אלה נוספה העובדה , שמצבו המדיני של חזקיהו השתפר ונכונה לו אפשרות להתרחב : הכיצד ? בשנת 712 עולה סרגון על ערי פלשת ,הקרע בתוך החברה הפלישתית מביא את מושל העיר אשקלון לתמוך בחזקיהו .הקשר הזה מוביל להרחבת השליטה האשקלונית באזורי החוף שמצפון לה [בתמיכת חזקיהו] ולהרחבת השליטה של יהודה בדרום עד עזה תוך השתלטות על הדרך הגובלת בפלשת ויהודה [בתמיכת אשקלון] . על פי הכרוניקה הבבלית סרגון השני מת בקרב בשנת 705 ,גופתו נותרה בשטח ולא נקברה , זהו אירוע יוצא דופן בהיסטוריה האכדית /אשורית . יש חוקרים הקושרים בין קינת הלעג של ישעיהו לתיאור נפילת סרגון . מותו של סרגון התפרש בעמים הכבושים כחולשה , כתוצאה ,המלך הכשדי מראדך בלאדן שהובס בשנת 710 ע"י סרגון ,מנסה לקשור קשר עם חזקיהו נגד סנחריב . בדרום , המצרים שראו בהשתלטות אשור על החוף הפיניקי עד אזור עזה כאיום ממשי ,החליטו להשקיע בקשירת קשר עם יהודה והבטחה למתן תמיכה צבאית מול אשור . כל אלה מתארים תהליך של אסקלציה שהובילו את חזקיהו לתחושה שיש בכוחו למרוד באשור ,לשחרר את העול ולהשיב את עטרת בית דוד ליושנה .