ממ״ן 12 יסודות המחקר הכמותי א׳ 10769
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| סוג העבודה | ממ"ן |
| מספר ממ"ן | 12 |
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| קורס | יסודות המחקר הכמותי א: עקרונות המחקר ועיצובו |
| מילות מפתח | מדעי המדינה, מנהל עסקים |
| ציון | 92 |
| שנת הגשה | 2026 |
| מספר מילים | 2837 |
תקציר העבודה
ממ״ן 12
יסודות המחקר הכמותי א׳ 10769
האוניברסיטה הפתוחה
סמסטר סתיו 2026
שאלה 1:
חוקרים בדקו את ההשפעה של שימוש ברשתות חברתיות לפני השינה על איכות השינה בקרב 300 תלמידי תיכון (בגילאי 15-18), שגויסו למדגם באמצעות קריאה ברשתות החברתיות להשתתף במחקר שעוסק "בהרגלי השינה של בני ובנות נוער ישראלים" . מחצית ממשתפי המחקר התבקשו לא להשתמש ברשתות לאחר 22:00 במשך שבוע, והמחצית השנייה השתמשו ברשתות כרגיל. בתום השבוע, איכות השינה נמדדה באמצעות שאלון פיטסבורג לאיכות השינה (שאלון דיווח עצמי), וגם באמצעות במדד פיזיולוגי (מד דופק).
א. קבעו מה הם המשתנים במחקר (הבלתי-תלוי והתלוי), ברמה התיאורטית וברמה התצפיתית (אופרציונלית).
ב. קבעו האם מערך המחקר בו השתמשו החוקרים הוא מתאמי או ניסויי? האם על סמך ממצאיהם החוקרים יכולים לבחון השערה על קשר סיבתי? התייחסו בתשובתכם לתנאים להסקה על סיבתיות, והסבירו בקצרה את תשובתכם.
ג. מן המחקר עולה כי שימוש ברשתות החברתיות לפני השינה קשור לשינה פחות איכותית אצל בנות נוער, אך לא אצל בני נוער. זאת ועוד, נמצא כי אצל בני ובנות נוער שהשתמשו ברשתות החברתיות לפני השינה ישנה הפרשה רבה של קורטיזול, אשר מפחית את איכות השינה (גורם להתעוררויות בלילה) ואף גורם לעלייה בדופק. לגבי ממצאים אלו (כל אחד בנפרד), ציינו באיזה סוג קשר מדובר (ישיר, הפוך, מזויף, מותנה, מתווך), וציירו אותם באופן סכמתי.
ד. קבעו מהי שיטת הדגימה בה השתמשו בחוקרים? הסבירו בקצרה וציינו האם זו דגימה הסתברותית.
ה. החוקרים מצאו מתאם שלילי בין השאלון לבין הדופק (ככל שאיכות השינה המדווחת בשאלון עולה הדופק בשינה נמוך יותר). חשוב לציין בדופק נמוך בשינה הוא מדד לשינה טובה.
מדוע החוקרים השתמשו בשני מדדים שונים של איכות שינה? הסבירו בקצרה. בתשובתכם התייחסו לשם של הפעולה, לסיבה לבצעה, ולמשמעות הממצא.
שאלה 2:
מחקר אורך נערך על 2,000 ישראלים (בגילאי 18-60) במשך 10 שנים. 3,500 משתתפים פוטנציאליים נדגמו מתוך מרשם האוכלוסין של משרד הפנים. בכל שנה נשאלו אותם המשתתפים על תדירות פעילות גופנית שהם מבצעים בשבוע, סוג הפעילות, ותחושת הרווחה הנפשית שלהם (well-being) באמצעות סקר שנשלח אליהם בדוא"ל. מן המחקר עולה שככל שמבצעים יותר פעילות גופנית כך עולה תחושת הרווחה הנפשית.
א. קבעו באיזה סוג של מערך סקר השתמשו החוקרים? האם החוקרים יכולים להסיק על קשר סיבתי ממצאי המחקר? הסבירו בקצרה.
ב. ללא ידיעת המשתתפים, החוקרים עקבו תדפיס החיוב בכרטיסי האשראי שלהם, ובדקו האם הם משלמים על מנוי לחדר הכושר. קבעו האם זהו מדד תגובתי או לא תגובתי?
הסבירו בקצרה והתייחסו ליתרונות ולחסרונות של המדד באופן כללי וספציפית במחקר הנוכחי.
ג. קבעו מה הם האוכלוסייה, מסגרת הדגימה, והמדגם המתוארים בקטע שלעיל.
האם ישנן טעויות היעדר תצפית פוטנציאליות באיסוף הנתונים במחקר? הגדירו והסבירו.
ד. אחת השאלות בשאלון הרווחה הנפשית הייתה: " כאשר הועמדת בחודש האחרון בפני מצבים לא צפויים או מצבים של התרגשות, באיזו תדירות הרגשת חוסר מנוחה או עצבנות?", המשתתפים מדרגים את תשובתם על הסולם הבא: 1=תמיד, 2=לעיתים קרובות מאוד, 3=לעיתים קרובות, 4=לפעמים, 5=אף פעם לא. האם יש הטיות אפשריות בשאלה עצמה ובסולם התשובות? הסבירו והציעו פתרונות.
ה. סוג הפעילות הגופנית דווחה על ידי המשתתפים באופן חופשי (למשל: ריצה, פילאטיס, שחייה, אימוני כח, קרוספיט, ועוד). החוקרים סיווגו בהתאם את הפעילות הגופנית המרכזית בה עוסקים המשתתפים לפי הסולם הבא: (1-) – פעילות אירובית, (1) – פעילות אנאירובית.
מה הוא סולם המדידה (שמי / סדר / רווח / מנה) של המשתנה החדש שיצרו?
האם הוא זהה לסולם של המשתנה המקורי? האם מותרת טרנספורמציה של העלאה בריבוע, על המשתנה החדש? הסבירו בקצרה.
שאלה 3:
לפניכם רשימה של 5 מושגים. הגדירו כל אחד מהמושגים בפסקה קצרה (עד 5 שורות).
בהגדרות הסתמכו על חומר הקריאה, אך השתמשו במילים שלכם:
א. כפל עיוורון
ב. רצייה חברתית
ג. הנבדק הטיפוסי (Weird)
ד. דגימה הסתברותית
ה. ניתוח תוכן
10 עמודים, גודל 12, רווח 2
