שם הקורס: מנהל ומדיניות ציבורית

1. א) הבעיה הציבורית אותה יש לפתור במקרה המתואר בקטע שלפנינו היא הכשרת הנהגים החדשים בישראל ע"י ביצוע המבחן המעשי- "טסט".
בישראל, ישנם בוחני נהיגה (טסטרים) בכמות לא מספיקה בהשוואה לקצב גידול האוכלוסייה. מצב זה מגדיל את זמן ההמתנה בין טסט לטסט (במידה והתלמיד נכשל) ומעלה את התסכול בקרב התלמידים, בין אם זה על אגרות הרישוי והבחינה שיש לשלם כל פעם מחדש, ואם זה בזמן ההמתנה הארוך (שלכל הפחות מגיע ל3 שבועות!).
מידת הציבוריות של בעיה זו היא רבה מאוד וחולקת על כל גווני האוכלוסיה. הן על הנהגים החדשים (אשר צעירים, ברובם, ואין בידיהם משכורת מכובדת שיכולה לספק את שיעורי הנהיגה והאגרות השונות), הן על המורים הפרטיים המכשירים את הנהגים החדשים, והן על הטסטרים המופעלים בשירות המדינה, האחראים בסופו של דבר להעברת ה"טסט" של הנהגים החדשים.

ב) האוכלוסייה שאת מצבה המדיניות צריכה לשפר היא אוכלוסיית הנהגים החדשים, אשר פגיעתם רק גוברת עם עליית קצב התרבות האוכלוסייה.
שיפור זה אמור לבוא לידי ביטוי בשינוי קביעתה של המדיניות הציבורית בישראל לגביי מבחני הנהיגה המעשיים. קביעת המדיניות הציבורית נקבעת בידי ארבעה שחקנים עיקריים:
1) הפוליטיקאים. 2) הבירוקרטים. 3) קבוצות אינטרס. 4) הציבור הרחב.
1) הפוליטיקאי הממונה במקרה זה על משרד התחבורה הוא ישראל כץ. השיפור שהוא רוצה לעשות הוא העברת סמכויות התפעול, הביצוע והפיקוח לידי גורמים פרטיים ‒ מהלך שיהפוך את הבוחנים (הטסטרים) מעובדי מדינה לעובדים של ספק פרטי. לטענת משרד התחבורה, מהלך זה יוביל לקיצור זמני ההמתנה למבחנים (הבעיה העיקרית), יגרום להתייעלות במנגנון המבחנים וישפר משמעותית את השירות בתחום, וכל זאת תוך צמצום הוצאות המדינה בתחום זה.
2) על הבירוקרטים המיישמים את החלטות משרד התחבורה להוציא מכרז מטעמם, המבקש מספקים אשר רואים עצמם ראויים ליישם את המדיניות החדשה בעניין- לבוא ולהחליף את ארגון בוחני הנהיגה.
3) קבוצות האינטרס הם הטסטרים. תוכנית זו של שר התחבורה עוררה את זעמם של בוחני הנהיגה (הטסטרים) המאוגדים תחת ארגון בוחני הנהיגה. לטענתם הדבר מהווה לכאורה הפרה בוטה של מחויבות המדינה לשמירה על ביטחון אזרחיה ובטיחותם שכן היא לא תוכל עוד להבטיח את רמת נהיגתם של