1. מבוא ………………………………………………………………………………………… 3-6
1.1 מאפיינים קליניים ……………………………………………………………………. 4
1.2 חקירה דיאגנוסטית ……………………………………………………………….. 4-5
1.3 אסטרטגיות טיפוליות ………………………………………………………………… 5
1.4 תכשירים טיפוליים למחלת קרוהן …………………………………………………. 6
2. מנגנון הפעולה של קרוהן …………………………………………………………………… 7
2.1 מומים חיסוניים מולדים ………………………………………………………….. 8
2.2 תאי חיסון אדפטיביים במחלת קרוהן …………………………………………. 8-9
3. התמודדות עם המחלה ………………………………………………………………… 10-12
3.1 תרופה ביולוגית Risankizumab ……………………………………………….
3.1.1 שיטות וחומרים …………………………………………………………. 13-14
3.1.2 תוצאות המחקר………………………………………………………. 14-20
3.2 תרופה ביולוגית Vedolizumab …………………………………………………
3.2.1 שיטות וחומרים …………………………………………………………. 21-22
3.2.2 תוצאות המחקר …………………………………………………………. 22-27
4. סיכום ודעה אישית …………………………………………………………………… 28-31
5. ביבליוגרפיה …………………………………………………………………………………. 32
נספח – קיצורים וטבלאות ……………………………………………………………… 33-36

עבודה כוללת גרפים רבים וטבלאות + הצעה לתרופה אישית.

מבוא

מחלות מעי דלקתיות ( IBD – inflammatory bowel disease) היא הגדרה לשתי מחלות כרוניות: קוליטיס כיבית וקרוהן. המשותף ביניהן הוא האופי ההתקפי המובהק של המחלות אשר מתפרצות ולאחר מכן נסוגות בתהליך של רמיסיה – הפוגה/נסיגה. במהלך ההתפרצות יופיעו אצל החולים תסמינים חריפים ובמהלך תקופת הרמיסיה, המחלה שקטה ולעתים אינה מורגשת כלל. ההבדל המרכזי בין קרוהן לקוליטיס כיבית הוא אזור הפגיעה. בקרוהן הפגיעה תהיה לרוב במעי הדק, אך עשויה לפגוע גם במעי הגס. במחלת מעיים קוליטיס, לעומת זאת, הפגיעה תהיה במעי הגס ותחל לרוב מאזור הרקטום. הבדל נוסף בין מחלת קרוהן למחלת קוליטיס הוא בעומק הפגיעה בדופן המעי. במחלת קוליטיס הדלקת פוגעת לרוב בשכבה הראשונה והאמצעית של דופן המעי, ואילו במחלת קרוהן הדלקת חריפה יותר ועשויה לפגוע בכל דופן המעי, כלומר קיים בקרוהן סיכון לפגיעה חמורה של נקבים וחורים במעי. [9]
מחלת קרוהן היא דלקת כרונית של מערכת העיכול. מדובר במחלה כרונית שעשויה להתגלות בילדים או במבוגרים. המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מחלקיה של מערכת העיכול – החל מחלל הפה וכלה בפי הטבעת, אך אצל רוב החולים הדלקת מופיעה בחלק הסופי של המעי הדק שהוא אזור המעבר בין המעי הדק למעי הגס. האזור הזה נקרא Terminal ileum. המחלה יכולה להחמיר ולהוביל לפגיעה קשה במעי ואף לגרום לנכות. כמחצית מחולים המאובחנים עם פנוטיפ דלקתי מפתחים בהמשך סיבוכי מחלה כגון היצרות של חלל המעי, היווצרות פיסטולות (חיבורים לא טבעיים) או היווצרות מוגלה. במקרים האלו זקוק המטופל להתערבות כירורגית. הסימפטומים השכיחים של המחלה הם שלשול, כאב בטן, בחילה/הקאה ,ירידה במשקל ועייפות. הסיבה למחלת קרוהן עדיין אינה ידועה, אך ההנחה הרווחת היא שמדובר בפעילות יתר של מערכת החיסון של המעי בשילוב עם מעורבות של חיידקים הנמצאים במערכת העיכול באופן טבעי, גורמים סביבתיים כגון תזונה ורקע גנטי מתאים. מחלת קרוהן מתאפיינת בהתלקחויות והפוגות לסירוגין לאורך הזמן. עד היום לא קיים טיפול דפיניטיבי המרפא את המחלה. עיקר הטיפול בחולי קרוהן להיום הוא לקצר את ההתקף ולהפחית את חומרתו, להשיג הפוגה של המחלה ובהמשך שימור ההפוגה ככל שניתן על מנת לאפשר איכות חיים טובה, אורח חיים תקין ולמנוע הופעה של סיבוכים עתידיים. [1]
למחלה אין שכיחות מגדרית מסוימת ורוב החולים הם בני 20-40 עם אחוז קטן של בני 50-60. שיעור החולים במחלת קרוהן כל הזמן גדל. אחוז החולים במחלה, גבוה יותר במדינות מפותחות מאשר במדינות מתפתחות ובאזורים עירוניים מאשר באזורים כפריים. השכיחות הגבוהה ביותר של המחלה היא בקנדה, צפון אירופה ואוסטרליה. כמו כן , ליהודים אשכנזים סיכוי לחלות במחלה גדול פי 4,5 מאשר לאוכלוסייה לא יהודית . [1]