אחד מיני רבים מן המאפיינים הייחודים של העיסוק בתחום התודעה, הינו העיסוק אודותיה בעצמה. אמרה זו ודאי תיהיה מוסכמת עבור היקף רחב של תחומים, אולם הינה רלוונטית ביתר שאת בשדה זה. פעולת הבחינה במרחבה מאפשרת גילוי של ערכים מנחים (כדוגמת, סקרנות ומורכבות), המצהירים לא זו בלבד על תכונותיה העיקריות, אלא גם כסיבות לעיון בה: הלא הן שואבות את הסובייקט, בעת פסיעותיו, אל מרחב א-שגרתי, תימהוני ולא ידוע, המבקש לערטל מתוכו כלל ידיעות קיומיות- כאילו מבקש, ראשוניות. במסגרת בחינת הלכי מחשבה ובניית תפיסת עולם אינדיבידואלית מבוססת, ניכרות פעולות מיון של סברות, הנחות, השערות ומסקנות אודות מהותה: מקורותיה ושיטות תפעולה. תודעה, מתייחסת אל מצב קיומי נתון (דבר מה מן היש/ מצב הוויה קיומי נתון) המפגיש את הסובייקט ביכולת התתודעות- בקיומו האישי, עולמו הפנימי. אך איך עלינו להבין זאת? האם דבר מה מבקש את הנוכחות הרגעית מנקודת מבט סובייקטיבית- גוף ראשון? כלל תהיות אלו מונחות בפרק הראשון.
חלקו השני של העבודה, 'על הפסיכואנליזה', נכתב בהשראת הקורס וסוקר באופן כרונולוגי את מהוויו, בנסיון להבהיר את כלל המונחים והנושאים שהונחו במסגרת הלימודית- אותם מונחים שבנו שפה, תקשורת ודיאלוג.
תת הפרק, 'הפסיכואליזה, צילום ואמנות', מציג את הקשר ההדוק שבין הפסיכואנליזה ושדה האמנות. בזמן שהתיאוריות הפסיכואנליטיות מציגות מבנה שיטתי סביב הלא מודע והאישיות של הסובייקט, הינן מאפשרות גילוי והבנה אודות התהליכים האמנותיים ועל החשיבה האמנותית בפרט. הצילום והפסיכואנליזה מזוהות כדרכים לראייה ומחשבה- הינן מאירות את הפינות החשוכות של המציאות והתודעה.

תוכן עניינים:

הקדמה…….4-7
חלק ראשון
נצחיות הגותו של אריסטו, כנצחיות הנפש……8-13
חלק שני
כל הדרכים מובילות דרך הלא מודע- הדיבור סביב הפסיכואנליזה…….14-19
הפסיכואנליזה, צילום, אמנות….19-22
דברי סיכום…..23-24
ביבליוגרפיה…..25-26