סיכום קורס מושגי יסוד ביחסים בין לאומיים 2018

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח
שנת הגשה 2018
מספר מילים 8275
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

סיכום מפורט וממוקד מאוד של קורס מושגי יסוד ביחסים בין לאומיים- ציון בקורס- 98

מושגי יסוד ביחב"ל- סיכום

פרק 1-חקר הפוליטיקה העולמית:

האופן שבו אנו רואים את העולם (ולא העולם כפי שהוא באמת) הוא הקובע את עמדותינו, אמונותינו והתנהגותנו. ממחקרים בפסיכולוגיה קוגניטיבית עולה כי בני אדם הם "מקטלגים", המתאימים את מה שהם רואים לדימויים האגורים בזיכרונם על אירועים ואנשים אב-טיפוסיים בניסיונם להבין את העולם באמצעות חשיבה סכמתית.

*חשיבה סכמתית: תהליך חשיבה שבאמצעותו מתפרש מידע חדש במוחנו, על פי תבניות של זיכרון. הסכמה מכילה רשת של סוגי תסריטים על פיהם אנו מפרשים את המציאות. הפרופסור המפוזר, עורך הדין הנכלולי וכו'.

*דיסוננס קוגניטיבי: הניסיון לשמור על עקביות בין הדימוי שבתודעתנו לבין אמונות אחרות שיש לנו. הנטייה הפסיכולוגית של בני אדם להכחיש פערים בין אמונות קיימות לבין מידע חדש.

*תמונת ראי: הנטייה של מדינות ואנשים שיש ביניהם אינטראקציה תחרותית לתפוס את זולתם באותו האופן- לראות את האחרים באותה דרך עוינת שבה האחרים רואים אותם.

*ארגונים בין-ממשלתיים:
גופים אלה הוקמו על ידי מדינות מתוך מטרה לפתור בעיות משותפות, והם כוללים ארגונים בין לאומיים, כמו : האו"ם, נאט"ו, האיחוד האירופי וכו'.

*ארגונים לא- ממשלתיים: ארגונים שחבריהם הם פרטים וקבוצות, הם סוג עיקרי נוסף של שחקנים שאינם מדינות. ארגונים אלו שואפים לקדם בעיות על סדר היום העולמי וליצור השפעה כלל עולמית על בעיות כגון- איכות הסביבה, זכויות אדם וכו'. לדוגמא, ארגון אמנסטי הבין לאומי.

*רמות ניתוח- הדרך לבחון את ההיבטים השונים ביחסים הבין לאומיים, תוך בחירה האם להתמקד "בשלמים" (המערכת הכלל עולמית בשלמותה וקולקטיבים גדולים)  או ב"חלקים" (מדינות בודדות או אנשים).

-רמת ניתוח הפרט: רמה זו עוסקת במאפיינים האישיים של בני אדם ובמשתנים הפסיכולוגיים, ובאנשים שבכוחם להשפיע כפרטים, כמנהיגים, בשמם של שחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים וכו'.

-רמת ניתוח המדינה: גישה המדגישה את האופן שבו מאפיינים פנימיים של מדינות המדינות משפיעים על התנהלותן במדיניות החוץ- סוג המשטר, העוצמה הכלכלית והצבאית, לאום או לאומים במדינה וכו'.

-רמת ניתוח כלל עולמית: גישה המדגישה את השפעת הנסיבות העולמיות על ניהול מדיניות החוץ ועל רווחת האנושות- קשרי גומלין בין שחקנים על הבמה העולמית המעצבים את המערכת הכלל עולמית.

פרק 2-תיאוריות של פוליטיקה עולמית:

*ריאליזם: פרדיגמה המבוססת על ההנחה שלפיה, באופן מהותי שאינו ניתן לשינוי, הפוליטיקה העולמית היא מאבק בין מדינות הפועלות על פי האינטרס העצמי שלהן כדי להשיג עצמה ומעמד בתנאים של אנרכיה (מצב בו המדינות אינן כפופות לשום מוסד מעליהן), וכל מדינה מתחרה פועל בשירות האינטרס העצמי שלה.

הריאליזם מתבסס על עקרון *העזרה העצמית לפיו, באנרכיה הבין- לאומית כל השחקנים העולמיים הם עצמאיים, לכן עליהם להסתמך רק על עצמם לצורכי ביטחון ורווחה ובהתאם לזאת, לחתור תמיד לעוצמה צבאית ולהגדלתה, בין היתר באמצעות כריתת בריתות הגנה עם שחקנים פוטנציאליים.

הריאליזם מתבסס גם על הטענה כי בני האדם אנוכיים מטבעם, וכי על מדינות לפעול בראש ובראשונה תחת האינטרס הלאומי שלה.

האנרכיה הבין-לאומית והיעדר האמון מנציחים את עקרון העזרה העצמית מועלים את *דילמת הביטחון: ככל שמדינה מתעצמת לצורך הגנה על עצמה, מדינות אחרות חשות מאוימות בהכרח, וגוברת הסבירות שיגיבו בהתעצמות דומה, שיוביל למרוץ חימוש. שכן, גם אם מדינה מתחמשת לצורך הגנתה בלבד, במערכת שעקרון העזרה העצמית שולט בה, זו תהיה תגובה רציונלית מצד יריביה להתחמש גם היא.

*ניאו- ריאליזם (ריאליזם מבני): תיאור תיאורטי של התנהגות מדינות, המסביר אותה כמוכתבת על ידי ההבדלים בעצמתן היחסית בתוך המדרג הגלובלי, המוגדר בעיקר על פי התפלגות העוצמה הצבאית של המדינות. בהתאם לעוצמתן וצרכיהן, הן מתמרנות בתוך המרחב הגלובלי תוך קשירת קשרים וכינון בריתות בתור מענה לאי-קיום גוף מוסדי אשר נמצא מעליהן ובכוחו להשליט סדר, כלומר, מכורח האנרכיה.

*ליברליזם:

פרדיגמה המבוססת על התקווה וההנחה כי אנרכיה ומלחמה ניתנות לשיטור באמצעות רפורמות מוסדיות, שיעצימו את סמכויות הגופים והחוקים הבין לאומיים. הליברלים מעדיפים את העיקרון האתי מרדיפת העוצמה, ואת חשיבות המוסדות מן היכולות הצבאיות. בעיני הליברליזם, על הפוליטיקה ברמה הגלובלית להפוך אפוא למאבק להשגת הסכמה ורווחים הדדיים, יותר מאשר מאבק לעוצמה וליוקרה.

מאפיינים נוספים של הליברליזם- הדגשת אחדות האנושות במקום נאמנויות לאומיות מקומיות למדינות ריבוניות עצמאיות.

-חשיבותו של היחיד- כבוד האדם והשוויון היסודי בין כל בני האדם באשר הם, מתוך הצורך להציב את האדם, את כבודו ואת חירותו אל מעל לאינטרסים הלאומיים.

-שיפור תנאי החיים של בני אדם, ולא תאווה מולדת לעוצמה, כמקור העיקר לסכסוכים בין מדינות. לדעת הליברלים, השיפור בתנאים אלה יחזק את הסיכוי לשלום.

על פי התיאוריה הליברלית, פרקטיקות המשמשות מדינות דמוקרטיות בפתרון סכסוכיהן הפנימיים יכולות לשמש אותה גם לפתרון סכסוכים חוץ מדינתיים, ומכאן נגזרת המסקנה כי לעתים נדירות מדינות דמוקרטיות יילחמו זו בזו, ויעדיפו לפתור סכסוכים בדרכים דיפלומטיות.

מרכיב נוסף בהגות הליברלית הוא הדגש על סחר חופשי. הדוקטורינה שלפיה סחר חופשי ממגבלות מסייע במניעת סכסוכים מלהפוך למלחמות נשענת על כמה הנחות יסוד. ראשית, קשרי מסחר יוצרים תמריץ חומרי לפתרון סכסוכים בדרכי שלום, המלחמה מקטינה רווחים, האליטות העסקיות המובילות את הסחר החופשי המורכבות משחקנ……