עבודה בדיני עונשין

מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2016
מספר מילים 1293

תקציר העבודה

עבודה במשפטים קורס דיני עונשין

 

תשובה מספר אחת – אחריותה של מור: 40 נק'

נורמה אוסרת: סעיף החוק שבו קבועה העבירה שהגדרתה מובאת בתרגיל.

היסוד העובדתי

ההתנהגות: "המגיש" – יישום: מור התקשרה למשטרה, אשר הגיעה מיד לביתם והגישה תלונה.

נסיבות: 1. "תלונת שווא", 2. "למשטרה", 3. "על רקע סכסוך גירושין".

יישום: כל הנסיבות הנדרשות מתקיימות באירוע: תלונתה של מור הינה בגדר "תלונת שווא", שכן נתון באירוע שהאיומים כלל לא התרחשו. התלונה הוגשה למשטרה על רקע סכסוך גירושין, שכן השניים החליטו להתגרש ומור פעלה בהתאם לעצתו של יועץ לענייני משפחה בעל מוניטין שהנחה אותה לעשות כן על מנת שתוכל לקבל צו הרחקה של איתי מהבית.

תוצאה: "מעצרו של האדם שכנגדו התלונן" – יישום: מדובר בעבירת תוצאה מסוג תולדה, שכן מרכז הכובד הינו בגרימה ("גרם בכך למעצרו…"). נדרשת התנהגות שגרמה לשינוי לרעה בעולם שאיננו נזק פיזי לאובייקט פיזי. כמו כן, בדרך כלל מבצע העבירה גורם לכך שאדם אחר יעשה משהו.

יישום: יש להתייחס לסיפא של הסעיף, שכן מעשיה של מור הובילו למעצרו של איתי, שהוא האדם שכנגדו התלוננה. התוצאה מסוג תולדה אכן התרחשה.

קשר סיבתי בין ההתנהגות לבין התוצאה: מבחן הסיבה בלעדיה אין (הגורם שאין בלתו) – . יישום: באשר להתנהגות אקטיבית (מעשה) יש לבצע השמטה: אלמלא מור הייתה מגישה תלונה למשטרה, האם הייתה מתרחשת התוצאה (מסוג תולדה)? לא, איתי לא היה נעצר ולכן הקש"ס מתקיים.

יסוד נפשי:

מדובר בעבירת תוצאה מסוג תולדה הדורשת מחשבה פלילית (מודעות) בהתאם לסעיפים 19 ו-20 לחוק העונשין; ויסוד נפשי נוסף של מטרה ("בכוונה לשפר את מעמדו בסכסוך"). (לא מדובר ב"כוונה" רגילה, משום שהרצון הנדרש אינו מתייחס לתוצאה (תולדה) אלא ליעד אחר (שיפור מעמדו של המבצע בסכסוך).

המישור ההכרתי:

יש להוכיח מודעות לרכיבי היסוד העובדתי.

יישום: 1. מודעות להתנהגות – מור הייתה מודעת לכך שהגישה תלונה.

  1. מודעות לנסיבות: מור הייתה מודעת לכך שמדובר בתלונת שווא המוגשת למשטרה וזאת נוכח סכסוך גירושין.
  2. צפיית התוצאה (התולדה) – מור צפתה שהתלונה שהוגשה על ידיה תביא למעצרו של איתי ואפילו רצתה בכך.

המישור החפצי: אומנם מדובר בעבירת תוצאה, אך  לא נדרש בהגדרת העבירה יחס חפצי מסוים – "כוונה" או "אדישות" או "קלות-דעת" – ולכן די בצפיית התוצאה, שכבר נדונה כחלק מדרישת המודעות.

אך בנוסף לדרישת הכללית של מודעות, נדרשת בהגדרת העבירה מטרה מיוחדת:

4 מטרה לשפר את מעמדה של המבצעת בסכסוך (בלשון החוק: "בכוונה לשפר את מעמדו בסכסוך").

יישום: מתקיים. נתון  כי מור חששה שתאבד כסף רב בעקבות הגירושין. בעקבות האמור פנתה ליועץ לענייני משפחה, אשר ייעץ לה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת לפעול להרחקתו של איתי מהבית באמצעות תלונה למשטרה. במעשיה האמורים התכוונה מור לשפר את מעמדה בסכסוך, ולמעשה אף הצליחה (לפחות זמנית) ולכן היסוד הנפשי הנוסף של "מטרה" התקיים. חשוב לציין: מאחר שמדובר ביסוד נפשי של מטרה להשיג יעד מסוים, אין הכרח שאותו היעד יתממש. במקרה הנ"ל מור התכוונה להשיג את היעד (שיפור מעמדה בסכסוך) והיעד אף הושג.

לסיכום: העבירה התגבשה.

 

תשובה מספר 2 – אחריותו של איתי – 40 נק'

נורמה אוסרת: סעיף 304 לחוק העונשין – גרימת מוות ברשלנות + סעיף 21 המגדיר רשלנות מהי + סעיף 18(ג) המגדיר "מחדל מהו" + לצורך איתור מקור חובה לפעול: סעיף 323 (חובת הורה או אחראי לקטין) + סעיף 326 (חובת הממונה על דבר שיש בו סכנה).

היסוד העובדתי:

ההתנהגות: "הגורם" –  מדובר בעבירת גרימה, לפיה כל מעשה או מחדל שיובילו לתוצאה הינם אסורים.

יישום: מנתוני האירוע עולה, כי מחדלו של איתי הוא זה שגרם למותה של ליאל, שכן נתון באירוע שאיתי שכח במטבח הדירה סולם פתוח שהשאיר שם לפני לכתו החשמלאי שביצע תיקון בדירה. איתי הלך לישון שנת צהריים, ליאל טיפסה על הסולם, נפלה, ראשה נחבט ברצפה.

מחדל מוגדר בסעיף 18(ג) לחוק העונשין כדלקמן: "הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או