דיני עונשין עבודה

תרגול דיני עונשין –

התנאים המקדימים להטלת אחריות פלילית:

1. בחינת הכשרות הפלילית של מבצע העבירה –תנאי זה מתחלק לנו ל3 תתי תנאים:

• מחסום הגיל – מה הגיל להטלת אחריות פלילית? 12 – מגיל 12 ניתן להטיל אחריות פלילית. על כך מדבר ס'34 ו – משמע שאם יש לנו מבצע עבירה שהוא בגיל 11.5 אי אפשר להטיל עליו אחריות פלילית.
• מדבר על דרישת השליטה – לדרישת השליטה מתייחס סעיף 34ז' לחוק העונשין שקובע שעל מנת שניתן יהיה להטיל אחריות פלילית, מבצע העבירה צריך לשלוט במעשיו כאשר מדובר בשליטה פיזית – לדוגמא: אם אני דוחף אדם על אדם אחר ואותו אדם שנדחף פגע באדם האחר ובעצם עבר את עבירת התקיפה בנתונים היבשים שלה, לא נטיל עליו אחריות פלילית כי הוא לא שלט במעשים הפיזיים שלו, בתנועות גוף שלו. דרישת השליטה – צריך שאדם ישלוט בתנועות הפיזיות שלו. (היפנוזה – אדם לא יודע שמהפנטים אותו וביצע מעשה, הוא לא שלט בתנועות הפיזיות שלו ולכן לא נטיל אחריות פלילית).
• דרישת השפיות – סעיף 34ח' קובע שעל מנת שנוכל להטיל אחריות פלילית על מבצע העבירה צריך להיות שפוי.

2. היסוד העובדתי –האלמנט הפיזי, המעשים הפיזיים של מבצע העבירה, בכך נעסוק בהרחבה היום.
3. היסוד הנפשי – הוא המשלים של היסוד העובדתי, אם ביסוד העובדתי אנחנו בודקים התנהגות של עושה העבירה, את הפעולות הפיזיות של עושה העבירה, היסוד הנפשי מתייחס להלך הרוח, להלך הנפש של עושה העבירה. משמע – אם הוא היה מודע או לא מודע למעשיו.
4. הערך המוגן – לכל עבירה יש ערך מוגן בצידה, הערך המוגן הוא האינטרס החברתי שנפגע מביצוע העבירה. לדוגמא: בעבירת האונס או בעבירת התקיפה, הערך המוגן שנפגע זה שלמות הגוף. לעומת זאת בעבירת התפרצות, בעבירת גניבה \ הערך המוגן שנפגע זה קניינו/רכושו של אדם.

היסוד העובדתי :

• מרכיבים ליסוד העובדתי:

1. נורמה אוסרת –

• כאשר מתחילים לכתוב עבודה, הדבר הראשון מזהים את הנורמה האוסרת. השלב הראשון באיתור הנורמה האוסרת, מדבר על הסעיף עצמו. הסעיף אותו נדרשים לנתח – סעיף העבירה.
• לאחר מכן, שלב שני – יש סעיף בחוק העונשין שנקרא "סעיף ההגדרות" 34כד רבתי – סעיף זה מונה הגדרות של כל מיני מונחים בחוק העונשין – מהי חבלה, מהו מסמך, מהי פציעה. לדוגמא: סעיף 380 – "תקיפה הגורמת חבלה של ממש" – התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו מאסר 3 שנים.אני פונה דבר ראשון לסעיף 34כד – רואים אם יש הגדרה לחבלה? לסיכום רושמים: ס'380 + ס' 34כ"ד המגדיר מהי חבלה.
• שלב שלישי לאיתור הנורמה האוסרת – לפנות לראש הפרק ו/או לראש הסימן. בודקים האם יש הגדרות רלוונטיות בתחילת פרק או בראש הסימן. אם נלך לראש הסימן של ס'380 – סימן 5' נראה את ס378 המגדיר מהי תקיפה. לסיכום רושמים: ס'380 + ס' 34כ"ד המגדיר מהי חבלה + ס'378 המגדיר מהי תקיפה.
• חשוב לאתר את הנורמה האוסרת בשלמותה! כך – לא נפספס דבר.

2. התנהגות– "התוקף"

• לאחר שהגדרנו התנהגות (במרחאות)– יש ליישם על המקרה.
• יישום: מה עשו בקייס שיכול להיחשב כתקיפה, נעזרים בסעיף 378 המגדיר מהי תקיפה לצורך יישום תקין. לסיכום – מיישמים בהתאם ללשון סעיף 378 המגדיר תקיפה עם לשון הקייס.

3. נסיבות–"חברו"

• נסיבה היא משהו שעוטפת את ההתנהגות, כמו שם תואר. לדוגמא: עבירת האינוס: הנסיבה היא: ללא הסכמה.
• יישום – דויד , מי שמוגדר כ"חברו".

4. תוצאה – "חבלה של ממש"

• יישום –מיישמים את החבלה שנגרמה בהתאם למקרה וללשון 34כד'.
• חבלה – מכאוב או ליקויי גופני בין קבועים או בין עובדים, לאבי נגרם חתך בראש והוא הינו ליקוי גופני העולה כדי הגדרת עבירה 34כד'ב

 …