תקציר: בעבודה זו ננתח את אחד המושגים שקשורים לנושא פוסט טראומה. הנושא המדובר הוא
"פוסט טראומה מורכבת" . נציג תיאור מקרה של אדם שעבר התעללויות קשות בילדותו, נדון
בסוגיה זו לאור מקורות של תיאורטיקנים ומתמחים בנושא זה, ונסיק את המסקנות והתובנות
שיש ללמוד מכך.
משה בן 45 נשוי + 8 ילדים ו3 נכדים עובד כמשגיח כשרות. הגיע אליי בתחילת השנה לטיפול
במסגרת ההכשרה המעשית. מיד כשהגיע התחיל לספר לי על מה שעבר בילדותו ונערותו, כאשר
מפגישה לפגישה הסיפור הלך והתעבה בעוד פרטים שהבהירו את התמונה המלאה. היות ואני די
חדש בעולם הטיפול כאשר שמעתי את סיפורו, התחלתי לחפש מה הדעה המקצועית במקרים
דומים. וכך ראיתי לראשונה את המושג "פוסט טראומה מורכבת".
משה גדל בפתח תקוה, בן יחיד מתוך 6 ילדים. משה הילד האמצעי במשפחה. הוא סיפר לי על אביו
שהוא בעצם גורם ההתעללות בחייו והטראומה שעבר. מגיל צעיר אביו היה מתעלל בו פיזית
ומילולית בצורה קשה מאד. אציג כאן את הדוגמאות שסיפר לי: אם משה היה אומר מילים לא
יפות, אביו היה מכריח אותו לאכול מאכל חריף, וללעוס אותו, תוך כדי שהוא צוחק עליו. היו פעמים
שהיה מכה אותו עם עשבים לחים כדי שיכאב לו במיוחד. הייתה פעם שמשה הגיע מאוחר הביתה
ואביו לקח כבל חשמלי והיכה אותו עד שהיו לו סימנים על גופו. משה הוכרח תמיד ללכת עם אביו
לבית כנסת מרוחק, ובדרך לבית הכנסת היו כלבים, אביו היה אומר לו לעבור לידם למרות שידע
שמשה מפחד מהם מאד. אם לא היה עושה שיעורים, אביו היה זורק לו את המחברות מהחלון. בין
לבין אביו היה מכנה אותו בכינויי גנאי, היה קורה לו בור, זרע רע, ועוד ביטויים מסוג זה. בבית
הכסת היה אוסר עליו לצאת החוצה באמצע התפילה והיה מאיים עליו רבות שירביץ לו. היו פעמים
שאביו העיר אותו והחל להכותו כיון שעשה לדעתו משהו שהרגיז אותו. גם בפני חבריו של משה היה
יכול לצעוק עליו ולבייש אותו בלי שום התחשבות בו. תמיד היה משרה עליו פחד, היה מאיץ בו בכל
דבר שיעשה אותו מהר ולא יתעכב. היה אומר לו שהוא אוכל הרבה ושלא יאכל יותר. גם אימו
ואחיותיו סבלו מהאב שהיה מתנהג אליהן בצורה קשה. הייתה פעם שהיכה את אימו בפטיש. וכך
משה גדל כל שנותיו במכות בסבל ובמתח גדול.