בס"ד

העבודה נכתבה לפי כללי הכתיבה המקובלים ומכילה 34 מקורות ביבליוגרפים לדוגמא: רבי אברהם אבן עזרא, רבי חיים בן עטר, רבי שבתאי בס, רבי ישעיהו הלוי הורוביץ,
אורה ויסקינד- אלפר, 'קרח ועדתו בראי פרשנות המקרא בצל המודרנה', מכלול, כז, (תשע"א), עמ' 179-141 וכו'.

מבוא העבודה:
סיפור המחלוקת של קורח ועדתו ידוע בעם ישראל. הפוסקים מונים בסיפור זה איסור מן התורה: 'וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ' . לכאורה, המתבונן בהיבט ראשוני בסיפור זה רואה בקורח ובחבריו אנשים רשעים וחצופים המאיימים על מנהיגי העם על ידי מחלוקת. בד בבד ניתן לראות גם את כעס ה' עליהם- העונש הוא העדות לכך.
מטרת העבודה היא לבחון את פירושו של רש"י לדמותו של קורח. ראשית, ננתח לעומק את פשט הכתוב ואת התובנות העולות ממנו- מה התרחש במעמד המחלוקת, על מה נחלקו ומה הייתה הזירה בה התקיימה. נקרא את הפסוקים כפשוטם ונעמוד על פרשנותם המילולית. ניעזר במגוון מפרשי הפשט כמו האבן עזרא והרמב"ן ואף במפרשים חדשים כמו אור החיים והכלי יקר. בהמשך, נבחן את יחסם של חז"ל לקורח ולדמויות העומדות לצדו במחלוקת. נעיין בתלמוד הבבלי והירושלמי במסכת סנהדרין, במדרש תנחומא ובמדרשים נוספים. מתוכם נוציא לאור את יחס רבותינו ז"ל לקורח ולבני עדתו בעניין המחלוקת, את הסיבה שגרמה להם לפעול באופן זה ואת התוצאות וההשלכות הנובעות ממחלוקות בכלל וממחלוקת קורח ועדתו בפרט.
כיום מקובל בכל משפחה, קבוצה ועם להביע דעה שונה מהאחר ולעיתים אף להתווכח על דברים שנראים לנו נכונים לפי המציאות בה גדלנו אף על פי שהדבר עלול לעורר מריבה. ניתן לראות זאת גם בתלמוד (מחלוקת בענייני ההלכה והמדרש) וכן בפוסקים- מהראשונים ועד האחרונים היו לעיתים חילוקי דעות קיצוניים מאוד. למרות זאת, הדבר היה מקובל אז וגם כיום כמאמר חז"ל במשנה אבות ה, יז: 'אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ'. נמצא שעניין המחלוקת יכול לקבל לעיתים פן חיובי ולאו דווקא שלילי. אם נסתכל במבט לאחור, בראשית התורה התקיימה מחלוקת בין קין והבל אשר הסתיימה ברצח. לכאורה, היה ראוי לתת דגש למחלוקת זו- המחלוקת הראשונה בתורה, ולהציג את המשמעות השלילית הטמונה בה. אולם, אנו נותנים במה דווקא למחלוקת קורח ועדתו. נראה כי לא בכדי קיבלה מחלוקת זו את החותמת של "מחלוקת שלא לשם שמיים", ובפרט אם נתבונן בשמה- מחלוקת "קורח ועדתו" ולא "קורח ומשה". ננסה להבין ולגלות מתוך פשט הכתוב ומדרשי חז"ל מדוע פרשה זו מהווה סמל לכל מחלוקת שלילית.
חלקה האחרון של העבודה הוא עיקרה. בחלק זה נבחן את יחסו של רש"י לדמותו של קורח ובד בבד את יחסו למחלוקת בכלל. נבדוק היכן רש"י אימץ פשוטו של מקרא והיכן בחר בדרך של מדרשי חז"ל. נציג את אופי המדרשים אותם שילב רש"י בפירושו לעומת אלו שהשמיט ותוך כדי ננסה להשיב על השאלה למה כיוון רש"י בבחירתו וכגדול מפרשי המקרא, כיצד נתפסת בעיניו דמותו של קורח ומעשה המחלוקת שלו ושל סיעתו.
יש לציין כי בכתיבת עבודת מחקר זו נעזרתי בספרים רבים. ספרים אלה סייעו לי לחקור את הנושא ולרדת לעומקם של דברים. מאחר שאין בכוונתי ללקט מקורות לפירוש מסוים, בחרתי בכתיבה שתאפשר קריאה רציפה וברורה וזה החלי בעזרת צורי וגואלי.

תוכן העניינים:
– הקדמה
– מבוא
– פרק ראשון: מחלוקת קורח ועדתו בפשוטו של מקרא
– פרק שני: מחלוקת קורח ועדתו על פי מדרשי חז"ל
– פרק שלישי: מחלוקת קורח ועדתו בפירוש רש"י לתורה
– סיכום ותובנות
– ביבליוגרפיה

העבודה מושקעת ביותר והוקדשו שעות רבות בכתיבתה!!