פנולוגיה
שיעור 1 –מהות הענישה הכללית
מושגים
1.פדופיליה- מחלת נפש שמאופיינת בתשוקה מינית כלפי ילדים/ילדות.יש פדופילים שסובלים מהמחלה במשך כל החיים אך מעולם לא פגעו בילד,ולכן אי אפשר לתאר פדופיליה כעבירה. האנשים אשר פוגעים מינית בילדים ואינם פדופילים הם אנשים בעלי מוטיבציה כלכלית ,הם אינם חולים.פדופילים שאינם פוגעים בילדים וחולים במלחה אינם ראויים לעונש.
2.אבוליציונזץ/אבוליצינסטים/ אבוליסטיוניסטים – abolitionism רצון לוותר ,לבטל. האבו' הראשונים היו אלה שפעלו לביטול העבדות בארה"ב.התנועה לביטול הענישה הפלילית. נקודות לדיון מהות הענישה –רוב האזרחים שומרים על החוק משום שחונכו להאמין שהחוק צודק ומשום שהם רוצים להיות אנשים טובים.
חמישה אפיונים של הענישה הפלילית 1.הוא גורם סבל –אם לא יגרום סבל לא יקרא עונש 2. הוא מוטל בעקבות קביעה משפטית של הפרת חוק –רק אחרי שיש הכרעת דין 3. הוא מוטל על העבריין במתכוון –ע"י שופט באופן מכוון על העבריין 4..הוא מוטל על העבריין ורק עליו –לא ענישה קולקטיבית –זו נוגדת את הענישה הפלילית. 5.הוא מוטל ומתבצע ע"י רשויות שהוסמכו לכך בחוק –לא באופן אוטומטי ע"י בית המשפט יש מקומות בהם יש גואלי דם שהוסמכו לכך בחוק(נקמת דם),אם שופט קבע שהיה רצח במזיד,חובה על גואל הדם לנקום ע"פ החוק העברי הקדום. המערכת המשפטית יכולה במקרים מסוימים להאציל את סמכויות הענישה הפלילי,ואם שני הצדדים מסכמים לפנות לברורות ולקבל את דינה.
האם הענישה מוצדקת? –מהי ההצדקה למדינה או למי שהוסמך על ידה להטיל עונש על אדם ולגרום לו סבל.באיזה זכות המדינה מענישה בני אדם והטם מותר להעניש. שאלת הצדקת הענישה – שתי סיבות: 1.גישה סיבתית(משום מה?)- העבריין צריך לבוא על עונשו משום מה שעשה לא מחפשים את התוצאות לענישה .2.גישה תוצאנית לשם מה?)- מה מטרות הענישה ,מה רוצה להשיג,מה יהיו התוצאות לקורבן ,לעבריין ,לחברה,אם נטיל או לא נטיל עונש. קנטKant –כל פושע שפשע צריך להעניש –בגלל מה שעשה וזה בלתי מוסרי לחלוטין להטיל עליו עונש משום סיבה אחרת.אדם הוא לא כלי משחק אי אפשר להשתמש בו כדי ללמד אחרים.צריך לקבל את עונשו בגלל מה שעשה. הובס-מדינה יכולה להעניש רק כדאי להשיג תוצאה חברתית כדי שאנשים ילמדו שלא כדאי לפשוע,יהיה עונש בעקבות כך.רק זה מצדיק קבלת עונש. דיירקהיים-הכניס גורם תועלתני נוסף –אין חברה בלי פשע,תפקיד העונש הוא לגרום לסולידריות חברתית ,לחזק את הקשרים בין האנשים.כאשר שומרי החוק יראו את העבריין נענש זה יחזק אותם. – Tobyהאם העונש הכרחי? תשובתו כן,מחזק את דיירקהיים ,אך אומר שיש ממימדים נוספים.כאשר ילדי שכונת המצוקה רואים את בן השכונה שב לשכונה לבוש בבגדים יפים ,עם תכשיטים ,נוסע במכונית מפוארת .מלווה באישה יפה…. ועשה את כספו בסחר בסמים , זה יהפוך מודל לחיקוי עבורם,ירצו גם לסחור בסמים.טובי אומר שיש להעניש את העבריינים כדי שלא יהפכו מודל לחיקוי.אסור לתת לפושעים להסתובב לא עונש,זאת ע"פ טובי ההצדקה הטובה ביותר לענישה הפלילית.הוא נותן מימד אחד לסולידריות החברתית,כדי שהאזרחים שומרי חוק יהיו המודל לחיקוי.
כיום קרימינולוגים רבים יצדיקו הן את דיירקהיים והן את טוב.למעשה הסיפור האמיתי הוא שהחוק נשמר לא מכון שיש עונשים ,אלא מכוון שמרבית האנשים חושבים שהחוק צודק ורוצים להיות אנשים טובים בעייני עצמם.דעה זאת נוגדת את דעתם של קנט,הובס וטובי.
הגישה האבוליסטיוניסטית- קבוצה של אנשים בעיקר בארצות סקנדינביה ,שם הענישה הפלילית הכי פחות חמורה כן בעיית הפשיעה. טענם הקיצונית ביותר היא שהענישה הפלילית היא דבר מכוון ומיותר והיא גורמת יותר נזק מתועלת ושיש לבטלה לחלוטין.כל שיטת הענישה מתחילתה ועד סופה ,צריכה להעלם כאילו לא הייתה-לא להעניש אף אחד.אם הענישה הייתה נעלמת לחלוטין כמות הפשע הייתה מצטמצמת אין ענישה=פחות פשע. מדוע ע"פ גישה זו הענישה גורמת נזק כה רב? בגלל שבית הסוהר מקלקל אנשים והם יוצאים ממנו הרבה יותר גרועים ממה שנכנסו עליו.בשיטת הענישה יש אפליה נגד החלשים והיא מנציחה את חוסר השוויון בחברה ומגבירה את התחושות האנטי חברתיות של המופלים למיניהם:עניים ,מיעוטים וכו'. שיטת הענישה מעודדת את הרשעים העשירים כשהיא מחמירה עם עברייני הרחוב ומתעלמת מהפשעים הגדולים של בעלי ההון.שיטת הענישה מונעת מהאזרח לפעול כוחות עצמו כדי להשיג את הצדק,ולכן לדעת הדוגלים באבו' הקיצוני יש לבטל באופן מוחלט את כל השיטה של הטלת עונש על עבריינים.האבו' אינם מציעים אלטרנטיבה לענישה הפלילית מכוון שלטענתם להציע חלופה תמנע כל אפשרות לתקן את המצב,קודם יש לבטל את כלל הענישה ואז יצוצו הפתרונות.הם מבססים טענתם על תקדים היסטורית העבדות בארה"ב. היו אחרים שכן הציעו חלופות בדמות משפט אזרחי הטענה שקמה : מה יהיה עם הגרעין הקשה? התשובה לכך: שהוא יגיע רק לאחר ביטול הענישה הפלילית ופועל רמת הפשיעה בגרעין הקשה היא נמוכה ביותר.הטענה נגד הצעת אלטרנטיבות היא שהן תמיד מביאות לתוצאות בלתי רצויות.לדוגמא הגיליוטינה הומצאה כמכשיר הומאני להוצאות להורג אך למעשה השיגה את התוצאה ההפוכה ומספר ההוצאות להורג רק גדל.בגלל תוצאות שכאלה אומרים האבו' יש קודם כל לבטל את הענישה הפלילית בכללותה ורק אח"כ להחליט מה לעשות. יש גרסאות קלות יותר לגישה האבוליסטיוניסטית :ביטול עונש מוות ,ביטול עונש מאסר.בצורה אחרת של הגישה קוראים לביטול מרבית האיסורים:סמים ,זנות… להפוך מגמה להוריד איסורים דה –קרימיניליזציה ודך זה להגיע להפחתת הענישה.אחת הסיבות בגללן לא נוקטים באמצעים טכניים שיכולים להוריד פשיעה כמו סירנות ואורות מהבהבים שפועלים במכונית בשעת נסיעה מהירה היא שהחברה רוצה להעניש וזה מחזק את דעתו של דיירקהיים.כל העניין הוא תיאורטי אפשר למצוא מספר פתרונות טכניים כדי לצמצם עבריינות. קיים בכולנו משהו מהגישה הסיבתית ואם נשנה את שמה לגישת צדק אז תהיה עליה הסכמה רחבה יותר. אדם שרצח את אשתו סביר להניח של יפשע שנית אך יקבל עונש ,בעוד כייס ישוב לפשוע בעוד העונש שיקבל יהיה קל יחסית.הענישה לא יכולה להיות זהה כאשר בני האדם העומדים למשפט אינם שווים במהות שלהם,ברקעם,במצבם הכלכלי.העונש לא ישפיע באום זהה על כולם.העיקרון של שוויון בפני החוק הוא מדומה מכוון שהאנשים לא באמת שווים בנקודת המוצא שלהם,ועל כל אחד העונש ישפיע באופן שונה.הטלת עונש זהה על שני אנשים שונים אינה משקפת בהכרח את חומרת הענישה.

שיעור 2 –מטרות הענישה הפלילית :הרתעה פרטית ,הרתעה כללית
ע"פ מטרות הענישה –איזה עונש לתת. הימנעות-desistance- -הימנעות מביצוע עבירות הקשר בין ענישה להימנעות אינו אוטומטי ,אדם שמגיע להימנעות יכול לעשות זאת מכוון שהוא פוחד מעונש וממגוון סיבות נוספות.המונח היותר אותנטי נקרא חזרה למוטב הימנעות של אדם שביצע עבירות בעבר וכעת נמנע מלבצע עבירות. מטרות הענישה 1.הרחקה-להרחיק בין העבריין הפוטנציאלי לבין הקורבנות הפוטנציאלים. (.הרתעה-לנסות להביא את האדם להימנעות ע"י איום בעונש.) 2..הרתעה ספציפית-להביא את העבריין עצמו לא לחזור על פשעיו .3.הרתעה כללית –לתת לעבריין עונש כדי שאחרים לא יבצעו את העבירה. 4..שיקום-לעבוד עם אותו עבריין כדי שינה את אופיו .5.הוקעה נתינת עונש כדי שבציבור יבינו שמעשה מסוים הוא חמור ביותר – מטרה הצהרתית מתייחס גם לעבריין שביצע עבירה ספציפית לעומת אחר שביצע אותה. 6.צדק(תגמול) –לתת לאדם מה שמגיע לו 7. פיצוי לקורבן –אם יש אפשרות בתוך הליך הענישה בנוסף לעונש יינתן גם פיצוי לקורבן. חשוב מאוד להכיר ש7 מטרות אלה מתקיימות והן שונות זו מזו וזאת כדי להגיד ע"פ איזה מטרה של הענישה מקבלים את ההחלטה ואיזה ענישה לתת. אפשר לדבר על ענישה מנקודת ראות של המעניש וכן מנקודת מבט של הנענש וכמובן שהם לא מתכלים עליה באותו אופן. המעניש –יש מי שמעניש על שום מה ויש שמעניש על שם מה. בעלי הגישה הסיבתית רוצים שעבריין יקבל את העונש המגיע לו,העלי הגישה התכליתית מדברים על מטרות שרוצים להשיג בעזרת העונש ובוחרים בו לפי המטרה אותה חושבים