נושא העבודה:
שירות נשים יהודיות בצבא הבריטי –
האם הצליח ותרם לישוב היהודי ולשוויון המגדרי?

תוכן העניינים / ראשי פרקים:

מבוא
סקירה היסטורית
מאבק הנשים וההתנגדויות לגיוס
גיוס ומוסר
איך הצליחו לשכנע את הישוב היהודי ומנגד את הבריטים לגייס את הנשים?
הפריצה למעוז הגבריות – חשיבות וחלקן של הנשים במאמץ המלחמתי
סוף דבר – האם גיוס נשים תרם לישוב היהודי ולנשים והאם הצליח?
ביבליוגרפיה

לאורך ההיסטוריה, התפקידים שמילאו נשים בזמן מלחמות, אם בכלל, היה פסיבי ותומך בעיקרו. מתחילת המאה העשרים החל שינוי תפיסתי לגבי השתתפות נשים במלחמה ותפקידן, שינוי הנוגע גם למקומן ומעמדן של הנשים בחברה בכלל בעתיד. בתחילת העת המודרנית, התפיסה החלה להשתנות ונשים רבות יותר החלו לשרת בצבא, ולא רק בתפקידים תומכים אלא בלחימה בפועל. המלחמה תפסה חלק חשוב באמצעי התקשורת בתקופה זו והתבצעה בה תעמולה לא מעטה. תעמולה שהופנתה גם לעבר הנשים ובה הודגשה החשיבות של תפקידי הנשים המסורתיים, אך גם תעמולה שעודדה אותן לקחת על עצמן גם תפקידים חדשים. מצד אחד, הציגו את הנשים כקורבנות חסרות אונים הזקוקות להגנה, ומהצד השני, ככאלה שהן חיוניות והכרחיות לכלכלת האומה והצלחת המלחמה. התעמולה במלחמה שירתה מספר מטרות, ביניהן גיוס חיילים, עידוד אחריות חברתית והפטריוטיות הלאומית, השמצת האויב וכן הצגת האג'נדה הממשלתית. המסר שהועבר לנשים היה בין היתר שעליהן לעודד את הגברים לצאת למלחמה ולהגן על הנשים, מה שהציג את הנשים פעמים רבות כפסיביות, חסרות אונים, הזקוקות להגנה. בנוסף, הנשים נקראו לעבוד במפעלי התחמושת, או כאחיות וכן במקצועות נוספים. הועבר להם מסר חד משמעי שהן חלק חיוני מהאומה ומהמאמץ המלחמתי. הן הוצגו בתעמולה לעתים כקורבנות, ולעתים כחיוניות במאמץ המלחמתי. עודדו אותן לעבוד בתעשיית התחמושת כדי שהגברים יצאו ויילחמו בחזית, אך בהמשך נעשתה אליהן גם קריאה ברורה לשרת בצבא הבריטי. ניכר כי נוצרה הערכה רבה יותר לנשים ולערכן, הן בעורף והן בזכותן לשרת והן אף הוצגו כגיבורות. המסרים שהציגו את הנשים פעם כקורבנות ופעם כחיוניות היו מבלבלים. להיות אישה בתקופה זו הצריך אותן לאזן בין הישן לחדש, הפגיע והחזק, הקורבן והתורם לחברה.

האמור לעיל החל לחלחל גם לתודעה בארץ ישראל, הן לעודד נשים להיכנס לשוק העבודה והן להתגייס לצבא. נעשה ניסיון לבצע אידיאליזציה לדמות האישה ולהציגה כגיבורה, מוכשרת ואמיצה, הן בעורף והן במלחמה ולתמרן את השקפת החברה על תפקידן של נשים במאמץ המלחמתי. גם המוסדות הלאומיים לקחו חלק בקריאה לנשים להירתם למאמץ המלחמתי קראו לבנות ישראל להתגייס לצבא הבריטי וכינו אותן "אחיותינו גיבורות התהילה".

אלפי נשים השתלבו בצבא הבריטי בתפקידים תומכי לחימה, חלקן הוצבו בארץ וחלקם בבסיסים שונים במזרח התיכון ואפילו באירופה, ועסקו ברפואה, בחימוש ובמגוון תחומים נוספים כפי שיובא בהמשך.
בכור ההיתוך של הצבא הבריטי נפגשו, לראשונה, ילידות הארץ, עולות חדשות, בנות קיבוצים ונערות עירוניות, חילוניות, דתיות, רווקות, נשואות, פעילות הפלמ"ח והמחתרת וגם אלו הרחוקות מפוליטיקה. יחד עם זאת, שירות נשים עבריות בצבא הבריטי לא היה מובן מאליו. בתחילת הדרך בישוב היהודי קמו מתנגדים רבים לרעיון גיוס הנשים: הדתיים מצד אחד, והתנועה הקיבוצית החילונית מהצד השני. רק בדצמבר 1942 הסיר הקיבוץ הארצי את התנגדותו והסכים לגייס את החברות לצבא. גם הבריטים עצמם לא התלהבו מהרעיון, אך הנשים העבריות נלחמו על זכותן להתנדב לצבא הבריטי. בתקופת המלחמה פרחו גם אהבות, כתוצאה ממפגש של הנשים היהודיות עם החיילים הבריטים, מתוקף העבודה בצוותים משותפים. הלחצים להפעיל מסגרות עבריות לא הועילו, ועדיין החייל הבריטי נתפס לא רק כזר בן דת אחרת אלא גם כשליט העוין. את רוח דברים אלו ניתן לראות ביצירה הספרותית שראתה אור בימים אלה, מה ששיקף את הדעה הרווחת ביישוב שעולה ממנה מסר של אזהרה ואיום כדי להשפיע ולהרתיע כי דמות אישה צריכה להיות במרכז הקונצנזוס החברתי והיהודי, היינו בת טובים, משכילה, בעלת מעמד עם משפחה ברקע.

אנסה להלן לתת נקודת מבט מיוחדת על הפרק הזה בהיסטוריה הציונית ובפמיניזם הארץ ישראלי ואסקור את התהליך של שכנוע הישוב היהודי והבריטים לגייס את הנשים, את חלקן וחשיבותן במאמץ המלחמתי, מה עשה הגיוס לנשים עצמן והאם גיוסן אכן הצליח ותרם לישוב היהודי ולשוויון של ממש בהיבט המגדרי.

החייל הבריטי לא רק שהיה בן דת אחרת, אלא גם חלק מהשליט העוין. הישוב פעל לגייס את הספרות כדי לשרש תופעה זו, והז'אנר הזה של סיפור האהבה נצבע בקונפליקט ובתבניות של כישלון קשר האהבה של הצעירה היהודייה בחייל האנגלי ותחושת הבגידה במשפחתה ובלאום. באמצעות היצירה הספרותית שוקפה בתקופה זו הדעה הרווחת בישוב והיא הפכה למעין מסמך חברתי. המסר שהועבר הוא של אזהרה ואיום במטרה שהוא ישפיע וירתיע שעל הדמות הנשית להיות בת טובים, בעלת השכלה ומעמד כלכלי איתן עם משפחה נוכחת ברקע, במרכז הקונצנזוס החברתי היהודי.
הרומן "נשאתי לאנגלי" (רפאל מנשה, רומן מחיי הנוער העברי בארץ ישראל, תל אביב 1947) נושא מסר פלקטי וחד משמעי – ההיבט הרומנטי של היצירה נכפף להיבט האידיאולוגי.
אהבות בצל המלחמה
אהבנו כאן. המציאות היתה אחרת,
העיתונים שוב צעקו כמו פצועים.
מאורחי שורות ענק שבכותרת
אנחנו שנינו נחבאים