תוכן עניינים
מבוא- רקע, שאלת המחקר, מהלך העבודה…………………………………1
סקירת ספרות
שואת הארמנים- תהליכים מקדימים…………………………………………..3
שואת הארמנים- אירועים מרכזיים…………………………………………….6
יחס ותגובה של הקהילה הבינלאומית…………………………………………8
שואת הארמנים- רטרוספקטיבה……………………………………………….9
מדינת ישראל ושואת הארמנים- בין הכחשה להכרה………………………..11
ממצאים…………………………………………………………………………….12
סיכום ומסקנות…………………………………………………………………….14
ביבליוגרפיה……………………………………………………………………….15

מבוא

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) היה מצבה של האימפריה העות'מאנית רעוע במיוחד, האימפריה, שמשך מאות בשנים הייתה לאחד הכוחות הדומיננטיים והמשפיעים ביותר באזורי אסיה, צפון אפריקה ומזרח ודרום אירופה, כונתה במהלך המאה ה-19 כ"אדם החולה על הבוספורוס", כתיאור לחולשתה הפוליטית והתרבותית. מעצמות שונות, ממזרח וממערב, נגסו בשטחיה של האימפריה, ועם פרוץ רעיון הלאומיות המודרנית, החלו מיעוטים אתניים ברחבי האימפריה, לדרוש אוטונומיה ואף עצמאות מדינית.
אחת מאותן קבוצות אתניות הייתה העם הארמני שמנה כשני מיליון אזרחים ברחבי האימפריה, נכון למועד תחילת מלחמת העולם הראשונה. הממשלה עות'מאנית ניצלה את כאוס המלחמה על מנת לבצע טיהור אתני באותם מיעוטים בקרבו שדרשו עצמאות (מיעוט יווני, אשורים וכהנה), ובמוקד היה העם הארמני, בגלל גודלו, דתו השונה (נצרות מול אסלאם) ובשל התמיכה לה זכה מהאימפריה הרוסית.
מתוך שלל הערכות עולה כי בין מיליון למיליון וחצי אזרחים ארמנים הוצאו להורג בדרכים שונות על ידי האימפריה העות'מאנית בשנים 1915-1918.
העבודה תרצה לדון בשואת העם הארמני, במהלך מלחמת העולם הראשונה, על ידי האימפריה העות'מאנית, סיבות ומהלך, תוך דיון בשאלה, מדוע, קרוב למאה שנים לאחר קיומו של רצח עם ושואת הארמנים, "רק" עשרים מדינות מכלל העולם, מכירות רשמית בשואת הארמנים, והאם לאותה "התעלמות" עולמית מביצוע רצח העם, הן בזמן אמת והן לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, היה משום מתן לגיטימציה למעשי רצח עם נוספים שנעש ובמהלך המאה העשרים?

מהלך העבודה :
שואת הארמנים – תהליכים מקדימים: החלק הראשון של העבודה יעסוק במהלכים המקדימים והאירועים ההיסטוריים שהוביל ולשואת הארמנים בזמן מלחמת העולם הראשונה, מעמדם של אלה בתוך האימפריה העות'מאנית ו"המתח" הלאומי והדתי שהוביל, בסופו של דבר לביצוע רצח העם.
שואת הארמנים – אירועים מרכזיים: החלק השני יסקור אירועים מרכזיים בתוך שואת הארמנים, עדויות וסיפורים אישיים על ממדי הטבח השיטתי של המדינה הטורקית (העתידה לקום) באזרחיה הארמנים.
יחס ותגובה של הקהילה הבינלאומית: החלק השלישי יציג את התגובה העולמית, בעיקר של מדינות אירופה השונות ושל ארצות הברית לרצח העם ויעלה אתה שאלה האם התגובה "הסלחנית" של הקהילה הבינלאומית הייתה, במידה מסוימת, מעין "הכשרה" לאירועים נוספים של רצח עם שהתרחשו במהלך המאה העשרים.
שואת הארמנים – רטרוספקטיבה: החלק הרביעי ייבחן את שואת הארמנים מפרספקטיבה של מאה שנים אחרי, עד כמה אירוע זה של רצח ושואה של העם הארמני נותר " נפיץ", זאת על רקע ריבוי חילוקי דעות בקרב היסטוריונים ובעיקר על רקע מערכת יחסי החוץ של הקהילייה הבינלאומית.
בשל היותה של טורקיה המודרנית, "שחקן" מרכזי הן ביבשת אירופה הן באסיה, רבות ממדינות העולם כלל אינן מכירות באופן רשמי באותה שואה שהתבצעה בעשור השני של המאה העשרים.
מדינת ישראל ושואת הארמנים – בין הכחשה להכרה: החלק החמישי ייוחד ליחסה של מדינת ישראל אל שואת הארמנים והוויכוח הפוליטי המתקיים בה,אם יש להכיר באירוע באופן רשמי (עד עתה אין מכירה מדינת ישראל , רשמית, בשואת הארמנים), זאת בעיקר לאור הרגישות שמהווה המילה "שואה" בלקסיקון הפוליטי, החברתי והתרבותי של מדינת ישראל.