שימוש בכוח בחקירת חשודים בעבירות ביטחון בישראל
מוסד לימוד | אוניברסיטת חיפה |
מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
מילות מפתח | בג"ץ, ועדת לנדוי, חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, משפט בינ"ל, משפט בינלאומי, משפט ציבורי, עינויים בחקירות, פרשת "קו 300", פרשת השב"כ |
שנת הגשה | 2017 |
מספר מילים | 5708 |
מספר מקורות | 9 |
תקציר העבודה
ישראל כמדינה דמוקרטית מחויבת לשמירה על ערכיה כשאחד מהם הוא כבוד האדם אך בד בבד, במציאות הבטחונית שהיא נמצאת, יש לה את הזכוכת הטבעית להגן על עצמה.
הרשות העיקרית הנושאת במשימה היא הסה"כ כאשר להגשמת משימותיו הוא מבצע חקירות נגד חשודים אשר להערכתו בידהם מידע על פעילות ארגוני טרור. אמצעי החקירה כוללים שילוב של שיטות בינהם הפעלת כוח פיזי ולחץ נפשי.
המקור הרשמי העקרי על הנעשה בחדרי החקירות הוא שורה של עתירות של נחקרי השב"כ לבג"ץ בדרישה לאסור להמשיך להשתמש באמצעים מסוימים בחקירתם. כמו כן, מקור נוסף הוא דו"חות של ארגונים העוסקים בזכויות האדם.
מטרת העבודה היא לברר האם הפעלת כוח בחקירות השב"כ היא חוקית ואם כן, מתי.
התמקדתי בפרשות עיקריות להן מספר השלכות חשובות על מערכת הממשל והחברה בישראל.