מבוא
תום-לב הוא עיקרון על במשפט הישראלי. ראשית, אראה את מקורות עיקרון תום-הלב בחקיקה במשפט הישראלי. הסעיפים הבולטים הם: סעיף12 וסעיף 39 בחוק החוזים חלק כללי, סעיף 12 הוא הסעיף העוסק בחלק של תום-הלב במשא ומתן. סעיף 39 הוא הסעיף העוסק בהתנהגות בתום-לב ובדרך מקובלת לאורך כל ההתקשרות בין הצדדים משלב המשא ומתן ועד שלב כריתת החוזה. כמו כן, סעיף 61(ב) הוא הסעיף המחיל את הרחבתו של עיקרון תום הלב על כל פעולה משפטית במשפט הישראלי גם היא אינה בגדר של חוזה. מקורו של עיקרון תום-הלב הינו מהמשפט הגרמני והוא הוכנס למשפט הישראלי עם חקיקת חוק החוזים (חלק כללי) בשנת 1973. מטרתו של עיקרון תום-הלב היא מניעת התנהגות שאינה הולמת.
בהמשך אראה את שילובו של עיקרון תום-הלב בחוק החברות החדש משנת 1999. בתחילה אגדיר הגדרות יסוד בחוק החברות החדש כמו הצדדים העיקריים הפועלים בחוק זה. ולאחר מכן אסביר ואפרט מי הם הצדדים ומתי על כל צד לנהוג בחובת תום-הלב כלפי הצד השני ו או הצד השלישי. כמו כן, אציג את "בעיית הנציג" שזוהי דילמה קשה ונפוצה מאוד עבור בעלי תפקידים בחברות, ואציע מודלים אפשריים לפתרון בעיה זו.
לסיום אראה משפט משווה בנושא תום-הלב בחוק החברות מהמשפט האנגלי והמשפט האמריקאי. בנוסף אראה משפט משווה על נושא תום-הלב בכלליות מהמשפט האיטלקי, המשפט הצרפתי והמשפט השוויצרי.

תוכן עניינים
• מבוא……………………………………………………………………………..1
• פרק ראשון: תחולת עקרון תום-הלב במשפט הישראלי…………………….2
• פרק שני: הרקע לחוק החברות החדש………………………………………..6
• פרק שלישי: הגדרות חשובות בחוק החברות החדש………………………..8
• פרק רביעי: שילובו של עקרון תום-הלב בחוק החברות……………………10
• פרק חמישי: משפט משווה………………………………………………….15
• סיכום…………………………………………………………………………..17