תקציר במחקר אשר ערכנו, בחנו את השפעת פרסום המידע בדוחות הכספיים השנתיים על מחיר המניה (המשקף שינויים בציפיות השוק כולו) ועל היקף המסחר (המשקף שינויים בציפיות המשקיע הבודד) בשוק ההון בישראל.   מטרת המחקר הינה לקבוע בפועל כי לדוחות הכספיים יש תוכן אינפורמטיבי, דבר אשר עתיד להשפיע על החלטות המשקיעים. לצורך המדגם נבחרו באופן אקראי 30 חברות ציבוריות הנכללות במדד ת"א 100 ועומדות במספר קריטריונים אשר יפורטו בהמשך. על מנת לבחון את השערת המחקר, נבנתה רגרסיה אשר עתידה לחזות את מחיר המניה והיקף המסחר בתקופת חלון האירוע. לאחר מכן, השוונו בין תשואת המניה והיקף המסחר בפועל לבין התוצאות החזויות שהתקבלו מקו הרגרסיה.
לאחר ההשוואה, קיבלנו את השארית הבלתי מוסברת אשר משקפת את ההפרש בין התשואה / היקף המסחר בפועל לבין התשואה / היקף המסחר החזויים. השארית הבלתי מוסברת אמורה לשקף ב"יום האפס" את אותה ההשפעה של פרסום הדוחות הכספיים השנתיים.
פערים גדולים בשארית הבלתי מוסברת מורים כי יתכן ולפרסום הדוחות הכספיים יש תוכן אינפורמטיבי.
בסופו של דבר, חושב ממוצע השאריות הבלתי מוסברות עבור כלל החברות בכל יום מסחר בחלון האירוע.
מתוצאות המחקר לא ניתן להעלות מסקנה חד משמעית לגבי יעילותו של שוק ההון בישראל.
אי לכך, לא נוכל לטעון באופן חד משמעי כי לדוחות הכספיים יש ערך אינפורמטיבי.
על סמך תוצאות גרף ממוצעי תשואות חסר/יתר ניתן להסיק כי בימים שקדמו ל"יום האפס" חל שינוי במחירי המניות, משמע היתה תגובה מצד המשקיעים. עובדה זו מחזקת את ההנחה בדבר אי יעילותו של שוק ההון. ביום האפס היתה תגובה חריפה לפרום הדוחות, דבר מראה כי יש השפעה כלשהיא לפרסום הדוחות הכספיים, אך לא באופן מובהק ועקבי.
לעומת זאת, על פי גרף היקף המסחר התנודות חריפות הרבה יותר. בסמוך ליום האפס ניתן לראות כי חל גידול במחזורי המסחר.
אי לכך, ניתן לטעון כי לדוחות הכספיים יש ערך אינפורמטיבי ביום האפס.
לאור העובדה כי קיים גידול במחזורי המסחר ב"יום האפס" ניתן לטעון כי היו שינויים בציפיות של המשקיעים הבודדים, דבר אשר הביא לנפח מסחר גבוה.
ההבדלים בין המחקר אשר Beaver ערך לבין המחקר אותו אנו ערכנו, נובעים בין היתר מתקופת המחקר, אירועים ביטחוניים ופוליטיים, גודל המדגם, הבדלים בין שוק ההון האמריקאי לישראלי,וכו'.