תוכן העניינים
          מבוא
– הרקע להתפתחות האינטרנט            כניסתה האיטית של הרשת לאיראן            תחילתו של "עידן האינטרנט"            פרופיל ה"גולשים" ברשת האיראנית:
                    הציבור האיראני ברשת האינטרנט                     איסלאם ודת ברשת האינטרנט                     השלטון ויחסו לרשת האינטרנט                     האופוזיציה האיראנית                     נשים ברשת            הבעיות עקב התפשטות ה"cyber-café"            פיקוח ובקרה על האינטרנט            תרומת האינטרנט והכיוון אליו הוא צועד            סיכום                                                                       בבליוגרפיה
           נספחים מבוא
– הרקע להתפתחות האינטרנט בספרו "קנאי האיסלאם" פותח עמנואל סיוון במילים: "רוח רפאים מרחפת ברחבי המזרח-התיכון הרוח הרעה של הקנאות, רוח החומייניזם, רוחה של הקנאות האסלאמית".
המהפכה, שבאה כרוח סערה על המדינה, הקבילה (בזמן כמו בהתפשטותה), למהפכה אחרת, תקשורתית, שזרמה בדינמיות אדירה בעולם כולו – המהפכה שבישרה על תחילתו של עידן חדש בעולם: עידן האינטרנט.
עוד לפני כן, הרפובליקה האסלאמית של איראן, המדינה הלא-ערבית היחידה הסמוכה למפרץ הפרסי, היוותה שנים רבות מקור לעניין רב בקרב המערב וחוקריו. איראן, הקטנה אך במעט (16%) מהשכנה הגדולה ביותר בסביבתה, סעודיה, והמונה פי שלושה יותר אזרחים מהשכנה המאוכלסת הגדולה בסביבתה, עיראק, הפכה למעניינת ומסקרנת יותר מתמיד עם סגירותה היחסית לעולם המערבי לאחר המהפכה החומיניסטית  (1979) ועליית שלטון האייתוללות השיעי השמרני.
בתקופת שלטונו של השאה, הממשל בראשותו תמך בקידמה ועודד התפתחויות טכנולוגיות מכל הסוגים, כגון, עיתונות מגוונת, הקמת ערוצי טלוויזיה חדשים (גם אם מספר המקלטים באיראן היה מזערי) והקמת תחנות רדיו רבות ככל הניתן על מנת להביע מגוון דיעות של כל הזרמים. בסופו של דבר, ידעו הקנאים המוסלמים, אלו שיצאו כנגד כל אותן התפתחויות, להשתמש בטכנולוגיות אלו למטרותיהם (למטרות המהפכה) – הפצת התכנים לציבור בכל העיתונים במדינה, השתלטות על תחנות טלויזיה ורדיו, שידורי נאומים על בסיס יומי ועוד. הרשת, שנוסדה תוך כדי תהליך של התפתחות ושיפורים, הוקמה והתפתחה במקביל לכל אותם אירועים סוחפים ודינמיים באיראן. ההיסטוריה שהרכיבה את המציאות הרווחת כיום באיראן, השפיעה מאד על התפתחותה של הרשת במדינה. עוד לפני המהפכה של 1979, עם סיומה של מלחמה"ע ה-
2 , גברה תלותה של איראן במערב, ובארה"ב בעיקר, הן בשל רזרבות הנפט האדירות שלה, שעוררו בעולם עניין רב, והן בשל מיקומה הגיאוגרפי שהשפיע באופן ישיר על חשיבותה, בעיקר בשל שכנתה, המעצמה הסובייטית המאיימת.
עם המהפכה החומיניסטית הפופולרית (להלן: "המהפכה"), שהיוותה ביטוי ברור של אי-שביעות רצון מתמשכת של גורמים חשובים באיראן, השתנה יחסה של איראן למערב ככלל ולארה"ב כפרט, מה שישפיע מאודעל המציאות הכללית באיראן ובתוך כך – על התפתחות הרשת שם.
במשך תקופת האי-יציבות באיראן פלשה בריה"מ לאפגניסטן. הציפייה הייתה כי איראן תהיה הבאה בתור, אך במקום זאת – פרצה מלחמת הדמים עם עיראק, שנמשכה כ- 8 שנים ארוכות וגבתה מחיר כבד מהמדינות הללו.
השלטון החדש באיראן, אשר בשל האידיאולוגיה הדתית הפונדמנטליסטית שלו, הכווין, למעשה את איראן לתמיכה בטרור עולמי, למדיניות נפט לא נוחה למערב ולחיפוש אחר אמצעי לחימה להשמדה המונית – גרם לאיראן להיות מוגדרת כ"סיכון ביטחוני" ממעלה ראשונה למערב, וכמובן לארה"ב בעיקר.
מאז תפיסתה והגדרתה של ארה"ב את איראן כ"סיכון לאומי",  נקטה הראשונה במדיניות "בלימה" אל מול איראן, כאשר היא מנסה להשפיע על האזור והעולם להאטה וריסון ההתפתחות הכלכלית, הצבאית והטכנולוגית באיראן.
עם זאת, התפתחות משמעותית ביותר הובחנה ונצפתה בעשור האחרון בכל הסקטורים באיראן – יותר מכל מדינה אחרת באזור, כאשר לעובדה זו 2 סיבות עיקריות .
הראשונה, היא ככל הנראה הרצון של המשטר הדתי ללגיטימציה שלטונית, זאת על-ידי העלאת רמת המחיה באיראן (מה שלאמיתו של דבר מנסה ארה"ב למנוע).
סיבה שניה לכך היא כנראה הרצון הזהה ליצור המשכיות של ביטחון לאומי, כאשר הממשלה האיראנית קובעת כמסלול הגשמה של "כמות עצמית מספקת", מה שמצליח באיראן ברוב התחומים – יש האומרים בגלל ויש האומרים למרות המדיניות האמריקנית.
על כל פנים, עובדה מוגמרת היא כי איראן הפונדמנטליסטית, זו שאחרי המהפכה, היא בניגוד לכל הציפיות  מתקדמת הרבה יותר מזו שהיתה קיימת לפניה.
כמו כניסתו של עידן הטלגרף לאיראן ב- 1863, גם האינטרנט, שתחילת ניסיונות הכנסתו לאיראן מרחיקות עד ל-
1 987, נכנס כטכנולוגיה מתקדמת מהמערב, ונקלט באיראן כחידוש טכנולוגי לא מוסלמי (היינו – פותח על-ידי כופרים).
התקדמותה של איראן ברוב התחומים הקשורים ברשת ובמחקר בפרט, הדאיגה מאוד גורמים מערביים, בעיקר אמריקנים, שניסו למנוע  את התפתחות הטלקומוניקציה והתקשורת באיראן – מה שבעצם מתורגם ליתרון והשתכללות צבאית.
אך תקשורת הנתונים, לאמיתו של דבר, פיגרה בעשור וחצי הראשונים של המהפכה מאחור, יותר מכל תקשורת נתונים אחרת באיראן.
עד שנת 1993 לא הייתה באיראן רשת נתונים פנימית (אם כי היה להם בזמן זה קישור ל- BITNET , הרשת האירופאית, עליה ארחיב בהמשך), כאשר במדינות אחרות הייתה זו כבר בשימוש מזה זמן רב.
למרות מספר האתרים הגדול, כמו גם התרחבות השימוש באינטרנט באיראן, חובה לציין כי המצב רחוק מלהיות אידיאלי.
התפתחותה של הרשת לא הייתה (ואף איננה כיום) מקסימאלית באיראן לא רק בשל הקשיים החיצוניים המופעלים עליה, כי אם גם בשל הגורמים הפנימיים, בחלקם הגדול – גורמי משטר, המאטים את התפתחות והתקדמות הרשת.
בהמשך, אראה כיצד התפתחה, במשך פחות מעשור, רשת הנתונים באיראן, כעוד "מהפכה" הזורמת ושוטפת במהירות את הארץ (לא את כל הארץ, שכן אחת הבעיות העיקריות של האינטרנט באיראן היא העובדה כי רק קבוצות מסוימות באוכלוסייה משתמשות ברשת ועל כך אפרט בהמשך) זאת חרף הקשיים, פנימיים וחיצוניים, העומדים בפני התפתחותו של ענף זה במדינה, ומחלישים את עוצמת השימוש, הן בתכני- השימוש והן באיכותו, עד למצב בו כיום נמנית איראן בין קומץ המדינות בעלי האחוז הגבוה ביותר של גישה חדשה (הצטרפות התחברות) לרשת בעולם, כאשר שנת 1997 מוכתרת בתואר: "שנת ההכרעה" של התפתחות הרשת באיראן – שנה של שיא חסר תקדים במהירות ובאיכות של התפתחות האינטרנט באיראן.
בסופה של העבודה אנסה לחזות אפשרויות ותוצאות של התפתחות עולם האינטרנט בשנים הבאות באיראן, תוך התייחסות לעובדות ולמסקנות שיעלו להלן.
יצוין, כי בשל חוסר במקורות משניים, וכן בשל קשיי-שפה ויחסים תקינים עם המדינה האמורה היה המחקר למסורבל יותר מהרגיל, הערות ומקורות רבים נלקחו מאתרים איראנים, ישראלים וזרים אחרים, כאשר ידועה לי אמינותם הפחות-חזקה של מקורות ברשת והעובדה שאתרים אלו נסגרים ומוקמים חדשים במקומם חדשות לבקרים. עם זאת, הקפדתי להתייחס לכל נתון בשקול דעת, עם סייגים וזהירות, ככל שניתן לי.