10519 כלכלת עבודה ממן 14, ציון 96 – כולל הערות המנחה.
חומר הלימוד למטלה: יחידה 4.

שאלה 1:
במשק נולדים בכל תקופה 200 פרטים. כל פרט חי שתי תקופות. בתקופה הראשונה הוא יכול לעבוד או ללמוד. נסמן ב- E את מספר הפרטים הנולדים בכל תקופה שבחרו ללמוד.
בתקופת החיים השנייה כל הפרטים עובדים. העובדים מוכנים לעבוד בכל שכר. במשק 50 פירמות זהות. כל פירמה מעסיקה l1 עובדים משכילים ו- l2 עובדים שאינם משכילים, לצורך הייצור נדרשים שני סוגי העובדים.
פונקציית הייצור היא:….שער הריבית הוא 0. w1 – שכר העובדים המשכילים, w2 – שכר העובדים שאינם משכילים.
א. מספר העובדים המשכילים, מספר העובדים שאינם משכילים ורמות השכר בשיווי משקל.
ב. כיצד תשפיע עלייה במספר הפירמות, על יחס השכר…בשיווי משקל האם יגדל, יקטן או לא ישתנה?
ג. כיצד תשפיע עלייה בשער הריבית, על יחס השכר….בשיווי משקל האם יגדל, יקטן או לא ישתנה?
ה. שער הריבית במשק הוא 0.1 – האם וכיצד ישתנה יחס השכר?
ו. פונקציית הייצור השתנתה והיא כעת…בטווח הקצר בו מספר העובדים המשכילים קבוע- מה יקרה ליחס השכר,? תארו מה יקרה בהתכנסות לשיווי המשקל החדש.

שאלה 2:
במשק שני סוגי עובדים , A וB עובדים מסוג A הם בעלי יכולת גבוהה ואילו עובדים מסוג B הם בעלי יכולת נמוכה.
1/2 מהאוכלוסייה הם בעלת יכולת גבוהה (טיפוס A) ו-1/2 מהאוכלוסייה הם בעלי יכולת נמוכה (טיפוס B).
הפרטים יכולים לרכוש השכלה או לא לרכוש השכלה עלות רכישת ההשכלה גבוהה יותר לעובד מסוג .B המעסיקים אינם יכולים להבחין בטיפוס העובד אבל הם יכולים לדעת אם העובד רכש השכלה או לא רכש השכלה.
להלן התפוקה של עובד מכל סוג אם רכש השכלה או לא רכש השכלה:
תפוקת העובד אם לא רכש השכלה תפוקת העובד אם רכש השכלה סוג העובד:
200 500 A
150 200 B

א. המעסיקים מאמינים כי כל העובדים שרוכשים השכלה הם מטיפוס A ואילו העובדים שאינם רוכשים השכלה הם בהסתברות של 50% מטיפוס A ובהסתברות של 50% מטיפוס B.
עלות רכישת ההשכלה לעובד מטיפוס A היא 300 ועלות רכישת ההשכלה לעובד מטיפוס B היא 350 – תחת הנחות אלו כיצד יתנהגו העובדים? מה יהיה שכר הפרטים שבחרו ללמוד ומה יהיה שכר הפרטים שבחרו שלא ללמוד? האם אמונות המעסיקים התממשו?
ב. המעסיקים מאמינים כי כל העובדים שאינם רוכשים השכלה הם מטיפוס B ואילו העובדים שרוכשים השכלה הם בהסתברות של 50% מטיפוס A ובהסתברות של 50% מטיפוס B. עלות רכישת ההשכלה לעובד מטיפוס A היא 120 ועלות רכישת ההשכלה ל B היא 160 – תחת הנחות אלו כיצד יתנהגו העובדים? מה יהיה שכר הפרטים שבחרו ללמוד ומה יהיה שכר הפרטים שבחרו שלא ללמוד? האם אמונות המעסיקים התממשו?
ג. עלות רכישת ההשכלה לפרטים מוכשרים היא C ולפרטים שאינם מוכשרים היא 2C . המעסיקים מאמינים כי כל הפרטים שרכשו השכלה הם מטיפוס A ואילו כל העובדים מטיפוס B אינם רוכשים השכלה – מהם התנאים על C כך שאכן ייווצר במשק שיווי משקל מפריד בו כל הפרטים מטיפוס A יבחרו ללמוד ואילו כל הפרטים מטיפוס B יבחרו שלא ללמוד?

שאלה 3: טענות.
במשק שני סוגי עובדים , A ו .B . עובדים מסוג A הם בעלי יכולת גבוהה ואילו עובדים מסוג B הים בעלי יכולת נמוכה. הפרטים יכולים לרכוש או לא לרכוש השכלה, עלות רכישת ההשכלה תמיד גבוהה יותר לעובד מסוג B (גם לאחר השינויים). המעסיקים אינם יכולים להבחין בטיפוס העובד, אבל הם יכולים לדעת אם העובד רכש או לא רכש השכלה. ידוע כי התקבל שיווי משקל עם חוזה אחיד.
טענה 1:- התייקרות רכישת ההשכלה לבעלי יכולת נמוכה עשויה להעביר את המשק לשיווי משקל מפריד.
טענה 2: התייקרות רכישת ההשכלה לבעלי יכולת גבוהה עשויה להעביר את המשק לשיווי משקל עם חוזה אחיד .