תוכן עניינים
1 .      מבוא –..3
2 .      הגדרת התופעה 4
3 .      הסבר תיאורטי לתופעה …6
4 .      טיפול בתופעה .8
5.      סיכום –.10
6 .      רשימת מקורות –..11
מבוא             הנושא של גניבה פתולוגית עניין אותי עוד בטרם התחלתי לקרוא מאמרים וספרים בנושא. כאשר התחלתי לקרוא בנושא העניין רק גבר. התעניינות שלי בנושא החלה כאשר התחלתי לעבוד כקצין בטחון סמוי בכמה מסניפי "סופר-פארם" באזור תל אביב. בטרם התחלתי לעבוד וללמוד את המקצוע הייתה לי סכימה מקובעת לגביי האופן בו גנב אמור להראות ולהתנהג. במהלך עבודתי נתקלתי במקרים רבים בהם כל הסבר רציונאלי שעלה בדעתי לא הסביר לי מדוע אנשים מסוימים גונבים כאשר הם מודעים להיבט המוסרי והסיכונים שבגניבה.             לאחר שקראתי את החומר התבהר לי שמרבית האנשים איתם באתי במגע היו גנבים "רגילים" שלא סבלו ממצב פתולוגי כלשהו שקשור לגניבה כפייתית, אך במבט לאחור ולאחר הכרת התופעה לפרטיה אין אני יכול להימנע מהמחשבה כי ייתכן שחלק מהאנשים שתפסתי היו חולים ותו לא ומה שהניע אותם לגנוב היה דחף בלתי נשלט ולא תאוות בצע לשמה.              העבודה שלי מחולקת לשלושה פרקים: הפרק הראשון מתאר את התופעה לפי חוקרים שונים, קריטריונים ראשוניים לאבחונה והרקע ההיסטורי לגילוי התופעה. הפרק השני הינו הרקע
התיאורטי להופעת הקלפטומניה על פי הגישה הפסיכואנליטית וכיצד ההסברים לתופעה השתנו והתרחבו לאורך השנים. הפרק השלישי סוקר את שיטות הטיפול הנפוצות כיום על פי הגישה הביהביוריסטית-קוגניטיבית והטכניקות השונות לטיפול. כאשר אתמקד בטכניקת הטיפול של "גרימת רגישות שיטתית"; אתאר את התפתחותה, כיצד היא פועלת, ויתרונותיה לעומת שיטות הטיפול האחרות.             בסיום העבודה צירפתי ראיון אישי שקיימתי עם ד"ר פנחס דנון (פסיכיאטר במרכז לבריאות הנפש ברחובות). דנון הינו הרופא היחיד בארץ שכתב וחקר את תופעת הקלפטומניה והוא מטפל במחלה בארץ ובחו"ל. הראיון עימו הגביר את ענייני בנושא ושינה את תפיסתי הכוללת לגביי התופעה.