האם עידן הלאומיות עבר?! לפני כשבוע הגיעו לביתי שני בחורי ישיבת אלון מורה שבשומרון, ומטרתם היתה לחבר בין הקטבים השונים בעם ולשוחח על מנת למצוא פתרון כיצד לשפר את התרבות הישראלית. לטענתם ישנו קרע עמוק בתרבות הישראלית והם היו שמחים אילו התרבות היתה חוזרת להיות כפי שהיתה כשהם היו ילדים. כששאלתי אותם מה כוונתם באמירה "תרבות ישראלית" הם דיברו על השפה העברית, על ההיסטוריה של המדינה וחובת ההתגייסות לצה"ל כחלק משייכות לעם ולאומה. באמירה זו הם חידדו לי את טענתו של סנדלר בקשר למדינת לאום, לפיו ישנם שלושה גורמים מרכזיים בגיבוש לאומיות מודרנית (סנדלר, 1996, עמ' 23-24), ושניים מתוכם, ציינו בחורי הישיבה:
א.      שפה- משמשת כאמצעי להעברת אידאות משותפות.
ב.      דת- מרכיב חיוני בהגדרת הזהות הלאומית של אומות מסוימות.
ג.        היסטוריה- המוצא וההיסטוריה המשותפים לאוכלוסייה החיה בטריטוריה מסוימת או המגובשת תחת אותה דת.