הגישה התועלתנית של ג'ון סטיוארט מיל והקשר לספרו של מקיאוולי "הנסיך"

מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 3456

תקציר העבודה

עבודה בקורס מבוא למחשבה מדינית שאלת המחקר:
כיצד באה לידי ביטוי הגישה התועלתנית בספרו של ניקולו מקיאוולי-"הנסיך"?
בבואנו לענות על השאלה לעיל עלינו לבחון ראשית מספר שאלות: מהי תועלתנות? מה מאפיין את התועלתנות של ג'רמי בנת'אם? מהו הקריטריון העיקרי של התועלתנות על פי ג'ון סטיוארט מיל? וכיצד הוא מצדיק את עקרון התועלת כעקרון עליון של המוסר? מה הקשר בין אושר,תועלת והנאה? מהם המדדים להערכת מידת הנאה או סבל? מהן מגבלותיה של התועלתנות ומהי הביקורת כלפיה?
מן הראוי שנבין שאלות אלו על מנת שנוכל מאוחר יותר להתייחס לספרו של מקיאוולי "הנסיך",ולדון במספר דוגמאות המעידות על חשיבה תועלתנית של הסופר.
בנת'אם ניסה לגלות קנה מידה אוניברסאלי שיהווה מצד אחד הסבר היסטורי להתנהגותם של בני אדם,ומצד שני יוכל לשמש כקריטריון שלפיו ניתן לבדוק ולהעריך התנהגות זו. את עיקרון התועלת לפי בנת'אם ניתן להבין כמוטיבציה האנושית לפעולה כלשהי,בכוונה להגיע למרב התוצאות הנחשבות כמביאות תועלת ליחיד הפועל,ולמינימום תוצאות העשויות לגרוע מתועלתו או לפגוע בה. באותה המידה המיסוד החברתי,היינו המדינה,חייב להיות מבוסס אף הוא על עקרון התועלת,אך משום שלא בכל פעולה אפשר להקנות את מרב התועלת של הכלל,קנה המידה חייב להיות מרב התועלת לרוב האנשים. אולם באילו כלים ניתן למדוד ולכמת בצורה כזו את תוצאותיו של כל מעשה אנושי? וכיצד ניתן למצוא מדד השוואתי לכימותים אלה?
מיל מצביע על ההבדלים האיכותיים בין סוגי ההנאות וטוען שקשה,ולעיתים אף בלתי אפשרי להעריך את ההבדלים הכמותיים ביניהן. מיל אומר בעצם שרצוי שבהכרעותינו נעדיף את ההנאות "הנעלות", למשל הנאות שבקשרים החברתיים ובנדיבות הלב,וכן הנאות שברגשות התרבותיים ובפעילות שכלית. בנת'אם מנסח מעין תורת מדידה המבדילה בין סוגי ההנאה על פי מידת עצמתה,זמן הימשכותה, וודאותה,פוריותה והיקפה (מספר האנשים הנוטלים בה חלק). כמו כן מבחין הוא בין סוגים של הנאה כמו הנאה מתרבות,ממשחק,מפשע ,מכאב וכיו"ב.
היבט נוסף על הגדרת תועלת,כפי שמציג מיל,מקורו בהסבר שמעשה תועלתני נחשב לישר כאשר הוא נוטה לקדם את האושר של כל אלה הקשורים במעשה הנידון,ולא רק את אושרו של יחיד. בהקשר זה יש לשאול מהו מעשה ישר? ומי באמת מוכן לעשותו? תשובתו של מיל היא שבני אדם נוטים מטבעם להתחשב בטובת כל אלה המושפעים ממעשה מסוים ולפיכך פועלים בהתאם.
לא מעט מותחים ביקורת על ההשקפה התועלתנית,כפי שהוצגה עד כה. שכן,ישנם מעשים שבהפעלתם מכוון אדם לתועלתם של אחרים,ולא לתועלתו הוא,למשל מעשה צדקה,ולפיכך מגדיל את אושרם ולא את אושרו. נקודה נוספת היא שבמישור החברתי עדיין נותרת השאלה של התנגשות בין אינטרסים, שלא די לפתור על ידי מה שהוצע כעיקרון-רוב האושר לרוב האנשים. השאלה היא האם אין קנה מידה נוסף פרט לעיקרון התועלתנות? שכן בשיטה כזו דעת המיעוט תודח בצורה גסה בידי הרוב,ומי שיקבע הוא החזק ביותר.
אם כן לאחר שנגענו בתמציתיות בהגדרות השונות של התועלתנות נפנה לעסוק בספרו של ניקולו מקיאוולי "הנסיך". ספר זה מכיל בתוכו מידע שימושי לנסיך שברצונו לשמור על יציבות שלטונו,ואף להגדיל את עצמתו בעיני בני עמו. מבחנו של המידע הזה הוא במידת התועלת הטמונה בו על מנת לנהל באופן יעיל גוף מדיני. מבחינה תכנית הספר מספק לגיטימציה לסוג נרחב ביותר של פעולות שניתן לנסחן בלשון של אמצעי ומטרה,אולם העצמה המדינית קיבלה את ההיתר ממקיאוולי להיהפך למטרה עצמה. לשיטתו של מקיאוולי התשובה לשאלה,מהי ההתנהגות שבה ראוי לאדם לבחור,תלויה במטרתו של אותו אדם. נקודת מבט זו,שממנה בוחר הוא להתבונן בעשייה המדינית, מחייבת אותו להביא בחשבון את התועלת העצומה של מי שמבקשה,ללא התחשבות בסובבים אותו.
בשורת העצות לנסיך מחולל מקיאוולי מהפיכה בעולמה של המחשבה המדינות,ומגדיר מחדש את היחס שבין מוסר לפוליטיקה. כך למשל באחת מעצותיו לנסיך אומר מקיאוולי שאחד האמצעים של הנסיך להחזיק מדינה כבושה,שהייתה רגילה לחיי חירות,הוא להרוס את מוסדותיה כליל,שכן אם לא יעשה כן,סופו שהיא תהרוס אותו. בפרק השביעי בספרו אומר מקיאוולי שאם יש לחסל אדם הנראה כעומד בדרכו של הנסיך,עליו לעשות כן ללא חשש,וכראייה משבח את הדוכס שהציב את השר הממונה שלו בכיכר השוק,מבותר לשניים,כשלידו בול עץ וסכין מגואלת בדם. לדעתו של מקיאוולי אין במעשים כדוגמת אלו טעם לפגם,שכן הם עולים בקנה אחד עם הקריטריון,שעל פיו נבחנים מעשי שליטים – תועלתם. לדידו,לא היה בנמצא מעשה אחר,שתועלתו בעבור הדוכס הייתה גדולה מן התועלת הנובעת מן המעשה שבחר לעשות.
דוגמאות מעין אלו ישנן לא מעטות בספר זה,אך ניגע בהן ביתר הרחבה בגוף העבודה עצמו,תוך שימת דגש על האופן שבא לידי ביטוי בהן עיקרון התועלתנות. ואולם,אם נרצה לדעת האם מקיאוולי, בעצותיו לנסיך,מביא לידי ביטוי את עיקרון התועלתנות,נצטרך לשאול כמה שאלות. למשל: האם על כל פעולותיו של הנסיך להיות מכוונות כמביאות לתועלתו שלו? או שמא עליהן להיות מכוונות לטובת הכלל?
האם ניתן להעריך את תועלת מעשיו ולמדוד אותה? האם ניתן לומר על פעולותיו שישרות הן ונעלות,כפי שהגדיר מיל? והאם רשאי הנסיך להתעלם מכללי המוסר בדרך להשגת תועלתו?            תוכן עניינים:
מבוא    עמ' 1
פרק ראשון:התועלתנות של בנת'ם ומיל –..  עמ' 2
פרק שני:מגבלותיה של התועלתנות …  עמ' 4
פרק שלישי:מקיאוולי והמנהיג התועלתן –. עמ' 6
סיכום
עמ' 10