מלחמות צודקות ולא צודקות – סמינר התגמול – תאוריה ויישום בפעילות צה"ל בשטחים פתח דבר במשך אלפי שנים מלחמה נראתה כאירוע מדהים, מחריד ובלתי נמנע. לאורך מהלך ההיסטוריה המערבית, אחת מהשאלות הותיקות היתה: האם השימוש באלימות יוכל אי פעם להיות מוצדק באופן מוסרי כאמצעי להגן על ערכים ולשמר אותם? האם יש מצבים שבהם הרג אינו רק אפשרי מוסרית, אלא גם נחוץ או הכרחי? אם אי פעם ניתן להצדיק הרג, אילו הגבלות מוסריות צריכות להיות לדבר כזה? תאוריה של מלחמה צודקת, בתמציתה, היא הנסיון להצדיק מלחמה, או אקט צבאי כלשהו.
מאז תומס אקווינס היו נסיונות לתת קריטריונים לפיהם מלחמה תהיה צודקת. בזמן שתאורית המלחמה הצודקת טוענת כי הרג, באופן כללי, הוא בלתי מקובל מבחינה מוסרית, היא גם מכירה בכך שמלחמה בין מדינות היא בלתי נמנעת והיא אכן תוביל למוות של אנשים. התאוריה מנסה להגדיר תנאים ומצבים בהם ההרג של אחרים הופך להיות חובה מוסרית, או אפשרי מתוקף מצב מסוים. הדאגה המרכזית של הדוקטרינה היא ההגנה על החפים מפשע (חסינות הלא לוחמים) ויצירת חוקים במסגרתם ניתן להפחית את ההרג, ואפשר לנהל מלחמות מסודרות (יחסית). מלחמה מוצדקת, לכן, אינה מוגדרת רק על ידי קריטריונים תועלתנים, אלא גם על ידי מטרתה, עקרונותיה ומעלותיהם המוסריות של הקריטריונים.
עימות צבאי הוא מציאות בעולמנו. מאז שחר ההיסטוריה המתועדת נלחמו בני האדם – כדי להשיג אוכל, שטח, כבוד ושאר דברים. לעיתים, אך לא תמיד, נלחמו למען הגנה עצמית. קהילות רבות חיו על חרבן וגברי (ולפעמים נשות) הקהילה היו מעורבים באופן ממשי בלחימה, עקב מחוייבותם לקהילה או רצונם האישי. בעוד שמלחמות בקנה מידה קטן היו לעיסוקם של חיילים מקצועיים או בני מעמד שהתכוננו לשם העניין (האבירים, גם הסמוראים היפנים) הרי שעם בוא העידן החדש ומלחמות העולם אחריו, הפכו המלחמות לעיסוקם של כולם, גם האזרחים ה"רגילים" ולא תמיד מתוך בחירה. המלחמה היא המשך המדיניות בתערובת של כלים אחרים.
מה בעבודה?
העבודה הזו תעסוק בחלק מסוים של הדיון האתי במעשים צבאיים, התגמול. לאחר ההצגה של נושא התגמול במסגרת דוקטרינת המלחמה הצודקת, נבחן את הסוגיות העיקריות שמעלה הכתוב בעזרת דוגמאות מהמציאות הישראלית, זו שבה פעולות תגמול הן חלק לא קטן מתוך סך הפעילות הצבאית השגרתית, גם אם לעיתים אינן מוגדרות ככאלה באופן מודע על ידי דרגים גבוהים בצבא (בכל אופן, לא בדיון הציבורי. אולי בדיונים מקצועיים פנימיים).
למעשה נסקור את הדוקטרינה של פעולות התגמול, ואז נחקור מספר תחומים בפעילות הצבאית של צה"ל המוצגים כבעלי מאפיינים של תגמול, ונשאל – האם באמת כך הדבר? במה עומדת ובמה נכשלת הפעולה מתוך הקריטריונים של פעולת תגמול עפ"י הדוקטרינה של "המלחמה הצודקת"? כפי שנראה בעבודה, ההתייחסות לפעולות תגמול בתפיסה הישראלית הוא בעייתי, לוקה בחסר ולא מדויק, חלקו במודע וחלקו אינו במודע. לאחר המבוא הכללי על אודות הדוקטרינה של פעולות תגמול, נבחן שלושה היבטים של הדוקטרינה ואת יישומם בשטח: הסיכולים הממוקדים (הקריטריונים והאפיון של התגמול: הפרדה בין הרתעה לעונש והחיבור ביניהם), מבצע חומת מגן (תגמול בעת שלום והתמודדות עם חוסר יכולת פוליטית של המדינה היריבה) והריסת הבתים בשטחים (מהי מטרה לגיטימית לפעולת תגמול). בשורה התחתונה נשאל מה יהיה בעתיד, וכיצד מושגים מתוך הדיון בפעולות התגמול יבואו לידי ביטוי בפעולות עתידיות של צה"ל.