תוכן עניינים
א'. מבוא. 1
(1) מטרת העבודה. 1
(2) שאלת המחקר. 1
(3) השערות המחקר. 1
(4) מושגי יסוד. 2
א. מבנה השסעים:. 2
ב'. קיטוב פוליטי אידיאולוגי:. 2
ג'. לגיטימיות:. 2
ד'. הדה-לגיטימציה:. 2
ה'. סוגי סמכות:. 3
ב'. המפלגות והמאבק האידיאולוגי בארץ. 2
(1) רקע. 3
(2) ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל. 3
(3) מפלגת פועלי ארץ ישראל. 3
ג'. המערכת הפוליטית ערב רצח ארלוזורוב. 4
ד'. רצח ארלוזורוב כרצח פוליטי?. 4
(1) הרצח. 7
(2) התגובות לרצח – משמאל ומימין 8
(3) הרצח כביטוי אלים לאינטרסים פוליטיים.. 8
(4) רצח יצחק רבין כרצח פוליטי 9
ה'. רצח- כתוצאה ממשבר לגיטימיות. 10 ו'. סיכום.. 13
ז'.נספח 13
ח'.בבליוגרפיה -…14
. מבוא
עבודה זו עניינה בחינת רצח ארלוזורוב וההיבטים הפוליטיים שנבעו מכך.
חיים ארלוזורוב  מדינאי ציוני ממנהיגי תנועת הפועלים בא"י,  ממנהיגי הפועל הצעיר ואח"כ חבר מפא"י.
חיים ארלוזורוב נולד ברומני שבאוקראינה בשנת 1899. בשנת 1905 עקר ארלוזורוב עם משפחתו לגרמניה, שם ישב עד עלייתו לארץ ישראל.
בשנת 1924 במהלך שהותו בגרמניה למד במכללת ברלין ומגיל צעיר תפש מקום חשוב במנהיגות של תנועת הנוער הציונית סוציאליסטית בגרמניה.
עם עלייתו ארצה הגה חיים ארלוזורוב תוכניות כספיות נועזות למימון המפעל הציוני ובשנת 1931 נבחר כחבר ההנהלה הציונית ומנהל המחלקה המדינית שלה,שם נתגלה כמדינאי בעל שיעור קומה. לאחר עליית היטלר לשלטון בגרמניה בשנת 1933 פעל ארלוזורוב למען העלאתם של יהודי גרמניה לארץ ישראל והצלת רכושם.
ב-16
ביוני 1933, כ"ה בסיוון תרצ"ג, נרצח ארלוזורוב על שפת ימה של ת"א בידי שני מתנקשים אשר זהותם עד היום לא נודעת. אמנם שני רביזיוניסטים הועמדו לדין כנאשמים ברצח, אולם הם זוכו מחוסר הוכחות.
רצח ארלוזורוב הכה את המערכת הפוליטית בארץ בתדהמה, נוכח השערות, כי מדובר ברצח על רקע פוליטי.
מטרת העבודה המטרה העומדת,אפוא בבסיס עבודה זו, הנה לבחון את השפעת רצח ארלוזורוב על המערכת הפוליטית בישראל.
שאלת המחקר האם וכיצד השפיע השסע הפוליטי בעקבות רצח ארלוזורוב ועל יציבותה של המערכת הפוליטית בארץ ישראל?