האוניברסיטה הפתוחה עבודה סמינריונית – תרבות תקשורת ופנאי בישראל.
שאלת מחקר: באיזו מידה משקפת  הטלוויזיה סטריאוטיפים בתחום המיגדר בטלוויזיה?
מאת: פתח:
שידורי הטלוויזיה בישראל התפתחו בהדרגתיות, תחת עינו הפקוחה וידו המנחה של השלטון.שידורי הטלוויזיה הכללית החלו בשנת 1968. באוגוסט 1986 הוסדר חוקית תיקון מס' 4 לחוק הבזק והטלוויזיה הפכה מחד ערוצית לבעלת היצע של למעלה מארבעים ערוצים. כניסתה של הטלוויזיה הרב ערוצית גרמה לשינויים בתרבות הפנאי הישראלית.
ההנחה שאנשים מסוגלים לברור בין אמצעי התקשורת למינהם ולעשות שימוש בתכנים לפי רצונם וצורכיהם מעוגנת במסורת המחקרית המכונה "שימושים וסיפוקים". זוהי מסורת המניחה שליחידים, לקבוצות חברתיות ואפילו לחברה כולה מערכות צרכים וערכים, והם מסוגלים לרתום את אמצעי התקשורת ותוכניהם לשרותם של צרכים אלו (האז, כץ).הצריכה של מוצרים תקשורתיים מתקיימת בהתאם לערכים ולנושאי עניין של היחיד והמשפחה – צורכים משמעויות רעיונות וערכים. (סילברסטון).
שדסון מגדיר את הטלוויזיה כ"מוצר תרבותי" שהתמסד בהצלחה מובהקת, ומוסיף שככל שפרטים רבים יותר תופסים מוצר תרבותי מסויים כעונה על צורכיהם, כן גדלה מידת הצלחתו של המוצר. למעט מתנזרים דתיים וחילוניים אחדים, בכל בית בישראל (94%) יש מקלט טלוויזיה, וזמן הצפייה השכיח הוא 2-3 שעות.באופן כללי הטלוויזיה תפסה את כל זמן  הפנאי שהיתווסף מאז 1970. עוד נמצא שגברים צופים בטלוויזיה יותר שעות מנשים בכל קבוצות ההשכלה ובני אדם מבוגרים יותר ובעלי השכלה נמוכה מתמכרים יותר לצפייה. (כץ ואח'). למעלה משליש מהזמן מוקדש לצפייה בטלוויזיה (האז, כץ וכץ) היות שכך, סביר כי יהיו המודלים שאנו רואים על המרקע בעלי השפעה משמעותית בעיצוב תפיסת המציאות שלנו. מטרת העבודה: לבדוק מהם המודלים המוצגים. כיצד מוצגות נשים על המרקע? הלן אינהם (מתוך http://www.amalnet.k12 .) טוענת כי ניתן לקבוע שהטלוויזיה מציגה בפני קהל הצופים נקודת מבט גברית מאד. לטענתה, נצבעים התפקידים השונים שבהם מוצגות נשים (עקרות בית, נשות קריירה וכד') באור של גינוי או אישור בהתאם לדעת הפטריארכיה. קולטרן טוען כי פרסומות בטלוויזיה בשנות ה-90 נוטות לתאר גברים לבנים כבעלי עוצמה, נשים לבנות כאובייקטים מיניים, גברים שחורים כאגרסיביים ונשים שחורות כחסרות משמעות. מטרתה העיקרית של עבודה זו היא לבדוק האם נכונה הטענה כי המודלים המוצגים בטלוויזיה הינם סטראוטיפיים. האם הטלוויזיה  מייצגת הסטריאוטיפים המציגים את המציאות או יוצרים אותה?
סקירה ספרותית:
אנני מרפי-פול, "מאיפה מתחילה הדעה הקדומה: האמת על סטראוטיפים", מתוך: פסיכולוגיה היום, מאי-יוני 1998, עמ' 1-6. – המאמר עוסק באופיים של סטראוטיפים ודרך היווצרותם. מרפי-פול טוענת שלמרות שנדמה לנו כי רק גזענים וצרי מוחין משתמשים בסטראוטיפים, כולנו עושים זאת, כל הזמן. המאמר מתחקה אחר אופיים של סטריאוטיפים ודרך היווצרותם ומעלה את הסברה כי גם באדם נאור שאינו מחזיק לכאורה בדעות קדומות מתקיימים סטריאוטיפים מסויימים באופן בלתי מודע.
פול קולטרן, "הנצחתה של דעה קודמת סמויה: דימויי גזע ומין בפרסומות טלוויזיה בשנות ה-90", מתוך: Sex Roles- A Journal of Research, מרץ 2001, עמ' 1-19. – המאמר מציג ניתוח תכני של פרסומות טלוויזיה בשנים 1992-1994 בארה"ב ודרך הצגתם של תפקידים מיניים וגזעיים בשאיפה להוכיח את הטענה כי יש בהן משום הנצחת הסטריאוטיפים הקיימים בחברה.
גרגורי פוטס, "קומדיות מצבים בטלוויזיה: משקל נשי, הערות גבריות שליליות ותגובת הקהל", מתוך: Sex Roles- A Journal of Research, מאי 2000, עמ' 1-7.
–  ניתוח תכני של 18 קומדיות מצבים בפריים-טיים תוך בדיקת משקלן של 37 דמויות נשיות ראשיות, הערות שליליות בקשר למשקלן ע"י הדמויות הגבריות ותגובת הקהל. המאמר מעלה את הסברה כי נשים מוצגות באופן מוגזם כרזות ומושכות או זוכות להערות פוגעות אם אינן מתאימות לסטריאוטיפ ה"רזה וחתיכה" ובכך נגרמת הפנמת הסטריאוטיפ בקרב קהל הצופים.
אדריאן פורנהם, "סטריאוטיפים מינים בפרסומות טלוויזיה: סקירה והשוואה של 14 מחקרים שנערכו בחמש יבשות לאורך
5 שנים",  מתוך: Sex Roles- A Journal of Research,, ספטמבר 1999, עמ' 1-17. –  המאמר מנתח ומשווה 14 מאמרים מארצות שונות המתרכזים באופן גילומן של נשים וגברים על מסך הטלוויזיה החל ממאמרם הידוע של מקארתור ורסקו בשנת 1975
ועד ימינו. מטרת המאמר היא מעין ניתוח-על של המידע הרב שנאסף במאמרים הנ"ל מתוך כוונה לזהות דפוסים משותפים בצורה שבה משתקפים סטריאוטיפים  בתחום המיגדר בתכנית הטלוויזיונים. הלן אינגהם, "הנשים ואופן הצגתן בטלוויזיה", מתוך: http://www.amalnet.k12. –  המאמר שואל עד כמה ייצוגי הנשים בטליוויזיה הם מציאותיים וכיצד משפיע הדבר על גישות הצופים. אינגהם מתייחסת לממצאיהם של חוקרים שונים בתחום ומנתחת דוגמאות ספציפיות לייצוג נשי או גברי בהתייחסות מיוחדת לתכנים המוצגים בפרסומות ובאופרות סבון.
שיטת המחקר:
המחקר ייעשה תוך ניתוח תוכן של מאמרים בנושא , שאלת המחקר אשר תבדק  היא האם קיים קשר בין מודלים סוציאליים לבין דרך הצגתם מעל מרקע הטלוויזיה או שמא משמש המדיום ליצירת סטריאוטיפים בתחום המיגדר אשר מושלכים אחר כך על מודלים סוציאליים קיימים. יתרונה של שיטה זו הוא שהיא מאפשרת התיחסות למחקרים שונים ומקיפים אשר נעשו בנושא זה ולמידע סטטיסטי נרחב הנכלל בהם. ביביליוגרפיה:
1.       האז הדסה ואליהוא כ"ץ.
"תפקידם של אמצעי תקשורת ההמונים בישראל: 1970-1990." בתוך: תרבות הפנאי בישראל: תמורות בדפוסי הפעילות התרבותית 1970-1990, (עורכים: כ"ץ א., האז ה., ויץ ש., אדוני ח., גורביץ' מ., שיר מ.,) האונירסיטה הפתוחה, רמת אביב, תש"ס, עמו' 311-339.
2.       כ"ץ אליהוא. "משפחה וחברים". בתוך: תרבות הפנאי בישראל: תמורות בדפוסי הפעילות התרבותי
1 970-1990, (עורכים: כ"ץ א., האז ה., ויץ ש., אדוני ח., גורביץ מ., שיר מ.,) האוניבסיטה הפתוחה, רמת אביב, תש"ס, עמ' 9-20.
3.       כ"ץ אליהוא, האז הדסה, גורביץ מיכאל, שיר מרים. "עשרים שנות טלוויזיה בישראל: האם יש להן השפעות ארוכות טווח?" בתוך: תרבות הפנאי בישראל: תמורות בדפוסי הפעילות התרבותית 1670-1990, (עורכים: כ"ץ א., האז ה., ויץ ש., אדוני ח., גורביץ מ., שיר מ., ) האוניברסיטה הפתוחה, רמת אביב, תש"ס עמ' 389-417.
4.       למיש דפנה, "הסיבות לצפייה בטלוויזיה". בתוך: החופש לצפות: מבט שני לטוויזיה, הוצאת רכס, עמ 11-13.
5.       אינהם הלן. "הנשים ואופן הצגתן בטלויזיה". מתוך http://www.amalnet.k12 .
6.       וימן גבריאל. "להתחבר לכבלים: מחקר מעקב על משמעויותיו של המעבר לטלוויזיה רב-ערוצית בישראל". מתוך: מגמות, רבעון למדעי ההתנהגות, כרך לז' מס' 4, תמוז תשנ"ו, יוני 1996.
7.       מרפי-פול אנני. "מאיפה מתחילה הדעה הקדומה: האמת על סטראוטיפים", מתוך: פסיכולוגיה היום, מאי-יוני 1998, עמ' 1-6.
8.       פוטס גרגורי."קומדיות מצבים בטלוויזיה: משקל נשי, הערות גבריות שליליות ותגובת הקהל", מתוך: Sex Roles- A Journal of Research, מאי 2000, עמ' 1-7.
9.       פורנהם אדריאן. "סטריאוטיפים מינים בפרסומות טלוויזיה: סקירה והשוואה של 14 מחקרים שנערכו בחמש יבשות לאורך
5 שנים",  מתוך: Sex Roles- A Journal of Research,, ספטמבר 1999, עמ' 1-17.
10.  Coltrane Scott and Messineo Melinda. “The Perpetuation of Subtle Prejudice: Race and Gender Imagery in 1990’s Television”. From: Sex Roles: A Journal of Research.
March 01, 2000.
11.  Chanddker Daniel. “Why Do People Watch Television?” From: http://www.abar.ac.uk/@dgc/usugrat.html.
Wed, July 17, 2002, 14:14.
12.  Jones Donna Michelle.
“Why People Watch TV?”. From: http:www.aber.ac.uk. Wed, July 17, 2002, 14:32.
13.  Schudson Micheal. “How Culture Works, Perspective From Media Studies on the Efficacy of Symbols” בתוך:
תרבות, תקשורת ופנאי בישראל, מקראה חלק ב' (עורכים: כ"ץ א., ינוביצק י.) האונירסיטה הפתוחה, רמת אביב, תשנ"ט עמ' 77- 104.
1 4.  Silverstone Roger.
“From Audiences to Consumers: the House Hold and the Consumption of Communication and Information Technologies” בתוך:
תרבות, תקשורת ופנאי בישראל, מקראה חלק ב' (עורכים: כ"ץ א., ינוביצק י.) האונירסיטה הפתוחה, רמת אביב, תשנ"ט עמ' 473-488.