"נגעתַּ – נסעתַּ" ג'ורג' .ו. בוש במלחמת המפרץ
2 003 – ניתוח מדיניות חוץ.
תקציר ומבוא
            אינשטיין אמר שהוא לא יודע באיזה נשק יילחמו במלחמת העולם השלישית, אבל שהוא משוכנע שברביעית יילחמו במקלות ואבנים. ובכן, אנו כבר יודעים באיזה נשק נלחמים במלחמת העולם השלישית – טרור משתק שמנסה ומצליח להטיל פחד על כל דבר שנראה מובן מאליו.
            העשן שהיתמר מעל מגדלי התאומים בניו ­יורק ומעל הפנטגון בוושינגטון בבוקר 11 בספטמבר 2001, שינה את ארה"ב לבלי הכר. מעצמת ­העל, שאזרחיה סמכו על הגנת האוקיינוסים משני צדדיה, מצאה עצמה פרוצה מכל עבר. 280 מיליון האמריקנים שהתעניינו עד אותו בוקר במצב התנועה ומזג האוויר, התחילו ללמוד את מה שבישראל יודעים כבר שנים רבות על הטרור, 3000 הרוגים עזרו להם להבין זאת. שעות ספורות אחרי מתקפת הטרור כבר הגיעו בוושינגטון למסקנה חד ­משמעית: לאמץ את המדיניות הנהוגה בישראל של פעולות מנע לסיכול סיכונים עתידיים. מאז משבר הטילים בקובה, אולי, לא עמדה מנהיגותו של העולם החופשי בלחצים כאלו. בראש העולם הזה לא נמצאים עכשיו קנדי או רוזוולט או צ'רצ'יל, אלא מנהיג חדש, חסר יכולות מוכחות, שהפרש זעום של 537 קולות בבחירות הגשים לו את החלום האמריקאי. בוש החל, למעשה, בכהונתו כנשיא ארה"ב רק ב-11 בספטמבר 2001. בשמונת החודשים שלפני כן הוא ניסה בעיקר להשכיח את האופן שבו נבחר לנשיאות. היה זה, כזכור, לאחר מאבק משפטי, תוך שהוא משאיר דמוקרטים רבים בתחושה שגנבו להם את השלטון. בוש הודיע כי "נחייב את כל האמריקנים לנחישות ולראיית הנולד – להיות מוכנים לפעולת מנע בעת הצורך כדי להגן על החופש שלנו וכדי להגן על חיינו". גישה חדשה זו נתנה את ההצדקה למלחמה נגד סדאם חוסיין, הפלת הדיקטטור העיראקי בטרם יוכל לתקוף.
            בעבודה זו, נעסוק בפערים שנוצרו בין הסביבה הביצועית לסביבה הפסיכולוגית אצל ג'ורג' .ו.
בוש, כנשיא ארה"ב ערב מלחמת המפרץ 2003, והשפעתם על מידת ההצלחה של מדיניות החוץ. אנו משערים כי ככל שהפער בין הסביבה הביצועית לסביבה הפסיכולוגית גדול, כך מדיניות החוץ פחות מוצלחת. קרי, ככל שהסביבה הביצועית תיתפס באופן סובייקטיבי על ידי המנהיג ותחלחל דרך הסביבה הפסיכולוגית, תהיה פחות הצלחה במדיניות החוץ. שאלת מחקרנו היא: האם ובאיזו מידה הפער בין הסביבה הביצועית לסביבה הפסיכולוגית, משפיע על מדיניות החוץ?
            מקרה הבוחן הוא סך הגורמים והסביבות השונות שהשפיעו על החלטת בוש לצאת למלחמה נגד עיראק ב-2003. אנו נעשה שימוש  בשיטת ניתוח אירועים ותוכן איכותית. המחקר יתבסס על מקורות תיאורטיים (תבנית הניתוח לחקר מדיניות חוץ) ,קטעי עיתונות ומידע אלקטרוני.             מבנה העבודה:
פרק א. פרק תיאורטי – נציג את התבנית לחקר מדיניות חוץ של בריצ'ר, שטיינברג ושטיין תוך התמקדות בהגדרת הסביבה הביצועית והסביבה הפסיכולוגית.
פרק ב. פרק יישומי – ננתח את הסביבה הביצועית של ארה"ב ערב המשבר ואת סביבתו הפסיכולוגית של בוש. לבסוף ננתח את הפערים בין הסביבות ונעמוד על השפעתן במידת ההצלחה של מדיניות החוץ האמריקאית.
פרק ג. אנו נציג סיכום ומסקנות לעבודתנו.
פרק ד. רשימה ביבליוגרפית.