יחסי השלטון המקומי והמגזר השלישי בתחום הרווחה תוכן עניינים הקדמה ……………………………………………………………………………….       3
מבוא ………………………………………………………………………………….        4-5

1 . רקע תיאורי …………………………………………………………………….         6-8

1 .1 רקע היסטורי ……………………………………………………………………         9-11

1 .2 היקף המגזר השלישי …………………………………………………………..         12-13

1 .3 תפקידי המגזר השלישי ………………………………………………………..         14-19

1 .4 מימון ממשלתי למגזר השלישי ………………………………………………..         20-
5
1 .5 יחס השלטון המקומי למגזר השלישי …………………………………………        26-27

2 . תיאור מצב הנחקר    ………………………………………………………….        28

2 .1 החברה האזרחית והמגזר השלישי …………………………………………….        29-32

2 .2 סוגיות מרכזיות בתחום המגזר השלישי ………………………………………        33-35

3 . מלכ"רים – מוסדות ללא חלוקת רווח ……………………………………        36-37

3 .1 קרן סאקט"א-רש"י …………………………………………………………….        38-41

4 . רווחה חברתית ………………………………………………………………..         42-43

4 .1 תקצוב במדיניות רווחה ………………………………………………………..          44

4 .2 מעורבות המגזר השלישי בזירת שירותי הרווחה ……………………………         45-48
5. עמותת גוונים – תיאור יחידת החקירה …………………………………        49-51
5.1 שדרות וגוונים …………………………………………………………………..          52-57
5.2 אות החסד ………………………………………………………………………          58-59

6 . סיכום …………………………………………………………………………..          60-62
7. מקורות …………………………………………………………………………           63-68

6 .  סיכום לעניות דעתי, המגזר השלישי נמצא במעלה הראשונה, שכן, חשוב לו למגזר לשמר בכל דרך שהיא, את האדם באשר הוא אדם, לתת לו את ה"משענת" הראויה ולגרום לו לא ליפול.  לאור כל מה שהצגתי בעבודת מחקר זו, נראה כי, פעילות המתנדבים הביאה לגידול מרשים ומתמיד בתחומים שלמים של שירותים. עם זאת, מעמד הבכורה של הממשל, הוסיף להתקיים במשך כל השנים. הצמיחה המואצת, הוסברה בין השאר בהקטנת הוצאות הממשלה, בשל ההאטה הכלכלית לאחר מלחמת יום-כיפור ב-1973, בהתמרמרות שעוררה הבירוקרטיה הממשלתית בקרב אזרחי המדינה ובמעבר של הציבור הרחב, לפיתוח שירותים לעזרה-עצמית ולשימוש בהם. למרבה האירוניה, ראשיתו של העידן שלאחר מדינת הרווחה והנהגתה של כלכלת-שוק, שאימצו כל הממשלות, ציינו את עלייתו של המגזר השלישי או מגזר העמותות של ימינו. שקיעתה של מדינת הרווחה, נותנת לכאורה את האות לפריחתו של המגזר, או ייתכן שזו תופעה טבעית המתרחשת כשמדינת רווחה מגיעה לקצה גבול יכולתה (Perlman: 1981). הישראלים תורמים בעקביות תרומה מרשימה למטרת צדקה, למרות הסטריאוטיפים והמיתוסים שנוצרו בנושא נדבנותם. לרוב, הישראלים והיהודים ברחבי העולם, אין כל מושג על היקף הפעולות המתקיימות בישראל, ופעמים רבות, מה שהם חושבים שהם יודעים – אינו נכון. הדבר נובע כנראה מכך, שהיקף המימון וגיוס הכספים בישראל קטן מאוד. סטריאוטיפ זה, רחוק מהמציאות והוא עושה עוול גדול לישראלים, לקרנות ולחברות ישראליות המעלים תרומות ונותנים מענקים למגוון רחב של ארגונים ותוכניות (דוד יפה: 2001). שנות ה- 2000, הציבו על סדר היום הציבורי, שאלות קיומיות הנוגעות לעתיד המדינה והחברה בישראל. החברה האזרחית הישראלית מאוחדת בתחושה, שהמערכת הפוליטית אינה מסוגלת לתת מענה לשאלות המציקות לה. היא מנסה אפוא, להירתם לפעילות חברתית וציבורית ולהתמודד עם שאלות יסוד. נושבת בה "רוח אחרת" (הארץ: 2002), רוח של רצון טוב והקשבה החסרה במערכת הפוליטית. החברה האזרחית וארגוני המגזר השלישי, אינם רק מדברים, אלא גם עושים. הם מגייסים קהלים רחבים לפעילות התנדבותית וחברתית, המנסים להתמודד עם מצוקות החברה. בכל תחומי החיים, ניכרות היום טביעות אצבעותיהם (שם).
בלא קרנות כמו: קרב, סאקט"א-רש"י, ידידות, בלא ארגונים כמו: "ציונות אלפיים", "ידיד", "תפוח"; ובלא עשרות ארגונים העוסקים בתחומי החינוך והחברה, היו הפערים החברתיים והחינוכיים עמוקים יותר.
המגזר השלישי נושא את התקווה להתחדשות חברתית, לצמיחת מנהיגות חדשה ולהתוויית עתיד טוב יותר למדינת – ישראל. חשוב לשמור על קשר מתואם ורציף עם הרשויות המקומיות, על-מנת שדברים בירוקראטיים, יעמדו באין מפריע.