תוכן עניינים
פרק ראשון-             מבוא –1
פרק שני-             שיטת המחקר –..4
            רקע תיאורטי .
–..4
פרק שלישי-             רקע היסטורי – סיבות ומהלכים עיקריים של מלחמת העצמאות–..
–.7
פרק רביעי –             מאפייני אישיותו ומנהיגותו של דוד בן גוריון .
..14
פרק חמישי –             השפעת הדומיננטיות של בן גוריון על מאפייני סיום מלחמת העצמאות.. –…19
פרק שישי –             מנהיגותו ועיצוב תפיסת הביטחון הלאומית של דוד בן גוריון בין שתי המלחמות.. .22
פרק שביעי –             פרוץ מלחמת סיני כתוצאה ממאפייני סיום מלחמת העצמאות -…
…
5 פרק שמיני –             סיכום …
–
פרק תשיעי –             רשימה ביבליוגרפית תקציר             בערב ראש השנה תש"ט 3.10.1948, מברך בן גוריון את צבא הגנה לישראל :
"אנו נפרדים משנת תש"ח – שנת סגולה וברכה שתזרח לעולם בחיי כל אחד מאיתנו, ואורה יבהיק בהיסטוריה של עמנו עד סוף כל הדורות. בשנה זו נלחמנו על חירותנו – ויכולנו. בשנה זו באה והייתה מדינת ישראל. בשנה זו הוקם צבא הגנה לישראל. מלחמת הבזק שזממו נגדנו – נכשלה כשלון חרוץ, וכל צבאות מצרים ובבל, ארם ועבר הירדן ניגפו לפני החיל הישראלי הצעיר. המערכה טרם תמה, ואין יודע מה צפוי לנו בשנה החדשה…" (בן גוריון, תשי"א, עמ' 271).
עבודת מחקר זו, מתרכזת בעיקרה לתפיסתו של דוד בן גוריון את סיומה של מלחמת העצמאות ועד לפרוץ מלחמת סיני כמנהיג התנועה הציונית, כראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל וכשר הביטחון, כך שמרכזיותו כאישיות ברורה  בהיבט עיצוב מדיניות החוץ ותפיסת הביטחון של מדינת ישראל.
האינדוקטרינציה שנחל בן גוריון בענייני ביטחון היישוב בעקבות הקונגרס הציוני בבאזל בדצמבר 1946, תרמה להבדלי תפיסה בסיסיים בינו לבין יריביו הפוליטיים ואף לרבים מעמיתיו למפלגה. הבדלים שנגעו לטיבה ואופייה של המלחמה, למקומו של הצבא במדינה, וליחסי החוץ של מדינת ישראל. עבודת המחקר, מתרכזת בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל החל מסוף 1948, ערב מבצע "חורב" ועד לסוף שנת 1949 ובהמשך לפרוץ מלחמת סיני כתוצאה ממאפייני סיום מלחמת העצמאות.
נושא מחקרי מעניין זה העוסק בהיבט האישיות של אדריכל הניצחון, נבחר במגמה לבחון כיצד ראה בן גוריון את סיומה של המלחמה ערב סופה, הנושא מהווה עניין רב, שכן ברורה מרכזיותו של בן גוריון בתהליך קבלת החלטות ובחינת התייחסותו לשורת נושאים ערב סיום המלחמה. ייחודה של עבודה זו הוא שילוב הפן ההיסטורי, הפן האישיותי/ התנהגותי והפן התיאורטי של דוד בן גוריון בתקופת שלטונו העוסק בפיסתו הביטחונית – מדינית בין 1949 – 1956.
ניתוח המאפיינים, המקורות והמשמעויות של מדיניות בן גוריון מהווה תשתית להבנת תפיסת עולמו ומקורותיה בתחום זה. בנוסף יש להדגיש את תפיסתו הפילוסופית לגבי מלחמה בכלל ובאיזה אופן השפיעה תפיסה זו על מהליכיו בסיום המלחמה. מאחר ובהיבט הדיון המתרכז לאחר סיום מלחמת העצמאות ישנה נקודה נוספת הראויה לבחינה אותו הציטוט המובא בראשית עמוד זה, קרי, נצחונו המכריע של צה"ל במלחמה והמחויבות המפורשת שמדינות ערב קיבלו על עצמן במסגרת הסכמי שביתת הנשק להימנע מכל פעילות בעלת אופי מלחמתי נגד מדינות ישראל, העריך בן גוריון שאנו בדרך להסכמי שלום מלאים. הפעולות שנקט בן גוריון  בנושאים שונים בתחום הצבאי, המשקי והמדיני יסייעו לבחון את תפיסותיו בנושא.