מבוא
בשנת 1956, לאחר שהייתה כבולה בשלטון צרפתי במשך יותר מחמישים שנים, יצאה מרוקו לעצמאות. היציאה לעצמאות הייתה רצופה קשים ומכשולים, כך גם השנים הראשונות כמדינה חדשה. אומנם אזרחי מרוקו הכריזו על עצמאות, אך מחציתם, דהיינו הנשים, עדיין היו נתונים בכבלי הדיכוי. הדיכוי היה כפול – הן על-ידי המחצית האחרת – הגברים, והן מצד המדינה אשר שללה את זכויותיהן כאזרחיות וכנשים.
בעבודה זו אעסוק במאבק למען שוויון זכויות האישה במרוקו, במאבק למען זכויותיה כאדם ככלל וכאזרחית מרוקנית בפרט. אבקש לבדוק האם חל שינוי משמעותי במעמדן של הנשים במרוקו בעקבות מגמות ליברליזציה ומודרניזציה במאה העשרים.
מדובר במאבק אשר הובל על-ידי תנועות מפלגתיות, חברתיות, פוליטיות, גם מיחידים, בין אם כותבים ובין אם אנשים שניסו לקדם את המאבק. כמו-כן, אתייחס גם למגמות פוליטיות וכלכליות שהתרחשו במרוקו. עיקר השנים שבהם אתמקד בעבודה זו, הם מהיציאה לעצמאות ב-1956 ועד סוף המאה העשרים.
אנסה להראות שהמאבק הנשי המרוקאי, שניסה לשפר את תנאי מחייתם של מיליוני נשים, הוא מאבק ממושך ולא שינוי קיצוני שחל בעקבות אירוע מסוים. אנסה להראות כי התערבות המערב, לטוב ולרע, השפיעה על התפתחות המודרניזציה במרוקו. מכאן, החלה להתעורר ההכרה לזכויות האישה.
כמו-כן, הייתה דרישה לתיקון החוקה לעבר שוויון בין המינים ודרישה לשיתוף נשים בפוליטיקה. למרות שהמאבק הושפע מאירועים פוליטיים וחברתיים שהתרחשו במרוקו, לדוגמא: עליית חסן השני לשלטון ועצומת 'מיליון החתימות' , לא חל שינוי משמעותי במעמדן של הנשים עקב אירוע זה או אחר. אבחן את השאלה, האם בכלל התרחש שינוי משמעותי בחיי הנשים במרוקו אם כן, איזה ועבור אילו רבדים של החברה. לאורך העבודה, אנסה להציג את הדברים כפי שהם מתוארים בספרות, מבלי לבקר את האירועים או האישים. זאת מתוך ניסיון להתגבר על "העיניים המערביות השיפוטיות ", בהכרח גם שלי, שלעיתים התקשו להבין כיצד זה יתכן שהנשים במרוקו אין נלחמות לשפר את חייהן. כמו-כן, חשוב לציין שמפאת היקפה המצומצם של העבודה לא אנתח תהליכים היסטוריים פוליטיים וחברתיים, למרות השפעתם על המאבק לזכויות הנשים. מאפיינים דמוגרפיים וכלכליים של מרוקו, שיש להם השפעה ישירה על מצבן של הנשים בחברה, אעסוק בהם בקצרה.
בפרק הראשון, אציג בקצרה דמויות בולטות אשר דנו בנושא מעמד האישה בחברה המרוקאית החדשה שלאחר קבלת העצמאות. אסקור את תנועות וארגוני הנשים שנוסדו במרוקו מתחילת שנות הארבעים , ממה הושפעו, האם היו להן שאיפות פוליטיות או שמא פעלו רק לקידום מעמדן האישי, כיצד התארגנו כדי לממש את רצונותיהן ומהם הכוחות אשר התנגדו לפעילות זו. בפרק השני אעסוק במעמדה אישה בסביבה הציבורית. זהו נושא רגיש מאוד לדיון כיוון שבחברה המוסלמית המרוקאית ישנם מוסכמות ומנהגים, אשר לעיתים דוחקים את האישה לשולי החברה. כלומר, אינם מתירים לאישה לקחת חלק בפעילות ציבורית או פוליטית, זאת מחשש כי התא המשפחתי יפגע. נושא האישה והמשפחה בחברה המוסלמית הינו נושא רגיש מאוד, כיוון שהוא מסדיר את הרמה היסודית והראשונית ביותר מבין מערכות היחסים שבין הפרט לחברה. אנסה לבדוק כיצד השפיעה חדירת המערב על המערכת החינוך המסורתית והאם חדירה זו סייעה לקידום מעמד האישה במרוקו. כמו-כן, אבדוק את מעמדה של האישה בשוק העבודה המרוקאי ומי הם הגורמים שסייעו להתפתחות כלכלת מרוקו. אבדוק את הקשר בין החינוך לתעסוקה ומה ההשפעה של השניים על השוק המרוקאי. בפרק השלישי, אעסוק במאבק לשינוי החוק להלן המודוואנה. אבדוק האם חל שינוי משמעותי בחוק בעקבות הפעילות הפוליטית, או שמא החוק החדש לא הציע דבר זולת החוק הקיים, בתוספת כמה פרטים ריאקציוניים יותר. חשוב לציין כי, הייתה קיימת רגישות שאפשר לכנותה בשלב מאוחר יותר 'מוסריות' שנוסחה למערכות התרבותיות הרחבות: הדת והמשפט. התפיסה האסלאמית התפתחה בעצם בחברה המרוקאית שלא הייתה שונה באופן מהותי מחברות אחרות. עיקר הביבליוגרפיה עליה מתבססת עבודה זו היא המאמרים של ליאת קוזמא והספר של לורי בראנד (Laurie Brand). קוזמא דנה בעבודתה בפעילות הפמיניסטית בשנות השמונים והתשעים. היא לא שופטת ולא קובעת אילו מקורות היסטוריוגרפים כשרים יותר לחקר הפמיניזם, אולם היא מנסה לזהות את הפסיפס של זהות נשים. לורי בראנד בספרה, בוחנת תהליכים היסטוריים והשפעתם על המגזר הנשי, כמו-כן היא מתארת בהרחבה את פעילות הנשים בפוליטיקה המרוקאית, את הניסיון להשתלב בתאי המפלגות הקיימות ואת המאבק הנשי להשגת זכויות נשים מהלכיו והשפעותיו.