ניתוח הסדר החברתי בגרמניה המודרנית ויחסי גרמניה והיהודים, כפי שמוצג בספר "הברלינאי האחרון" מאת יורם קניוק, על ידי תיאוריות מיקרו ומאקרו

ניתוח הסדר החברתי בגרמניה המודרנית ויחסי גרמניה והיהודים, כפי שמוצג בספר “הברלינאי האחרון” מאת יורם קניוק, על ידי תיאוריות מיקרו ומאקרו תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – מבוא
2
פרק 2 – דיון
3   2.1 דורקהיים והחברה כאובייקט
3   2.2 מרקס והחבר כקונפליקט 7
  2.3 זימל והחברה כסובייקט הכרוך באובייקט
8   2.4 וובר והחברה כסובייקט 9
פרק 3 – סיכום
1 3
ביבליוגרפיה
1 4
תקציר מטרת העבודה הנה לבחון בעזרת תיאוריות המיקרו והמאקרו את הסדר החברתי בחברה הגרמנית, בעיקר ביחסה עם יהודי גרמניה. מתחים בין המיקרו למאקרו באים לידי ביטוי בסדר החברתי, הן במסגרת החברה כאובייקט והן כסובייקט. מתחים אלו באים לידי ביטוי באופנים שונים בהתאם לתיאוריות השונות. במהלך העבודה, אנו ננסה לבחון את הסדר החברתי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בספרו של יורם קניוק “הברלינאי האחרון”. את הארועים המוצגים ברומן, אנו ננסה לנתח באמצעות התאורטיקנים השונים, כפי בהתאם למאמרים השונים.
“הברלינאי האחרון” של הסופר יורם קניוק עוסק בהיסטוריית היחסים של העם הגרמני עם יהודי גרמניה בתקופה המודרנית. הדיון נערך בעקבות חוויותיו האישיות של הסופר, דעותיו וחוויות שונות של אחרים.
במהלך העבודה, אנו ננסה לבחון כיצד תאוריות אותם הגו ובר, זימל, מרקס ודורקהיים מציגים את הסדר החברתי, כפי שמוצג ברומן. תאורטיקנים אלו מייצגים את יחסי המיקרו והמאקרו בסדר החברתי. בכך, אנו ננסה לנתח את יחסי המיקרו – מאקרו כפי שבא לידי ביטוי ברומן זה.