מטרת המחקר למרות שאומת הסושי הישראלית צמחה רק בעשור האחרון, הסושי נמצא על הפלנטה שלנו כבר אלפי שנים. המציאו אותו, כמו ברוב ההמצאות הגסטרונומיות המרעישות, מתוך אילוצי עוני קשים ששררו באיי יפן הקפואים ומזי הרעב. חורף סוער, קיץ קמצני, רעידות אדמה, קרקע סלעית: בסך הכל, האיים עניים בחומרי גלם שניתן ליצור מהם מטבח מעניין ומגוון. בנוסף על כל הצרות, אין גם יותר מידי חומרי בעירה לבישולים ארוכים, וכך, יום אחד בשחר ההיסטוריה, יצא דייג לים והביא משם קצת דגים טריים וגם אצות, חתך את הדגים, כרך אותם באצה ועשה מהם סנדביץ'. כך נולד הסושי. גלי הגירה יפניים אחרי מלחמת העולם השנייה, וסקרנות של שפים מאסכולת "המטבח החדש", שעייפו מטונות של כולסטרול על הצלחת, תרמו לפיתוח תעשיית הסושי בארצות הברית ובאירופה. סושי הוא מנת סנדביץ' קרה הכוללת אצה העוטפת בצורות שונות כדור אורז ונתח דג, לעיתים נא ולעיתים מבושל קלות. מעט חזרת יפנית מומסת בסויה וג'ינג'ר כבוש משלימים את הארוחה הקלילה והמזינה הזו.
לאור התאוצה בביקוש לסושי נרצה לבצע הערכת מצב אמיתית כדי לבחון את התפשטות המוצר בארץ.
אנו רוצות לבחון מהי רמת המודעות למוצר "סושי" ולהציע דרכים לשפר אותה אם יש צורך בכך.
נרצה לבחון מהם היתרונות והחסרונות של המוצר וכיצד נוכל למשוך קהלי יעד חדשים ולשמר את הקיימים. מה משפיע על כוונת הקנייה מבחינת נתוני המוצר ומבחינת הנתונים הסוציו-אקונומיים של הצרכן. נרצה גם לבחון באיזו צורה מעדיף הקהל הישראלי ל"קבל" את מנת הסושי שלו וכמה הוא יהיה מוכן לשלם עליה. לסיכום ננסה לתת תחזית מסוימת לגידול פוטנציאלי בשיווק ובמכירת המוצר.