השתלבות עולי מדינות חבר העמים במערכת הפוליטית בישראל - גיבוש והשפעת מפלגות העולים הרוסיות

מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 10835
מספר מקורות 33

תקציר העבודה

בין השנים 1989 ל-1999 עלו למדינת ישראל יותר מ-750,000 בני אדם ממדינות חבר העמים (בריה"מ לשעבר). עלייה זו הייתה העלייה הגדולה ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל החל מהקמתה, וקליטתה חייבה היערכות מיוחדת מצד המדינה, כמו גם מוכנות להשתלבות והיטמעות כלשהי, מצד ציבור העולים הרחב.
אותה השתלבות והיטמעות אמורה הייתה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של תחומי החיים בחברה הישראלית, ביניהם התחום החברתי, התרבותי, הכלכלי, ולא פחות חשוב מהם – התחום הפוליטי. במדינת ישראל, החדירה לתחום הפוליטי פרושה קרבה למוקדי הכוח, והשפעה על תהליכי קבלת ההחלטות. וכך, השתלבות בתחום זה נתפשת כהכרחית לצורך השגת השתלבות ראויה ומלאה, ולצורך קידום מטרות פרטיקולאריות. גל העלייה הנוכחי ממדינות חבר העמים, לא היה גל העלייה היחיד מאזור זה. בעבר, בעיקר במהלך שנות השבעים (ובהיקפים מסוימים לפני כן), הגיעו עולים מבריה"מ למדינת ישראל, והשתקעו בה. מדינת ישראל, מכוח חוקיה הדמוקרטים, העניקה זכויות פוליטיות מלאות לעולים אלו, כאשר הזכויות העיקריות היו הזכות לבחור והזכות להיבחר. למרות קבלת הזכויות הפוליטיות הללו, עולים אלו לא הותירו רישום מובהק על המערכת הפוליטית בישראל, ולא הקימו מסגרות פוליטיות אחרות או מפלגות פוליטיות פעילות של עולים. העולים, נטו להיקלט במערכת הפוליטית הקיימת וחשו שעליהם, בדרך כלל, להפגין נאמנות והכרה למדינה שקלטה אותם. היו קיימות על פני השטח התארגנויות עולים שוליות אשר נוצרו זמן מה לפני מערכות הבחירות הרלוונטיות.
אולם, התארגנויות אלו לא צמחו, בסופו של הליך, לידי קיומן של מפלגות עולים.
מעורבותן הפוליטית של עולים אלו, היכן שהייתה קיימת, באה לידי ביטוי במסגרתן של המפלגות הקיימות, ובעיקר מפלגות השלטון (ליסק ולשם,
2 001). העלייה ממדינות חבר העמים בשנות התשעים, שינתה את דפוסי המעורבות וההשתתפות הפוליטית של עולים אלו במדינת ישראל. גל עלייה זה, שהיה רחב היקפים, התאפיין באוכלוסייה בעלת רמת השכלה גבוהה וכישורים מקצועיים גבוהים, שלמדה להכיר במהרה את חשיבות ההשתתפות במוקדי הכוח במדינת ישראל – המוקדים הפוליטיים (בעיקר הכנסת והממשלה). אוכלוסייה משכילה ומקצועית זו, שהייתה בעלת ההבנה, היכולת והכישורים הנדרשים, המתינה קמעה להשלמת תהליך קליטת גל העלייה הנוכחי ולהתבססותו, והחלה לגלות מעורבות במערכת הפוליטית הישראלית. ראשית דבר, אוכלוסיית העולים הטביעה את חותמה על מערכת הבחירות הראשונה בה נתקלה – מערכת הבחירות של שנת 1992. חלק ניכר מאוכלוסייה זו תמך במועמדותו של יצחק רבין לראשות הממשלה, ובכך הובטח ניצחונו. מכאן והילך כבר היה ברור לציבור הרחב ולמערכת הפוליטית הישראלית, כי הקול הרוסי מהווה נכס אלקטוראלי ובעל השפעה רבה על תוצאות הבחירות. גם אוכלוסיית העולים הרוסית למדה להכיר את כוחה. את הביטוי לכוחה היא בחרה להביא לידי ביטוי בבחירות שנערכו בשנת 1996, עת הוקמה מפלגת "ישראל בעלייה", והתמודדה כמפלגת עולים במערכת בחירות זו. המפלגה זכתה במערכת זו בהישג נכבד, 7 ח"כים, והצטרפה לשורות הממשלה (2 תפקידי שרים). המפלגה שבה והתמודדה גם בשתי מערכות הבחירות הבאות, כאשר גם במסגרתן היא זכתה לייצוג בכנסת (6
ח"כים בבחירות 1999 ו-2 ח"כים בבחירות 2003). לאחר מערכת הבחירות בשנת
2 003, המפלגה התאחדה עם מפלגת "הליכוד". זו לא הייתה ההצלחה היחידה של מפלגת עולים.
לאחר ההצלחה בבחירות בשנת 1996, הוקמה מפלגת עולים נוספת, "ישראל ביתנו", שהתמודדה בבחירות שנערכו בשנת 1999, וזכתה גם כן לייצוג בכנסת, בדמותם של 4 ח"כים. לאחר בחירות אלו, חברה המפלגה לשורות האופוזיציה, זאת עד לבחירות המיוחדות לראשות הממשלה, שנערכו בשנת 2001, והביאו מפלגה זו לשורות הקואליציה ולהשתתפות בממשלת ישראל (תפקיד שר). בשלב זה, שתי מפלגות העולים היו חברות בקואליציה ובממשלה. מפלגה זו לא שבה והתמודדה בבחירות הבאות לכנסת כרשימה עצמאית, אלא התאחדה עם מפלגות הימין למפלגת "האיחוד הלאומי".
הדברים הנ"ל מציגים כי שתי מפלגות עולים רוסיות זכו לייצוג בכנסת ישראל, ובשיאן, היו בעלות ייצוג משותף של 10 ח"כים ותפקידי שרים. שתי מפלגות אלו גם בחרו, בסופו של דבר, להתאחד עם מפלגות קיימות, וחדלו מלהתקיים כמפלגות עולים. בתהליך זה העבודה הנוכחית תעסוק. העבודה תיבחן את התהליך שהביא את העולים הרוסיים לבחור ליטול חלק פעיל במערכת הפוליטית הישראלית, כיצד הם ביצעו זאת, כיצד הדברים באו לידי ביטוי במערכת הפוליטית הישראלית, ומה גרם למפלגות לחדול מלרוץ כמפלגות עולים, ולהיטמע במסגרתן של מפלגות גדולות.
בחינת הנקודות הנ"ל תבוצע במספר שלבים.
ראשית, העבודה תיבחן את גל העלייה הרוסית, החל מתחילתו בשנת 1989, תוך התמקדות בסיבות לעלייה ומאפייני העלייה והעולים. שנית, תתבצע בחינה אודות הסיבות שהביאו את הרוסים להקים מפלגות עולים בראשית דרכם, ולא להצטרף למפלגות הקיימות. שלישית, תיבחן הדרך בה מפלגות העולים השיגו את מטרתם – היבחרות לכנסת ישראל והצטרפות לשורות הממשלה. דהיינו, אסטרטגיית הבחירות בה נקטו מפלגות העולים. השלב הרביעי ייבחן את תוצאות מערכות הבחירות השונות, על מנת ללמוד אודות מאפייני הצבעת העולים הרוסים ועל מנת ללמוד אודות שיעורי וסיבות תמיכתם במפלגות סקטוריאליות ו/או במפלגות ותיקות קיימות, כאמצעי לבחינת היטמעות או היבדלות גל עלייה זה. חמישית, תתבצע בחינה אודות מעורבות מפלגות העולים הרוסיות במוקדי הכוח ובתהליכי קבלת ההחלטות, באמצעות הכניסה לכנסת והשותפות בממשלות ישראל. לבסוף, תתבצע בחינה אודות תהליך התאחדות מפלגות העולים עם מפלגות אחרות, וקץ מפלגות העולים הרוסיות.
דגש רב יושם על מערכת הבחירות של שנת 1996, מערכת הבחירות הראשונה בה מפלגת עולים רוסית זכתה לייצוג בכנסת, ומערכת הבחירות של שנת 1999, בה זכו לייצוג בכנסת שתי מפלגות עולים רוסיות. בעבודה יוזכרו ויצוינו מערכות בחירות נוספות, אך, לאור קוצר היריעה והמורכבות בבחינה מלאה ומקיפה של התנהלות שתי מפלגות, לאורך שלוש מערכות בחירות, מערכות בחירות אלו יוזכרו בקצרה, בהתאם לצורך. מפלגות עולים נוספות, דוגמת 'דע' ו'תל"י' ב-1992, 'איחוד ועלייה' ב-1996, 'לב' ו'תקווה' ב-1999, אינן נזכרות במסגרתה של עבודה זו, מאחר ולא עברו את אחוז החסימה ולא זכו לייצוג בכנסת. עבודה זו עוסקת רק בשתי המפלגות שזכו לייצוג בכנסת וחברות בממשלה.